מריל לינץ': "בנק ישראל יחתוך את הריבית ל-2% עד חודש ספטמבר"
הריבית במשק נשארה על כנה בהחלטה הקודמת של הועדה המוניטרית של בנק ישראל לחודש יוני ונשארה ברמה של 2.5%. הכלכלנים צפו לחודש נוסף ללא שינוי בגובה הריבית כאשר ברקע להחלטות הקודמות אף דובר על העלאה מוחדשת של הריבית, לאחר הורדה של שלוש פעימות החל משנה שעבר. עם זאת במריל לינץ' מאמינים כי על אף היציבות הכלכלית במשק הישראלי, הלחצים מחוץ, ובעיקר המצב הכלכלי הקשה ביוון, יובילו את בנק ישראל, שמקפיד לנקוט במשנה זהירות, להורדת הריבית ל-2% עד הרבעון השלישי של השנה. זאת, בידיעה כי המצב הכלכלי העולמי לא ישתפר במהרה, ובסיכון להיחלשות השקל. בהקשר להיחלשות השקל נציין כי הדולר טיפס היום במסחר באופציות לרמה של 3.91 שקלים - שיא של כשנתיים. לגבי הלחצים האינפלציוניים, כותבים במריל לינץ' כי "נראה כי אלו מתמתנים ומשאירים מקום להקלה מוניטרית נוספת". כמוכן, במריל לינץ' צופים עבור ישראל צמיחה של 3% בתמ"ג ב-2012, וצמיחה של 3.5% ב-2013 - רחוק מאוד מרף ה-5% שנרשם בשנים האחרונות ולפני פריצת המשבר הכלכלי.
- 6.הם מדברים מאינטרס צריך להלות הריבית (ל"ת)כלכלן 03/06/2012 14:46הגב לתגובה זו
- 5.03/06/2012 13:35הגב לתגובה זוהמחאה או בעלי הרכוש הנדלני
- 4.בנק ישראל 03/06/2012 12:30הגב לתגובה זוהבעיה הכי מרכזית האי בשוק הנדל"ן והממשלה מתעלמת לחלוטין. בנק ישראל צריך להעמיד זאת בראש מענייניו תמיד.
- 3.בני 03/06/2012 12:03הגב לתגובה זוהורדת ריבית תחליש או תרים את הדולר?. מושקע בדולר משער 5 בערך ומתלבט האם לממש כעת או לחכות .אודה למי שמבין ויכול לייעץ לי.תודה.
- תחליש עוד יותר את השקל (ל"ת)באסה 03/06/2012 12:29הגב לתגובה זו
- אמיר 03/06/2012 12:18הגב לתגובה זולרוב השוק מתמחר את השקל נמוך יותר בגלל שצופים הורדת ריבית ולכן בזמן ההודעה על ההורדה לא תמיד תראה שינוי בשער הדולר ולפעמים אף ירידה. בכל אופן פניו של הדולר כלפי מעלה בטווח הארוך מכיוון שארה"ב צומחת בזמן שאירופה צונחת וכנראה תדפיס יורו ואולי גם אצלנו ידפיסו.
- 2.isra 03/06/2012 11:18הגב לתגובה זולמה 2% שיחתוך את הריבית ל0.25% הרי במילא רוב הציבור שיש לו כפסים בבנקים יושנים בעמידה עד שכולם יוציאו את הכספים שלהם מהבנקים ויעשו איתם משהו יותר ראלי אזכל הבנקים יפלו ויקימו ועדת חקירה למה מה קרה פה זה כמו הסיפור עם הירקן שהפסיק לתת אוכל לחמורו עד שמת
- 1.כלכלן 03/06/2012 11:14הגב לתגובה זוהרחבה כמותית בארה"ב והשווקים יעלו חזק הבנקים מושקעים חזק בנדלן והממשלה מתנדנדת בגלל מחירי הדירות עוד הורדת ריבית הממשלה תלך הביתה יחד עם פישר לכן הצפי הוא להעלת ריבית

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?
לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות
רייזור -3.75% מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס.
רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.
במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו
לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם
מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.
הגיוס הבא: AI + ביטחון
ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת.
- מנכ"ל רייזור: "היעד שלנו זה להביא עסקת רישוי משמעותית עוד השנה"
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים
של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.