משואה לתקומה
ניצולי השואה הצליחו - קמה מדינה, יש בית לעם היהודי. זה לא מובן מאליו - איך הרוח ניצחה את הכסף הגדול; איך צמחה ישראל להיות כלכלה חזקה כנגד כל הסיכויים? תובנות שמחברות בין אז להיום וסיפור על איש ענק - פליקס זנדמן ז"ל, ששרד את התופת והקים בעשר אצבעות חברה לתפארת
מדינת ישראל קמה למרות התנגדות גדולה של הערבים, למרות התנגדות גדולה של כסף גדול. אלמלא השואה, ההצבעה באו"ם היתה נראית שונה. השואה וההבנה שיהודים לא רצויים בגולה, חיזקו את המאבק על הארץ והפכו סיכויים קלושים למציאות. לא היתה ברירה, אלא מדינה יהודית. ההצלחה שייכת ל-6 מיליון היהודים שנרצחו בשואה ולמיליונים שנאבקו. הרוח ניצחה. האנשים האלו בנו את הארץ, פיתחו חקלאות, הקימו מבנים, ייסדו מפעלים, עבדו בחריצות כדי שיהיה לנו את מה שיש לנו היום. זה לא מובן מאליו.
האנשים האלו נעלמים - הם מתים. ברשויות המדינה טוענים שיש קרוב ל-180 אלף ניצולי שואה. זה לא מדוייק. יש 180 אלף שמקבלים זכויות של ניצולי שואה. נהיה לא פוליטיקלי קורקט ונגיד את האמת - יש רבים שעברו פראות והתעללויות ורצח במדינות ערב, אבל אלו לא הגטאות, העבדות, הרעב, הגזים, ההתעללות, הרציחות. זו לא שואת אירופה של הנאצים. יש רבים שחיו ברוסיה בתקופת השואה, הם מקבלים מעמד של ניצולי שואה, אבל אלה לא הסיפורים הלא נתפסים של רציחות שיטתיות בדם קר, של ניסיון חיסול של גזע.
כשמכוונים לאותם ניצולי שואה שעברו את השואה באירופה, מדברים על בקושי 50 אלף איש.
50 אלף איש, שלאט לאט עוברים מהעולם. 50 אלף איש שהיו ילדים בזמן השואה. מעטים מאוד היו מעל גיל 18 בזמן השואה (וכיום מעל גיל 95). לאט לאט הסיפורים ממקור ראשון ייעלמו. יישארו לנו הסרטונים-סרטים. תישאר לנו הרוח, יישארו לנו התובנות, נכון יותר - כדאי שיישארו לנו התובנות.
- כסף זה דבר חשוב, אבל בלי הרוח הכסף לא שווה כלום. ההישגים של המדינה הגיעו בזכות הרצון. האנשים האלו בנו בעשר אצבעות את המדינה. אבל הרצונות שלנו עכשיו שונים ממה שהיו לפני 70-80 שנה, אנחנו גם חומריים יותר והרצון שלנו להיאחז כאן, נמוך יותר. נכון, העולם גלובלי, חבר'ה צעירים מצליחים בכל העולם. כדאי רק להזכיר שהכל התחיל מזה - היהודים היו שנואים בעולם של לפני השואה כי הם הצליחו.
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- רכוש בעשרות מיליארדי דולרים של יהודים שנרצחו בשואה הועבר לאחרים; האם אפשר להחזירו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- אז, הם היו ביחד. הצברים, ניצולי השואה, העולים ממדינות ערב היו ביחד. היתה להם מטרה משותפת. היו גם הרבה בעיות. היה קיפוח. לא היה ליכוד בין כולם, אבל היתה תחושה שמקימים משהו גדול, היתה חדוות יצירה. היום - אנחנו לא ביחד, אנחנו כנראה בדרך לבחירות חמישיות.
-אז, הם חתרו להצליח. הם נאבקו כדי שהמדינה תצליח וכדי שהם יצליחו. הם למדו, הם עבדו. היתה חריצות. הם הקימו תעשיית הייטק משגשגת, הם יצרו תעשייה לתפארת. הם זרעו את הזרעים להצלחה הקיימת כיום בטכנולוגיה ובתחומים נוספים. אנחנו חייבים להם את ההצלחה. ישראל היא כלכלה חזקה שהלכה והתחזקה בעשורים האחרונים בזכות כל הדורות, אבל זה התחיל כבר בשנות ה-50-60, וזה נובע מהדחיפה של ההורים - "לכו ללמוד, לכו לעבוד". היום זה אחרת. היום, "האני" חזק יותר מ"היחד". הדור הצעיר מתמקד בהשגת הטוב האישי שלו ולא הקולקטיבי. אולי זה לא רע, אבל זה בטח שונה ממה שהיה. בינתיים, למרות הכל, אנחנו עדיין במקום טוב - הרוב רוצים להיות אנשים עובדים-יצרנים ותורמים לחברה.
ולסיום השראה. יש הרבה מאוד סיפורי השראה של ניצולי שואה שהצליחו כנגד כל הסיכויים. בחרנו אחד. הוא כבר לא איתנו - דר' פליקס זנדמן. הוא נפטר לפני 10 שנים. הוא שרד את השואה והקים את אחת מחברות השבבים הגדולות בעולם. הנה הסיפור שלו.
- המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
הוא נולד ב-1927 בגרודנו שבפולין (בלארוס). הוא שרד את השואה כאשר התחבא במשך 17 חודשים בבור מתחת למיטתה של אישה פולניה, אנה פוחלסקי. האישה הזו היתה עוזרת בית בביתה של סבתו. היא לקחה סיכון ענק והצילה את הילד וגם את דודו ושלושה יהודים נוספים. בבור הדוד לימד אותו מתמטיקה ופיזיקה.
אחרי השואה עבר עם דודו לצרפת ולמד פיזיקה והנדסת מכונות ועשה דוקטורט בפיזיקה בסורבון בפריז. בשנות ה-50 פיתח שיטת ציפוי פוטואלסטי המאפשרת צפייה במאמצים המתפתחים במבנה הנתון לעומס. ההמצאה הזו שימשה את תעשיית המכונות, הרכב, המטוסים, החלל והבנייה והיא הקנתה לו את אות לגיון הכבוד מממשלת צרפת.
מצרפת עבר זנדמן לארצות הברית כשבמקביל עבר מהאקדמיה לתעשייה. הוא ייסד בשנת 1962 את חברת וישיי (הקרויה על שם העיירה שבה נולדה סבתו, שחרבה בשואה), במטרה ליישם דרכה את רעיונותיו.
המוצר הראשון של וישיי היה שבב מתכתי-קרמי ולמעשה הוא סלל לתעשיית השביים קפיצת מדרגה משמעותית כבר בתחילת דרכו בתעשייה. משנת 1985 רכשה וישיי חברות כדי לגדול והפכה לדומיננטית מאוד בתעשיית השבבים. היא גם רכשה את טלפונקן הגרמנית, שהיתה לפני השואה חלק מתאגיד AEG של המיליונר היהודי אמיל רטנאו והולאמה על ידי המשטר הנאצי.
וישיי חתומה על פטנטים והצלחות גדולות בתחום השבבים ובמקביל גדלו הכנסותיה ורווחיה, וכן שוויה. היא נסחרת בוול סטריט כבר עשרות שנים (שוויה כיום כ-3.6 מיליארד דולר).
זנדמן גם היה שותף לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים שעזרו לישראל, לרבות טכנולוגיית ירי התותח של טנק המרכבה הישראלי, והשרוול התרמי להולכת החום של קרינת השמש על חלקו העליון של התותח לחלק התחתון שלו, כדי למנוע הטיה של התותח, בשל הפרש הטמפרטורות. את הפיתוחים תרם זנדמן למדינת ישראל. מעבר לכך לווישיי יש שישה מפעלים בישראל שהעסיקו אלפי עובדים.
למרות אהבתו למדינה, זנדמן לא גר בארץ. הוא היה נשוי פעמיים, ואב לשלושה מאשתו הראשונה. בשנת 1994 קיבל אזרחות ישראלית, הוא נפטר בפילדלפיה ב-2011 בגיל 84, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
- 4.דוד 09/04/2021 15:13הגב לתגובה זומה עם תרבות המוסר היהודי ??? שכחנו?
- אריק 10/04/2021 15:33הגב לתגובה זוהתרבות הזאת מתה במלחמת העולם השניה
- איש חכם 10/04/2021 21:14נראה התרבות של מי תמות קודם?
- 3.א. 08/04/2021 15:46הגב לתגובה זוסרט מרגש שעשה חיים הכט על דר' זנדמן https://www.youtube.com/watch?v=NJbCy3tzb8I
- 2.א. 08/04/2021 15:43הגב לתגובה זוהייתי לי זכות לעבוד באחד ממפעלי ווישי בארץ וגם נחשפתי לסיפורו האישי באמת שלא ייאמן. היה איש מדהים, פטריוט ישראל (גם היה דובר עברית רהוטה). שניים מתוך שלושת ילדיו עלו לארץ עוד לפני הרבה שנים. הבן מרק היה נשיא של ווישיי ישראל ובתו היא רופאת ילדים (עבדה בזמנו באיכילוב).
- 1.ערן 08/04/2021 13:05הגב לתגובה זובמאמר כתוב "השמדת גזע" היה יותר נכון "השמדת תרבות".
- איש חכם 09/04/2021 15:12הגב לתגובה זואפשר להתווכח מי יותר ממי אם בכלל. אבל ברור שהיהודים הם גזע. הם כולם (כמעט) בני אותו שבט.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.