איתי חיות וארז נעמן סקופיו
צילום: דיוויד גארב

חברת הביו-טק סקופיו לאבס השלימה סבב C וגייסה 50 מ' ד'

החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס לצורך הגדלת מספר העובדים וכן על מנת להרחיב את מאמצי הפיתוח, המכירות והשותפויות בשווקים שונים בעולם, כך דווח. לדבריה החברה יוצרת תחום חדש של אבחון המטולוגי מדוייק ומרחוק
תומר אמן |

חברת הביוטק הישראלית סקופיו לאבס (Scopio Labs), המפתחת פתרונות הדמיה מיקרוסקופית ובינה מלאכותית ליישומים המטולוגיים, מדווחת היום כי השלימה סבב גיוס שלישי (C) בהיקף של 50 מיליון דולר. בגיוס השתתפו המשקיעים OurCrowd, Aurum Ventures של מוריס קאהן, אילקס מדיקל, מזרחי טפחות invest ומשקיעים נוספים.​ החברה מתכוונת לדבריה להשתמש בכספי הגיוס לצורך הגדלת מספר העובדים וכן על מנת להרחיב את מאמצי הפיתוח, המכירות והשותפויות בשווקים שונים בעולם.

מוצר הדגל של החברה, ה-Full Field Peripheral Blood Smear Application לו אישור מטעם ה-FDA האמריקאי וה-CE האירופי מיושם כיום במעבדות המטולוגיות ברחבי העולם כך לדבריה. עוד מוסיפה סקופיו כי בדיקת הדם היא מהכלים החשובים והנפוצים בתהליך האבחון הרפואי ומדי שנה מבוצעות מיליארדי בדיקות ברחבי העולם. כיום תהליכי הפענוח של משטחי דם בעולם עדיין מתבצעים ברובם באופן ידני באמצעות התבוננות דרך מיקרוסקופ ומיון תאים לפי סוג, כדי לאתר חריגות שיכולות להצביע על מחלות סרטניות או מחלות אחרות. למרות שכבר נעשו ניסיונות לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות בתחום ההמטולוגי, הפתרונות היו מוגבלים לצילום וניתוח של כמות קטנה של תאים ללא הקשר של כלל הדגימה. המשמעות היא איבוד מידע המצוי בדגימה ולכן במקרים רבים נאלצים לחזור למיקרוסקופ הידני כדי להגיע למסקנה הקלינית הנדרשת.

החברה משווה את הפיתוח שלה לפלטפורמת המפות הדיגיטליות דוגמת Google Maps, ששינו לראייתה את עולם הניווט. לדבריה, כך גם יכול הסורק הדיגיטלי של החברה לשנות את עולם ההמטולוגיה הקיים. החברה מספרת כיצד המכשיר יוצר מידע חדש שלא היה זמין עד כה, בזכות פיתוח טכנולוגיה של צילום חישובי (Computational Photography) המאפשרת סריקה מהירה של משטחים נרחבים ברזולוציה גבוהה. כמו כן, היא מאפשרת לעובדי מעבדה ולהמטולוגים לשלוח את הסריקות לעמיתים ולבצע התייעצות ממיקומים שונים ללא צורך פיזי להיות במעבדה ולצפות חזותית בתוצאות.

עוד מוסיפה החברה ואומרת כי בזכות המידע הדיגיטלי שהפיתוח יוצר, ניתן גם לשלב בתהליכי הפענוח כלים תומכי החלטה מבוססי בינה מלאכותית המאפשרים אוטומציה וייעול של התהליך. סקופיו לאבס פועלת כעת על הבאה לשוק של יישומי AI נוספים כולל האפליקציה לניתוח דגימות מח עצם (Bone Marrow Aspirate).

שוק האבחון הרפואי מרחוק צמח לדבריה בעשור האחרון עם התפתחות הטכנולוגיה שיצרה תחומים כמו טלה-רדיולוגיה. מגיפת הקורונה האיצה את המגמה הזו וכעת מאמינים בחברה כי מוצר הדגל שלה יוצר תחום חדש עבור האבחון מרחוק גם בתחום ההמטולוגיה והמורפולוגיה הנקרא טלה-המטולוגיה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.