איך עושים כסף מחיתוך קרטונים? "אנחנו מוכרים מכונות ב-2.5 מ' ד' "
"העליה במחירי השינוע משפיעה עלינו ומתגלגלת ללקוח, שמבין את זה" כך אומר מנכ"ל הייקון שלמה נמרודי לביזפורטל, בעקבות ההזמנות החדשות ממקסיקו ואירופה, ומספר על האופן שבו המוצר עובד וגם על התוכניות לעתיד
"את המוצר אנחנו משנעים באופן ימי. לאירופה זה מגיע תוך שבועיים, לאמריקה תוך חודש. העליה במחירי השינוע משפיעה גם עלינו ואין לנו ברירה אלא לגלגל את זה ללקוח שמשלם את המשלוח. הלקוחות מקבלים את זה ואנחנו לא מפסידים" - כך אומר מנכ"ל הייקון, שלמה נמרודי לביזפורטל. לאחרונה דיווחה הייקון מערכות 0% על כך שקיבלה שתי הזמנות בהיקף של 4.5 מיליון דולר והמניה זינקה במסחר בת"א. לקוחות ממקסיקו וממזרח אירופה הזמינו את המוצר, מערכת לאריזת קרטונים המיועדת בעיקר לשוק הקרטון הגלי. הייקון מפתחת מערכות המיועדות לשוק ייצור האריזות. לדבריה, בצורה הסטנדרטית בה מיוצרות כיום אריזות, כאלו שניתן למצוא ברשתות הקמעונאות וענקיות המזון ברחבי העולם, נעשה שימוש בשיטת חיתוך עץ. מדובר בתבניות עץ שעל פי דיווחי החברה - לוקח כמה ימים לייצר. "האריזות המסורתיות כיום לא מתאימות להיקפי הביקושים הקיימים. מדובר באריזות שלוקח זמן לא קצר לייצר, ושדורשות פי כמה משאבים על מנת לאחסן - מדובר על מספרים גבוהים מאוד של מחסנים עבור הדבר הזה, וזה כלל ללא התייחסות להליך הארוך שנדרש לבצע במידה ורוצים לתקן את האריזות הללו" על מנת להתמודד עם קשיים אלו, לצד הביקוש הגובר בתעשייה לאריזות מתכלות, פיתחו בהייקון מערכת המבוססת לייזר, המבצעת את חיתוך אריזות הקרטון וכן את קווי הקיפול שלהן. "כיום, נוסף לעסקאות המדווחות אנחנו כבר מוכרים לחברות אריזה גדולות כמו נסטלה ואנחנו ללא ספק רואים גידול בהיקפי הביקושים למדפסות שלנו. הגידול נובע מכמה מגמות חיצוניות. הראשון הוא הגידול העולמי ברכישה המקוונת. כל רכישה כזו מחייבת אריזה על ידי הספק, כאשר הרוב המוחלט של אריזות אלו הן אריזות מבוססות קרטון גלי כדי לשמור על איכות המוצר בשילוח הבינלאומי. ברגע שיש יותר רכישות מקוונות כך גם הביקוש לאריזות הקרטון עצמן גובר. נוסף לכך, יש גם את היבט הקיימות, שהוא משמעותי מאוד במציאות של היום. "כל חברה שמכבדת את עצמה מחוייבת היום להראות שהיא מגוייסת לטובת הנושא הזה של קיימות, אחרת הלקוחות פשוט לא יקנו ממנה. האופן הראשון שבו המדפסות שלנו תומכות בהיבט זה הוא היכולת של המכונות שלנו לייצר את האריזות מכל סוג של קרטון, לרבות קרטונים ממוחזרים, ובכך מאפשרות נדבך נוסף באלמנט השמירה על הסביבה. נוסף לכך, למכונות חיתוך העץ הסטנדרטיות הייתנה דרישה לכמות מינימום, הכוונה שהיא לא הייתה מסוגלת לייצר אך ורק את הכמות הנדרשת, דבר שהוביל את הספקים לייצר כמויות עודפות. המוצר שלנו מאפשר ייצור אך ורק בכמות הנדרשת ובכך למנוע זיהום מיותר, וכמו כן פועלות בצורה המפחיתה את היקפי פליטת הפחמן של הספקיות עד פי 6 פחות." מה משמעות הגיוס האחרון עבורכם? "מדובר בכ-7 מיליון דולר סך הכל, המאופיינים בכמה דרכים. הראשון הוא העובדה שמדובר בעסקאות עם לקוחות בעלי פעילות גלובאלית, שמעבר לפוטנציאל ההכנסה הגלום בהן בהיבט המכירות העולמיות, קיים גם נושא הפוטנציאל למכירות חוזרות וזה משהו שמאוד חשוב להשקיע בו עבורנו. שנית, כנאמר מדובר פה על חברות שהיקף ניכר מההכנסות שלהן מיוחס למכירות המקוונות שם קיים גידול משמעותי בעת האחרונה והם ישתמשו במוצרים שלנו להרחבת היקפי היצור שלהן. "שלישית, נדבך חשוב לא פחות בחברות אלו הן העובדה שמדובר בלקוחות שעובדות עד 3 משמרות ביום, מסביב לשעון, כך שעבורנו מדובר במודל ההכנסות שמשמעותי אף יותר. עבורנו מדובר בשינוי שהחברה עשתה - מעבר ממכירות לשוק החברות המייצרות ברושורים (עלוני פרסום) וכרטיסי ביקור, לחברות המייצרות אריזות לשוק הרחב יותר, ובשנתיים האחרונות האסטרטגיה הזאת מתבטאת בעסקאות שלנו" אלו עסקאות נוספות - מלבד לזו שדווחה - ביצעתם בחברה? "ברבעון הרביעי חתמנו על עסקה אחרת במקסיקו אל מול מפיץ חזק מאוד במדינה. העסקה הנוכחית הינה עסקה שנייה עבורנו במדינה וכבר עכשיו לראייתנו מכרנו את המדפסות שלנו לשתיים מתוך חמשת החברות הכי גדולות במקסיקו. נוסף לכך מכרנו מכונה קטנה יותר אך ללקוח משמעותי יותר עבורנו במזרח אירופה."
נשאלת השאלה, האם עבור אותם לקוחות רכישת המערכות של הייקון משתלמת בכלל? "אנחנו לא חברה שמייצרת מכונות, אלא כזו שמפתחת ומוכרת אותן. את היצור אנחנו עושים על ידי מיקור חוץ של חברת "המשבב" שמייצרת גם עבור חברות ישראליות נוספות והם טובים במה שהם עושים. לאחר מכן אנחנו משנעים את הציוד בים אל הלקוחות, כאשר זמני ההספקה הם באיזור השבועיים לאירופה וכחודש למרכז אמריקה. רכישת המוצר עבור הלקוחות לא מהווה עבורו פגיעה הספקית, ומעבר לכך שהוא משלם את עלויות השינוע, תחום בו אנו צופים עליית מחירים של כלפחות 5% נוכח הפגיעה בשרשרת האספקה, הוא אינו נפגע כלל והעסקה מספקת לו את היכולת לעמוד בביקושים הגבוהים, דבר שמנגד מייצר עבורו הכנסה" בהייקון מספרים כי במפעלי האריזות קיימת לאחרונה תופעה יחודית, בה הלקוחות דורשים את אספקת המוצר "אתמול", הכוונה בזמנים קצרים מאוד. אחת מהסיבות לדרישה זו היא שירות הפריים של חברת AMAZON (סימול: AMZN), המתחייב לספק את ההזמנות מאתר הקמעונאות של החברה לכל מקום ברחבי ארה"ב תוך 48 שעות עסקים, ולעיתים אף "Same Day Delivery" - אספקת המוצר באותו היום. על מנת להתמודד עם תופעה זו, ובמקביל לספק ללקוחותיהם של הייקון את המוצר ללא פגיעה בתפוקה שלו, משלבים בחברה את התקנת המערכת החדשה במקביל להמשך הפעילות. "כשאנחנו מגיעים למפעלי הלקוחות אנחנו רואים איך השימוש במודל הישן של חיתוך העץ מקשה מאוד על היכולת שלהם לעמוד בדרישות מהן ומדוע התעניינו במוצר שלנו. אנחנו מתדרכים אותם כיצד לפרק את המכונות שכבר קיימות אצלם לצורך המשך העבודה בצורה שתאפשר לנו להתקין את המוצר שלנו במקביל" מה קורה כשמכונה מתקלקלת? איך הלקוח יודע כמה מכונות להזמין מלכתחילה? "אנחנו נותנים אחריות של שנה עבור המכונות שלנו. ככל הנראה בעתיד נצמצם את זמן האחריות לכשישה חודשים כמקובל בתעשייה. אנחנו מסבירים ללקוח את הספקי היצור שצפויים לו פר מכונה שאנחנו מוכרים לו, והוא שכבר מכיר את הצרכים של עצמו יודע כמה מכונות להזמין. לרוב מדובר בחברות עם תוכניות עתידיות והתקווה שלנו היא שכשלקוח ישתמש במוצר שלנו ויבין את היתרונות שלו, וככל שהצרכים העתידיים שלו יראו כי הוא נזקק למכונות נוספות, הוא ירכוש אותם מאיתנו" בהייקון מספרים כיצד עבורם מדובר בפוטנציאל הכנסה גבוה, כאשר את המכונות היקרות ביותר שלהם הם מוכרים תמורת 2.5 מיליון דולר. נמרודי מספר כיצד כאשר היקפי המכירות הינן בסכומים שכאלו, לא נדרש מכירה של מכונות רבות על מנת לייצר הכנסה שהיא משמעותית עבור החברה. עוד מספר המנכ"ל כיצד הייקון הינה חברה הנדרשת להשקיע במחקר ופיתוח, וכי החברה פועלת להרחבת סל המוצרים שלה על מנת שתוכל לתקוף שווקים גדולים יותר. מה בדבר פעילות בארץ? "כרגע רוב החברות בארץ שמתעסקות באריזה עושות את זה בתחום הברושורים וכרטיסי הביקור, תחום שכאמור עזבנו אותו בשנתיים האחרונות. אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב גם חברות אלו יבינו את הפוטנציאל שבשוק האריזות ויתחילו לפעול בו, וכאשר זה יקרה נוכל להתחיל לפעול גם בארץ."
- 3.משה 04/01/2022 11:21הגב לתגובה זומה משמעות הגיוס האחרון עבורכם? "מדובר בכ-7 מיליון דולר סך הכל,
- 2.לא הבנתי על מה הכתבה (ל"ת)ג'וני 04/01/2022 07:59הגב לתגובה זו
- 1.מוני 03/01/2022 18:24הגב לתגובה זוהכתבה לא ברורה, ניכר שהכתב לא ממש הבין את הביזנס של החברה, כתיבה מבולבלת, נראית כמו ראיון לא ערוך

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.04% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי -9.64% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
