כלכלת ישראל מספקת נתוני מאקרו מצוינים לרבעון הראשון של 2022. העודף התקציבי, משמע הכנסות פחות הוצאות של הממשלה, בחודש מרץ, הסתכם ב-0.7 מיליארד שקל כשבכל הרבעון הראשון הסתכם העודף ב-23.4 מיליארד שקל, לעומת גרעון של כ-23.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הפעם האחרונה בה נרשם עודף תקציבי ברבעון היתה ב-2007 אבל בסכום נמוך יותר. הגירעון כאחוז מהתוצר בשני עשר החודשים האחרונים עומד על כ-1.4% תוצר – השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2008.

הגירעון הנמוך היה בין הסיבות לכך ששר האוצר ליבמן שינה את דעתו לגבי הותרת הבלו על הדלק על כנו, מס שאמור לשקף את העלות הסביבתית של שימוש ברכבי בנזין ושיש בו בכדי לשמש תמריץ להסטת ביקושים לעבר התחבורה הציבורית (ואולם גם בצדה דרושה יעילות בפרישת הקווים, תדירות מספקת ועוד).

כידוע, הכנסות המדינה מושפעות במידה ניכרת ממגזר ההייטק שמש קטר של המשק. עקב הצורך להרחיב את מעגל המועסקים בהייטק, לא רק בהיבט סוגי המשרות (ממשרות ליבה של מתכנתים למשרות מעטפת), אלא גם בבחינת המועסקים עצמם (שילוב של יותר נשים, חרדים וערבים) דרושה, כפי שצוין בדוחות עבר של בנק ישראל ומצד גופים כלכליים נוספים בעולם, להשקיע בהון האנושי, קרי בחינוך ובכישורים של הישראלים.

אם נתוני המאקרו מאפשרים הוצאות נוספות, רצוי שילכו לשם שינויים מבניים מעין אלה, ולא לטובת הקלות קצרות מועד על בעלי רכב פרטי (הפחתת הבלו הינה לכל הציבור, ולא רק למגזר העסקי או התעשייתי, מה שהיה די בו כדי לצמצם עלויות הובלה בפנים הארץ). יאמר כי הפחתת הבלו אמורה להיות ממומנת על חשבון ההפרשות שיבוטלו לקרן הפיצויים הממשלתית. גם כאן ניתן לטעון כי אם הצטברו בה די כספים, את הסכומים שהיו אמורים להפריש אלה ניתן היה להעמיד לצרכים אחרים.

• "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
• הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחודש מרץ 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ב-42.5 מיליארד שקל. ההכנסות החודשיות ממסים עמדו על 36.7 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת מרץ 2021 בשיעורי מס אחידים ובמונחים ריאליים. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-16% לעומת אשתקד, הגביה ממסים עקיפים עלתה ב‑14% והגביה מאגרות עלתה ב-3%. העלייה בהכנסות ממסים ישירים הושפעה מגביה גבוהה במס הכנסה חברות, ומעליה בהכנסות ממיסוי מקרקעין.

ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו במרץ ב-2.5 מיליארד שקל,  לעומת  1.4 מיליארד במרץ 2021. הגביה ממס שבח עלתה בשיעור חד של 143%. שיעורי גידול כה גבוהים במס שבח החלו מחודש יולי האחרון, נכתב במסמך שפרסם האוצר. בגביה ממס רכישה נרשמה עליה גבוה, אך מתונה יותר מאשר במס שבח, בשיעור של 44%.

כך, המירוץ לדירה שמתבטא בהיקפי המשכנתאות שוברי השיאים ובמדד מחירי הדיור שמתפרסם אחת לחודש, ואלו שמתעניינים בבעלות על דירה התרגלו למצוא בו בשורות שליליות, שני המדדים הללו מתרגמים כמובן גם לשיפור בהכנסות המדינה ומקלים עליה להציג נתוני מאקרו משופרים. כשם שהתייקרות מחירים שרעה לכיס הצרכנים, ככל שלא תתבטא בירידה בביקושים, דווקא טובה לנתוני התמ"ג - כך היא יכולה לתמוך גם בהכנסות המדינה ומצב הגירעון. שני צדדים למטבע, תלוי מאיפה מסתכלים על המספרים.

• המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
• הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

על פניו ביקושים חזקים הם בשורה מעודדת, אך בתחום הדיור כשהם נתמכים בהלוואות שנוטל הציבור התמונה הופכת מורכבת - גם אם למעמידי ההלוואות בבנקים הסיכון לא רב שכן בידם הבטוחה בדמות הדירות הנרכשות.

הסעיף היחידי בחודש מרץ בו נרשמה ירידה בהכנסות היה מס קניה יבוא. ההכנסות ממנו הסתכמו בבכ-1.9 מיליארד שקל, בשיעורי מס אחידים זו ירידה ריאלית של 14% לעומת מרץ 2021. הירידה מוסברת בחלקה ע"י יבוא מתון יחסית של כלי רכב במרץ השנה עקב מחסור מתמשך בייצור שבבים לרכב, וכן כתוצאה מהמשבר באוקראינה שפגע בשרשרת האספקה של רכיבים והביא למחסור בחומרי גלם. במצטבר ברבעון הראשון השנה חלה ירידה של כ- 11% לעומת מקבילו ב-2021.

ועוד ברבעון הראשון, כלל הכנסות המדינה עמדו על 125.6 מיליארד שקל, גידול של 29.3% בשנה. ההכנסות ממסים הסתכמו ב-118.8 מיליארד שקל לעומת 91.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב‑20%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-27% וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-12% לעומת הרבעון הראשון של 2021. הכנסות מאגרות עלו ב-10%.