הלמ"ס סותר את שירות התעסוקה: שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-6.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (ה') את נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי שמהם עולה כי על פי הנתונים מנוכי העונתיות צנח אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ל-6.5% לעומת 7.1% ביוני. זאת בזמן שכ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים.
הנתונים סותרים את הנתונים שפורסמו על ידי שירות התעסוקה לפני מספר ימים ובהם דווח על עלייה של 0.5% במספר דורשי התעסוקה ועל גל הפיטורין הגדול ביותר שנרשם בישראל מזה 3 שנים ובו פוטרו כ-16,000 איש ביולי, נתונים עליהם אמר אז שר האוצר "אני לא מכיר בשום עלייה באבטלה".
שר האוצר שטייניץ אמר בתגובה לנתוני האבטלה שפרסמה היום הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה : "כפי שהבהרתי בתחילת השבוע שוק התעסוקה מתפקד בצורה טובה, ויש לברך על הירידה באבטלה ועוד יותר מכך על העלייה החשובה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. יחד עם זאת, כדי שנוכל לשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה ולהגן על אזרחי ישראל מהמשבר הגלובאלי, נצטרך להקפיד הקפדה יתרה על משמעת כלכלית ותקציבית בתקופה הקרובה".
עוד עולה מן הנתונים כי שיעור התעסוקה, כלומר אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-59.8% לעומת 59.0% ביוני 2012, כאשר שיעורם של אלה מסך כוח העבודה במשק עלה ל-63.9% לעומת 63.6%.
על פי הסקר בחודש יולי 2012 הסתכם מספר המשתתפים בכוח העבודה בישראל 3.628 מיליון נפש. מהם 3.392 מיליון מהם מועסקים לעומת 3.345 מיליון מועסקים ביוני, כלומר מספר המועסקים עלה ב-1.4%.
בקרב המועסקים, 1.797 מיליון היו גברים (1.782 מיליון ביוני 2012) ו-1.595 מיליון היו נשים (1.562 מיליון ביוני 2012). אחוז בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה בחודש יולי 2012 עלה ל-63.9% (לעומת 63.6% ביוני 2012).
כ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים (כלומר מובטלים) ביולי, ומביניהם אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד כאמור ביולי 2012 ל-6.5% (לעומת 7.1% ביוני 2012). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25-64 ירד ביולי 2012 ל-5.6% (לעומת 6.1% ביוני 2012).
סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. החל מתחילת שנת 2012 מרואיינים בכל חודש באופן שוטף כ-21,500 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות.
רונן מנחם, מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות הסביר את האמביבלנטיות בנתונים ואמר: "אין סיבה לצפות שנתוני הלמ"ס ונתוני שירות התעסוקה יתיישבו אחד עם השני מאחר ומדובר במקורות מידע שונים. אבל הסיפור הוא נתוני הלמ"ס שהשתנו בעקבות שינוי המתודולוגיה, מה שהלמ"ס כבר התריע שיצור תנודתיות מוגברת בנתונים בתקופת ההסתגלות, בעיקר בנתונים מנוכי העונתיות. לכן לא צריך לייחס לנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום חשיבות גבוהה מדי. במבט על נתוני המגמה רואים כי רמת האבטלה במשק נותרה פחות או יותר קבועה מתחילת השנה ונעה בין 6.7% ל-6.9% ולכך כדאי להתייחס. עדיף להתייחס לנתוני הלמ"ס בדיווח הרבעוני על פני התיחסות חודשית שנוטה לתנודתיות יתר. מומלץ לשים לב גם לכך שחל גידול בהיקף הכולל של כוח העבודה במשק והשינוי הזה גם הוא עשוי להוביל לעיוותים".
- 1.30/08/2012 14:14הגב לתגובה זואני לא עובד , וגם לא רשום בלשכה , האם אני נכנס לסטטיסיקה או לא?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
