גיל רונן אנרגין
צילום: רמי זרנגר

הלקוח התרצה: אנרג'ין החליטה לספק מעתה בדיקה להוכחת הטכנולוגיה

מדובר בלקוח שקודם לכן הטיל ספק בטכנולוגיה וביקש לחזור בו מההתקשרות. גם אחרים יקבלו ללא עלות את הבדיקה, בשיטת PCR, שתאתר תכונת עמידות למחלת הטובאמו-וירוס בזרעי עגבניה. העלויות לא צפויות להיות מהותיות והבאים בתור כבר ישלמו עבור הבדיקות הללו
איתי פת-יה | (3)
נושאים בכתבה אגרוטק פוד טק

לקוח של חברת השבחת הזרעים אנרג'ין -3.69% הטיל ספק בטכנולוגיה וביקש לחזור בו, בחברה מפייסים אותו עתה באמצעות בדיקה שתסופק לו בחינם שתוכיח כי הטכנולוגיה אכן עובדת. אותו לקוח שזהותו לא נחשפה ימשיך לרכוש מאנרג'ין זרעי עגבניות העמידים לדבריה לזן של מחלת הטובאמו-וירוס (ToBRFV).

המחלוקת בין הצדדים התגלעה כשהלקוח טען שביצע בדיקות פנימיות למוצר ובהן נמצא כי והעמידות בפני המחלה בגידולים אינה כפי שנקבע בהסכם ביניהם. במסגרת המשא והמתן שהתנהל מולו הוחלט כאמור כי יקבל בדיקה בשיטת PCR, שתדגום את הזרעים שיקבל מאנרג'ין ויוודא כי אלה אכן עמידים.

נראה כי באנרג'ין סברו כי התקרית מול אותו לקוח עלולה הייתה ליצור בעייתיות נוספת מול שאר הלקוחות - וכרגע מדובר ב-5 נוספים שקנו ממנה את הרישיון הלא בלעדי לפיתוח זרעי עגבניות בעלות תכונות העמידות. לכל אלה תסופקנה הבדיקות ללא עלות.

באנרג'ין לא דיווחו על עלות הבדיקות הללו, אך בסביבת החברה מספרים כי מול 100 מיליון דולר שבה מוערך המוצר עצמו, התוספת לא תהיה מהותית. הלקוחות הבאים שתגייס מכאן והלאה כבר ישלמו על הבדיקות הללו.

כמו כן נטען כי ככל שהלקוחות יאתרו באמצעות הבדיקות את הזרעים העמידים, יוכלו לחזק אצלם תכונה זו ולהגיע לשלב המסחור מוקדם יותר. באנרג'ין מקווים באמצעות הבדיקה לגייס לקוחות נוספים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוני 15/03/2022 08:34
    הגב לתגובה זו
    למצב אותה כחברת טכנולוגיה, ולחפש לקוח עוגן בעל שם בארצות הברית ולא לקוחות קיקיוניים.
  • 1.
    אנונימי 13/03/2022 10:39
    הגב לתגובה זו
    על מתי חברות אשפה ישחילו את המשקיעים
  • אם אין לך מושג - אתה לא חייב לבלבל פה ת'מוח (ל"ת)
    ניסן 13/03/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?