אנרגיה מתחדשת
צילום: מרטין באודין, unsplash

בונים אקו-סיסטם: בישראל מתחילים לעבור להשקעות ESG

ההשקעות בנושאי קיימות בעולם מזנקות. מרעיון שהיה בשוליים ונתפס כמתנגש עם רווחיות - החברות משנות גישה, וזה מגיע גם אלינו
ארז ליבנה | (1)

בשנה שעברה, לארי פינק מייסד ומנכ"ל בלאקרוק, שמנהלת 7.8 טריליון דולר נכון לספטמבר 2020, הודיע לעולם קבל עם ועדה, כי קרן ההשקעות שהוא מנהל לא תשקיע בחברות ואף תשקול סנקציות נגד חברות בפורטפוליו, שלא ישקיעו בתחום הקיימות, החברה והממשל. או בראשי תיבות שהפכו לפופולריים: ESG.

 

לו היו שלוש גבות לארגוני הסביבה, הם היו מרימים את כולן, מאחר שיש שלהם ניסיון מר עם הצהרות מפי ענקי ההשקעות העולמיים. להפתעתם הרבה, הפעם זה אמיתי: בלאקרוק לא שילמה מס שפתיים, כפי שהיא ודומותיה עשו כבר עשרות שנים, אלא הודיעה כי תטיל סנקציות על ענקית הרכבים דיימלר (DAI.DE) בשל חוסר התכווננות לקו שלה. ב-8 מתוך 9 החלטות הדירקטוריון שבהן השתתפה בלאקרוק היא עמדה מאחורי המילה שלה. זה בהחלט שינוי כיוון חשוב.

 

השינוי הגלובלי הזה צמח מלמטה, הרי כולנו זוכרים את הדקדנטיות (שקיעה תרבותית) והבזבזנות שבהן "התברכה" המאה ה-20: תעשיות ענק מזהמות, כריתת יערות, הררי פלסטיק ופגיעה בכדור הארץ. לאנשים, בעיקר לדור הצעיר, נמאס. וכמו שחברות צעצועים לוחצות על הילדים כדי שישכנעו את ההורים שלהם לקנות את המוצרים שלהן, כך קרה גם בעולם ההשקעות.

עד לאחרונה, השקעה בקיימות נתפסה כהשקעה שבאה על חשבון הרווחיות. היום מדובר בהשקעות בחברות שבחלקן מצליחות וחלקן בעלות פוטנציאל למיליארדים רבים של דולרים, שקלים, אירו, ביטקוין או כל מטבע אחר שתבחרו. דוגמה מצוינת היא מיזם RE100, שבו חברות ענק כמו AB INBEV) ABI.BR) וגוגל (GOOG) הודיעו כי יעברו ל-100% אנרגיה מתחדשת. רק לפני 20 שנה הרעיון היה אבסורדי. היום זה הלחם הפרוס החדש. כולם רוצים חלק.

 

המוח היהודי מתכוונן ל-ESG

בארץ ניתן למצוא שמות של חברות גדולות - לפחות במונחי שוק מקומי - כמו אנלייט אנרגיה 2.05% ואנרג'יקס 4.01% , שלקחו את המודל של נדל"ן מניב והן מפתחות חוות סולריות וחוות שמש להפקת אנרגיה מתחדשת בארץ ובעולם – כשעל כל פרויקט הן מקבלות סכומים קבועים לעשרות שנים קדימה עבור כל MW חשמל. השווי המצרפי של שתי החברות הללו הוא למעלה מ-12.5 מיליארד שקל. אם נוסיף אליהן גם את השחקנית הצעירה, דוראל אנרגיה 2.67% , אז אנחנו כבר מתקרבים ל-15 מיליארד שקל. כלומר, לא מדובר בסכומים פעוטים.

 

אבל יש גם חברות קטנות יותר שרוכבות על ההצלחה, אוגווינד 0% היא דוגמה לחברת שעוסקת בגביע הקדוש של עולם האנרגיה – אגירה. ברנמילר גם פועלת בתחום אגירת האנרגיה באמצעות חום. גם אלקטריאון -0.37% מפתחת כביש שמטעין את הרכבים שנוסעים עליו ומיט-טק מתעדת להדפיס נתחי סטייקים.

 

גם חברת רותם אנרגיה יהש 2.63% , שעושה "הנדוס לאחור" לפלסטיק והופכת אותו חזרה לנפט כבר שם. לטענת סמנכ"ל הכספים של החברה, רפי דיין, יש התגברות בהתעניינות מצד המוסדיים לנושא. "יש נכונות של הגופים המוסדיים להשתתף בהנפקת מניות וזה מעיד על תהליך התבגרות והתמקצעות של המשקיעים בתחום האנרגיה, שלא רק שואלים על היבטים כלכליים, אלא גם על ההיבטים הסביבתיים", אמר דיין.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

אבל לא הכול ורוד. הדר גולדמן, הבעלים של גולמן השקעות, שמחזיק בארה"ב נדל"ן פרטי מניב בהיקף של אלפי דירות, רכש לאחרונה חווה סולארית בכפר הירוק ב-20 מיליון דולר ורכש 75% מחברת EDI לבנייה ותפעול של פאנלים סולאריים, אומר שהרגולציה בארץ מפגרת מאוד.

 

"רשות החשמל לקחה "צעד אחורה" במהלך לעידוד הפקת אנרגיה סולארית. המשמעות היא חיסול היצרנים הקטנים. שחקנים גדולים ובינוניים כמונו יגדלו באמצעות רכישות. בארה"ב המדיניות שונה – תומכת הרבה יותר ביצרנים קטנים", אמר.

השמועות אומרות שאתה בדרך להנפיק בת"א...

"אני לא מעוניין להתייחס".

השינוי המהותי שעובר על האחריות התאגידית

המעבר ל-ESG לוקח זמן. עד לפני כמה שנים, הדוחות של התאגידים בנושאי אחריות תאגידית היו, פחות או יותר, בדיחה – אלא אם מחשיבים צביעה של גני ילדים או יום פעילות במעון של חוסים כאחריות תאגידית. היום, החברות עדיין מתבשמות על נושאים אלה כמחטף יחצ"ני, אבל זה כבר לא הדגש בפעילות.

 

"חברות מפרסמות דוחות אחריות תאגידית מידי שנה, מדווחות בשקיפות על פעילותן בהיבטי אחריות תאגידית. הדוח מהווה כלי מדידה ניהולי, המאפשר ניהול סיכונים וקיום דיאלוג עם בעלי עניין", אמרה ענת אבן-חן, מנהלת קבוצת אחריות תאגידית וקיימות Consulting BDO, בכנס מקוון בנושא ESG שנערך בשבוע שעבר. "כל זאת מהווה בסיס לחברה בפיתוח מדיניות ויישום היבטי ESG בהתאמה לאסטרטגיה העסקית שלה", הוסיפה.

 

"כיום ישנן גופי אנליזה בינלאומיים המבצעים אחת לתקופה הערכה של חברות על בסיס היבטי ESG בפעילותה העסקית. הסקירות הללו מהוות בסיס למיפוי פערים ושיפור דירוג החברה העסקית כך שתהפוך לאטרקטיבית יותר מול המשקיעים. דוגמאות לגופי אנליזה שכאלה הםBloomberg Vigioeiris, RobecoSAM, MSCI, FTSE4Good", סיכמה.

 

גם גיא פישר, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח, אומר כי הוא בוחן יותר ויותר השקעות בתחומי ה-ESG, אבל דבריו מגיעים עם אזהרה. "ההשקעות מהסוג הזה הופכות להיות השקעות בסיכון מאוד גבוה, עם תשואות הולכות ויורדות. למשל, היום תחום מאוד חם הוא מעבר לשימוש באנרגיה נקייה לחלוטין באמצעות מימן. זו טכנולוגיית העתיד בתעשיית הרכב, חשמל, תעבורה ימית", אמר.

 

"גם נושא הפודטק חם, בעיקר החיפוש אחרי תחליפים לבשר. בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר ויותר נטישה של מזון מהחי והתמודדות עם סוגיות של מחסור במזון, כשהטכנולוגיה מנסה לתת לכך מענה. לא רק שזה לא פוגע בתשואות, אלא גם שם אותנו בחזית המדעית. זה תחום שיש לו ערך חברתי אך גם תרומה בנושא התשואות", הוסיף.

 

איך זה בא לידי ביטוי בפורטפוליו שלכם?

"זה עוד מוקדם מדי לדבר על זה. אנחנו לא ספינת מירוץ שמשנה במהירות כיוון, אבל בשנים הקרובות נכניס יותר ויותר השקעות ESG והם יתפסו נתח מכובד מההשקעות שלנו ונבנה מסלולי השקעה שהם 100% ESG".

 

עוברים מסיסטם לאקו-סיסטם

על פניו, כל חברה בנפרד מייצרת מערכת, שאמורה להשתלב במארג טכנולוגיות ולייצר אקו סיסטם. יש חברות שמתמקדות במוצר ויש חברות שמתמקדות ביצירת אותו מארג בתוך העסק.

חברת האוטובסים דן, שכנראה נהיה עדים להנפקתה עד אמצע 2022, מייצרת אקוסיסטם פנימי, כשהיא לא רק מתחילה מעבר לאוטובוסים חשמליים, אלא גם פועלת להורדת טביעת האצבע האנושית, כמו מעבר לתשלום דיגיטלי לחלוטין, על פני הטונות של הניירות והפלסטיק שהכרטיסים והרב קו מייצרים.

 

"מעבר לכלי רכב חשמליים משתלב גם בהשקעות בתחבורה חכמה בשיתוף, השקעה בטכנולוגית הכביש החשמלי, בטכנולוגיית כרטוס דיגיטלית ובזכייה במכרז להפעלת רשת הנתיבים המהירים והחשמליים, כשהמטרה היא להפוך את כל הצי של דן לחשמלי וירוק", אומר יורי ברונשטיין, סמנכ"ל מטה ופרויקטים בחברה.

 

לסיכום, אמנם בישראל התחום עדיין בחיתוליו, מן הראוי שהרגולטורים יקחו אותו יותר ברצינות וכמו שתמרצו את ההייטק, כך מן הראוי שייצרו את האקו-סיסטם הנכון, מאחר והתחום ישלוט בעולם ההשקעות במאה ה-21.

ככל שהעולם מתקדם יותר ויותר לכיוון האחריות הסביבתית, הממשל והחברה, נראה עוד ועוד טכנולוגיות ומניות של אותן חברות טכנולוגיות שיוצאות לשווקים הפיננסיים. וכמו האקו-סיסטם שמתחיל להיווצר מול עינינו, כך כדאי להתייחס לנושא בתיק ההשקעות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בטח כבר עובר לעסקי אוויר (ל"ת)
    שמוליק 04/01/2021 14:47
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?