הלמ"ס סותר את שירות התעסוקה: שיעור הבלתי מועסקים ירד ל-6.5%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום (ה') את נתוני סקר כוח האדם לחודש יולי שמהם עולה כי על פי הנתונים מנוכי העונתיות צנח אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ל-6.5% לעומת 7.1% ביוני. זאת בזמן שכ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים.
הנתונים סותרים את הנתונים שפורסמו על ידי שירות התעסוקה לפני מספר ימים ובהם דווח על עלייה של 0.5% במספר דורשי התעסוקה ועל גל הפיטורין הגדול ביותר שנרשם בישראל מזה 3 שנים ובו פוטרו כ-16,000 איש ביולי, נתונים עליהם אמר אז שר האוצר "אני לא מכיר בשום עלייה באבטלה".
שר האוצר שטייניץ אמר בתגובה לנתוני האבטלה שפרסמה היום הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה : "כפי שהבהרתי בתחילת השבוע שוק התעסוקה מתפקד בצורה טובה, ויש לברך על הירידה באבטלה ועוד יותר מכך על העלייה החשובה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. יחד עם זאת, כדי שנוכל לשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה ולהגן על אזרחי ישראל מהמשבר הגלובאלי, נצטרך להקפיד הקפדה יתרה על משמעת כלכלית ותקציבית בתקופה הקרובה".
עוד עולה מן הנתונים כי שיעור התעסוקה, כלומר אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-59.8% לעומת 59.0% ביוני 2012, כאשר שיעורם של אלה מסך כוח העבודה במשק עלה ל-63.9% לעומת 63.6%.
על פי הסקר בחודש יולי 2012 הסתכם מספר המשתתפים בכוח העבודה בישראל 3.628 מיליון נפש. מהם 3.392 מיליון מהם מועסקים לעומת 3.345 מיליון מועסקים ביוני, כלומר מספר המועסקים עלה ב-1.4%.
בקרב המועסקים, 1.797 מיליון היו גברים (1.782 מיליון ביוני 2012) ו-1.595 מיליון היו נשים (1.562 מיליון ביוני 2012). אחוז בני 15 ומעלה המשתתפים בכוח העבודה בחודש יולי 2012 עלה ל-63.9% (לעומת 63.6% ביוני 2012).
כ-236 אלף איש מהמשתתפים בכוח העבודה היו בלתי מועסקים (כלומר מובטלים) ביולי, ומביניהם אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד כאמור ביולי 2012 ל-6.5% (לעומת 7.1% ביוני 2012). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 25-64 ירד ביולי 2012 ל-5.6% (לעומת 6.1% ביוני 2012).
סקר כוח אדם הוא המקור העיקרי למידע על כוח העבודה בישראל והוא נערך באופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר מאפשר מעקב אחר ההתפתחות בכוח העבודה, גודלו ותכונותיו, היקף האבטלה ועוד. החל מתחילת שנת 2012 מרואיינים בכל חודש באופן שוטף כ-21,500 בני 15 ומעלה. אוכלוסיית הסקר כוללת את התושבים הקבועים של מדינת ישראל, כמו גם תיירים ותושבים ארעיים השוהים בישראל יותר משנה ברציפות.
רונן מנחם, מנהל מחלקת האסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות הסביר את האמביבלנטיות בנתונים ואמר: "אין סיבה לצפות שנתוני הלמ"ס ונתוני שירות התעסוקה יתיישבו אחד עם השני מאחר ומדובר במקורות מידע שונים. אבל הסיפור הוא נתוני הלמ"ס שהשתנו בעקבות שינוי המתודולוגיה, מה שהלמ"ס כבר התריע שיצור תנודתיות מוגברת בנתונים בתקופת ההסתגלות, בעיקר בנתונים מנוכי העונתיות. לכן לא צריך לייחס לנתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום חשיבות גבוהה מדי. במבט על נתוני המגמה רואים כי רמת האבטלה במשק נותרה פחות או יותר קבועה מתחילת השנה ונעה בין 6.7% ל-6.9% ולכך כדאי להתייחס. עדיף להתייחס לנתוני הלמ"ס בדיווח הרבעוני על פני התיחסות חודשית שנוטה לתנודתיות יתר. מומלץ לשים לב גם לכך שחל גידול בהיקף הכולל של כוח העבודה במשק והשינוי הזה גם הוא עשוי להוביל לעיוותים".
- 1.30/08/2012 14:14הגב לתגובה זואני לא עובד , וגם לא רשום בלשכה , האם אני נכנס לסטטיסיקה או לא?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
