המדיניות האגרסיבית של העלאת הריבית בישראל נתנה את אותותיה. בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות, הפעם בעוד חצי נקודת אחוז ל-3.75%, זו הריבית הגבוהה ביותר מאז 2008. המטרה היא להילחם באינפלציה (הרי אף אחד לא רוצה להגיע למצב של אינפלציה דו ספרתית - כלומר שתוך שנה 100 שקל הופכים ל-80 שקל, למשל).

"האינפלציה הגבוהה תקשה על האטה בקצב העלאת הריבית", אומר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, שסובר כי תחזית בנק ישראל לשנת 2024 אופטימית מידי. רפי גוזלן, כלכלן ראשי של IBI בית השקעות, אף סבור כי סביבת האינפלציה הגבוהה עלולה להקשות על האטה בקצב העלאות הריבית.

קליין מספר כי האינפלציה הגבוהה (5.3% בנובמבר), שוק העבודה החזק והמשך העלאות הריבית בעולם תרמו להחלטה. הוא מוסיף כי הנגיד אותת שתהליך העלאת הריבית עוד לא הסתיים (בניגוד למה שמגולם לאחרונה בשוק האג"ח) וציין שניתוחי עומק שנעשו בבנק מלמדים שחלק גדול מהאינפלציה מקורה בביקושים המקומיים. (ולכן ניתן להשפיע עליהם עם הריבית) אנו צופים עלייה נוספת של רבע נקודת אחוז בהחלטה הבאה ב-20 בפברואר ואיננו מתחייבים שזהו סוף פסוק, במידה והאינפלציה והאינדיקאטורים הכלכליים יפתיעו בהמשך כלפי מעלה.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל, הוא מסביר: "הבנק עדכן קלות כלפי מטה את תחזית הצמיחה ל-2023 ל-2.8 אחוזים (התחזית שלנו מעט נמוכה יותר כ-2.5%) לאור הצפי לצמיחה נמוכה יותר של שותפות הסחר העיקריות שלנו. בגזרת האינפלציה והריבית הבנק לא צופה שהאינפלציה תחזור לגבול יעד האינפלציה (3%) עד לרבעון האחרון של השנה ובמקביל גם אינו רואה הורדת ריבית במהלך השנה. (אנחנו מסכימים עם שתי תחזיות אלו). בנוסף, לראשונה בנק ישראל פרסם תחזית לשנת 2024 לפיה המשק חוזר לצמוח בקצב שקרוב לפוטנציאל של הטווח הארוך (3.5%) ושיעור האבטלה נשאר ללא שינוי (4%). יש לציין שתחזית זו אופטימית בעינינו ואנו רואים שיעור צמיחה נמוך יותר ושיעור אבטלה גבוה יותר על רקע האמונה שלנו שהתהליכים המרסנים ימשכו (גם עם פחות) במהלך המחצית הראשונה של 2024".

עוד הוא טוען כי "מעניינת תחזית הבנק לגירעון הממשלה סביב 2 אחוזים בשנים 2024-2023. אנו סבורים שב-2023 הדבר אפשרי (על רקע העדר תקציב בחודשים הראשונים של השנה) אך על רקע ההסכמים הקואליציוניים התחזית פחות סבירה ב-2024 (וגירעון גבוה יותר תומך באינפלציה גבוהה יותר ובריבית גבוהה יותר)".

"בשורה התחתונה: אנחנו מתחילים את שנת 2023 עם ריבית שגבוהה משמעותית ממה שהתרגלנו אליו בעשור האחרון ולהערכת הבנק (ואנחנו מסכימים עם זה) היא גם תישאר כך במהלך השנה. השפעת הריבית תתגלגל לפגיעה בצמיחה הכלכלית ולעלייה בשיעור האבטלה (שלדעתנו תימשך לתוך 2024). בצד החיובי על החסכונות והשקעות נוכל לצפות לקבל ריבית יותר אטרקטיבית".

• פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים
• התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

הוא סבור שהורדת המס על המשקעות הממותקים והכלים החד פעמיים תתחלק בין הקמעונאים והצרכנים. "הודעת שר האוצר על כוונתו לבטל את ההיטל על הכלים החד-פעמיים וגם את המס העודף על משקאות ממותקים תוריד במצטבר כ-0.15 (ובמקסימום 0.2) נקודת אחוז מהתחזית למדדי ינואר/פברואר (תלוי מתי זה יתממש בפועל). כשהמיסים הללו נכנסו לפועל (בינואר 2022 ובנובמבר 2021) הם העלו את המדד במצטבר בכ-0.25 נקודת אחוז, אך אנו סבורים שלא כל הירידה במיסוי תחזור לצרכן. התחזית ל-12 המדדים הקרובים נשארת על 2.8 אחוזים (בגלל הפיחות בשקל), אך יש סיכוי להפתעה כלפי מטה אם הממשלה גם תקפיא/תמתן את העלייה במחיר החשמל המים והארנונה".

גוזלן שם דגש על כמה נושאים נוספים. "טון ההודעה היה מאוזן כך שלצד האינפלציה הגבוהה ושוק העבודה ההדוק הועדה הצביעה על סימני התמתנות בפרמטרים אלו. עם זאת, במסגרת ההודעה ומסיבת העיתונאים הוצב תמרור אזהרה ברור לממשלה הנכנסת בנוגע לחשיבות השמירה על המשמעת הפיסקאלית, בפרט בעת זו בה המשק מחומם", הוא מסביר. "ניראה כי הנגיד מאמץ את הקו של ה-Fed בכך שציין שהמדיניות הנוכחית כבר מרסנת, שההחלטות הבאות יהיו כתלות בנתונים תוך התחשבות בפיגור של המדיניות המוניטארית וכי הריבית צפויה להישאר ברמה גבוהה עד שתסתמן מידת ביטחון גבוהה בירידה האינפלציה לעבר היעד".

גוזלן טוען כי סביבת האינפלציה הגבוהה ואי הודאות בנוגע לעוצמת הירידה באינפלציה בהמשך, עלולים להקשות על האטה בקצב העלאת הריבית ואנו מצפים להעלאת הריבית ל-4.5%-4.25% ב-2-3 ההחלטות הקרובות.  כמו כן, אם תוואי הריבית בהמשך השנה היה תלוי עד כה בעיקר בהתפתחויות הגלובליות, ובפרט בתוואי הריבית והאינפלציה בארה"ב, הרי שכיום המדיניות הפיסקאלית המקומית מציבה סיכון כלפי מעלה לתחזית האינפלציה והריבית.

"הועדה המוניטארית הודיעה על העלאה נוספת של הריבית בהתאם להערכת הקונצנזוס ולהערכתנו, אך גבוה מהתמחור בשוק שנע בין העלאה של 25 ל-50 נ"ב. ההכוונה העתידית נותרה ללא שינוי, וכוללת צפי להמשך העלאות ריבית כתלות בנתונים. מעבר לכך, הטון מההודעה היה מאוזן באופן יחסי, כך שלצד התייחסות לסביבת האינפלציה הגבוהה, רמת הפעילות הגבוהה במשק ושוק העבודה ההדוק, ההודעה הצביעה גם על התמתנות מסויימת בפרמטרים אלו. כך, הועדה המשיכה לציין כי העלייה באינפלציה מוסיפה להיות רחבה, כולל עלייה באינפלציה הבסיסית, אך הצביעה על התמתנות בקצב העלייה במדד המוצרים הסחירים".

גוזלן מציין כי דברי הוועדה, כי שוק העבודה אמנם ממשיך להיות הדוק, אך הצביעה על התמתנות מסויימת בנתוני התעסוקה האחרונים. "באופן דומה, הועדה ציינה כי המשק ממשיך להתאפיין בפעילות כלכלית איתנה, אך נרשמת התמתנות מסויימת בנתוני הקצה, כלומר האטה בקצב הצמיחה. מבחינת הפעילות הגלובלית, הטון הפסימי נמשך, והועדה ציינה כי הסיכון למיתון עולה, כאשר בפן החיובי הועדה ציינה את ההתמתנות באינפלציה, אם כי רמתה עדיין גבוהה", הוא מסכם.

"במסגרת מסיבת העיתונאים הנגיד המשיך לשדר את הנחישות הנדרשת מצד המדיניות המוניטארית בכדי להוביל את האינפלציה חזרה אל היעד. כמו כן, ניראה כי הבנק מאמץ את הקו של ה-Fed כך שהנגיד הצביע על כך שלהערכתו המדיניות הנוכחית כבר מרסנת (על רקע עלייה של הריביות הריאליות לטריטוריה חיובית), ושההחלטות הבאות יהיו כתלות בנתונים תוך התחשבות גם  בפיגור המובנה של השפעת הריסון המוניטארי עד כה. כמו כן, הנגיד כיוון להותרת הריבית ברמה גבוהה יחסית לפרק זמן מסוים עד שתהיה ודאות מספקת לגבי ירידה באינפלציה לעבר היעד".

"כצפוי, התחזית המעודכנת של מחלקת המחקר כללה עדכון כלפי מטה לתחזית הצמיחה וכלפי מעלה לאינפלציה ולריבית. תחזיות הצמיחה ל-2022 עודכנה מ-6% ל-6.3%, והתחזית ל-2023 עודכנה כלפי מטה מ-3%, ל-2.8%, בעיקר בהשפעת עדכון כלפי מטה של היצוא והצריכה הציבורית לעומת עדכון כלפי מעלה לצריכה הפרטית וליבוא. תחזית זו כוללת עלייה באבטלה הממוצעת (גילאי 25-64) מ-3.2% ל-4% ב-2023. כמו כן, תחזית האינפלציה ל-2022 עודכנה מ-4.6% ל-5.2%, ואילו התחזית ל-2023 עודכנה מ-2.5% ל- 3%. התחזית לריבית בעוד שנה עודכנה אף היא מ-3.5% בסוף הרבעון השלישי, ל-4% בסוף 2023".

"תחזית המחקר כוללת עלייה מסויימת ומתונה בשכר בסקטור הציבורי ויישום חלקי של ההסכמים הקואליציוניים, ואלו צפויים להערכתה להוביל לעלייה לגירעון של לפחות כ-2% תוצר ב-2023-2024. הן ההודעה והן הנגיד במסיבת העיתונאים הדגישו את חשיבות המשמעת הפיסקאלית, והציבו תמרור אזהרה לממשלה הנכנסת שלא לנקוט במדיניות מרחיבה מדיי, שכן במיוחד בעת זו בה המשק מחומם, הדבר יוביל באופן מהיר לעלייה בסביבת האינפלציה והריבית".