ג'נרל מוטורוס
צילום: ג'נרל מוטורוס

"ג'נרל מוטורס היא המציאות בשטח, בעוד טסלה היא חלום"

יצרנית הרכבים מטפסת ב-1% למרות דו"חות מעורבים לרבעון האחרון, עם ירידה של 20% בהכנסות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, סטיב אייזמן, מי שהיווה את ההשראה לסרט "מכונת הכסף" טוען כי הוא משקיע בחברה
עמית נעם טל |

ברקע לדו"חות החלשים שפרסמה פורד (לכתבה המלאה), יצרנית רכבים נוספת שמרכזת עניין היא ג'נרל מוטורוס (סימול:GM). החברה מצליחה להכות את התחזיות, אך מספקת תחזית אנמית ל-2020. 

הכנסות החברה הסתכמו ברבעון האחרון ב-30.8 מיליארד דולר, ירידה של 19.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ומתחת לתחזיות המוקדמות בשוק שעמדו על הכנסות של 31.3 מיליארד דולר. 

בשורה התחתונה, החברה רשמה הפסד של 200 מיליון דולר, לעומת רווח של 2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. אחד הגורמים לתוצאות החלשות היה השביתה של עובדי החברה ברבעון האחרון. הרווח מהשוק הסיני הצטמצם ב-100 מיליון דולר לרמה של 200 מיליון דולר, כאשר מסירות הרכבים של החברה בשוק זה ירדו ב-20%. 

בסיכום שנתי, החברה מסיימת את שנת 2019 עם רווח של 6.9 מיליארד דולר, לעומת רווח של 8 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. 

בתוך כך, החברה מספקת תחזית אנמית ל-2020, כאשר היא צופה כי הרווח למניה יעמוד בטווח של 5.75-6.25 דולר. בשוק ציפו לרווח של 6.23 דולר למניה. החברה צופה כי תזרים המזומנים החופשי של החברה יעמדו בשנה הקרובה על 7.5 מיליארד דולר. בנוסף, החברה צופה כי מכירות הרכבים של החברה בארה"ב ירדו בשנה הקרובה ב-500 אלף, מרמה של 17.1 מיליון רכבים. 

בתוך כך, החברה מקבלת הערב רוח גבית מסטיב אייזמן, מנהל קרן הגידור שחזה את משבר הסאב פריים והיווה את ההשראה לסרט מכונת הכסף ("THE BIG SHORT"). במהלך ראיון ברשת החדשות בלומברג שהתייחס בעיקר לטירוף סביב טסלה, אייזמן טען כי הוא את הפוזיציות שורט שלו על החברה, אך עדיין נתור שלילי לגביה. אייזמן טען כי הוא משקיע כעת בג'נרל מוטרוס שמבחינתו היא "המציאות בשטח" בעוד שטסלה היא "חלום", חלום להפוך ליצרנית הרכבים החשמליים הגדולה בעולם. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.