בלי ששמתם לב, כבר מעל שנתיים שמתנהלת מלחמה קרה בעולם. לא מעורבות בה מעצמות - על, טילים גרעיניים ומרגלים סובייטים. מי כן מעורב במלחמה? נגידי בנקים מרכזיים, שרי אוצר ו...תיק ההשקעות שלכם. בלי ששמתם לב, תיק ההשקעות שלכם עמד בקו האש, ובמצב כזה עדיף להצטרף לצד המנצח.

בן ברננקי מציג - איך לשחוק חובות?

הגרעון הממשלתי כאחוז מהתוצר החזוי במשק האמריקאי בשנים 2006-2016. הגרעון צפוי להגיע לשיא בשנה הקרובה - 10.91% מהתוצר.

זה לא סוד שממשלת ארה"ב, כמו גם ממשלות אחרות חילצו את העולם ממשבר אדיר על ידי הלאמת מוסדות פיננסיים רבים ובסכומים שעולים על כל דמיון. בכדי לממן את החילוץ נאלץ הממשל האמריקאי ללוות סכומי כסף אדירים מהציבור. ברור לכולם, כי ביום מן הימים יצטרך הממשל האמריקאי לשלם את החובות האלו. הדרך הפשוטה לממן את תשלום החוב הוא העלאת מיסים. אך במצב בו אמריקה עדיין נתונה ברמת אבטלה של כ-9%, קשה לראות כיצד צעד כזה יקבל תמיכה בבתי הנבחרים.

פיחות של המטבע מסייע לממשלת ארה"ב בכמה דרכים. בטווח הקצר, ירידת השער מאפשרת לחברות האמריקאיות הפועלות בשווקים הגלובליים להחזיר "הביתה" יותר דולרים, להגדיל את הרווחים והרווחיות שלהם ולהציג יעילות גבוהה יותר לעומת חברות אירופאיות למשל. דבר זה מאפשר לחברות לצמוח, לגייס עובדים ולשלם יותר מיסים.

בטווח הבינוני, הדפסת הכסף של הממשל האמריקאי מביאה ליצירת אינפלציה. עבור תושב אמריקאי אשר מושקע באג"ח ממשלתי שברובו איננו צמוד מדד, האינפלציה שוחקת את ערך החוב, כך שמבחינה ריאלית, הממשל יצטרך להחזיר פחות כסף לתושבים. לתשלום החוב החיצוני משתמש הממשל באופן מעשי, בהדפסה של כסף.

השווקים המתפתחים מציגים - מלחמות אזרחים

מהפכת הגלובליזציה שעבר העולם בשנים האחרונות חוזר ומכה בנו, בדרכים שמפתיעות בכל פעם מחדש. האזרחים בשווקים המתעוררים, מסין והודו, דרך מצרים, לוב וכלה בברזיל תלויים הרבה יותר מחבריהם בעולם המערבי במחירי המזון. האינפלציה הגבוהה ממנה סובלים התושבים בשווקים אלו הביאה, בין שאר סיבות, להפגנות ולנפילת משטרים במדינות אלו. היחלשות הדולר והרמת הראש של האינפלציה הביאו, אם כן, לחוסר שקט פוליטי במדינות לא מעטות בעולם. רצה הגורל ורובן מרוכזות דווקא במזרח התיכון. אך גם הממשל הסיני מודאג מהחלשת הדולר, והתבטא לא פעם כנגד הפעולה הזו, מה שהביא למתיחות ביחסי המדינות.

מי מרוויח, מי מפסיד?

בהיותנו משקיעים בשווקים הפיננסיים, מעניין אותנו לדעת כיצד ניתן, אם בכלל, להרוויח מהמהלכים האלו. המצב הנוכחי, בו מדינות רבות מנסות לפחת את המטבע שלהן, מביאה לירידת ערכם של הנכסים מהם ניתן "להדפיס" - כלומר, המטבעות, ומנגד לעליית ערכם של נכסים שלא ניתן להגדיל את הכמות שלהם בצורה משמעותית - כמו מתכות יקרות למשל, דבר המסביר מדוע מחיר אונקיית זהב עומד על 1500 דולר. במצב כזה נעדיף להצטרף לצד המנצח, כלומר למי שנהנה מעליית המחירים. חברות העוסקות בהפקה של אנרגיה, של מתכות ושל מינרלים אחרים נהנות מהמצב הנוכחי, וכן מהמשך הצמיחה הכלכלית בעולם.

כיל הישראלית היא המועמדת הטבעית ליהנות מהמצב המאקרו כלכלי העולמי, כמו גם חברות ישראליות נוספות, כמו חברת הסחר במתכות "סקופ". עליית הריבית בארץ, אשר נובעת מהאינפלציה הגבוהה, מטיבה עם הבנקים המקומיים, שנהנים מפתיחת המרווח בין הריביות שהם נותנים על פקדונות לזו שגובים על משיכת יתר. מלבד זאת, הבנקים מנצלים את תלילות עקום התשואות לטובתם, כאשר הם לווים בריביות נמוכות בטווחים הקצרים ומלווים בריביות גבוהות לטווחים ארוכים יותר.

בצד השני של המתרס נמצאים המפסידים. ממי נעדיף להתרחק? קמעונאי המזון שנמצאים כיום בין הפטיש לסדן - הם סובלים מעליית מחירי מזון, יכולת מוגבלת של הצרכנים לספוג עליות אלו ותחרות חריפה מאוד בינם לבין עצמם. אג"ח ממשלת ארה"ב לטווחים קצרים - הקולות הנשמעים בפד להתחלת העלאות ריבית בשילוב של מבנה עקום תשואות חד הופכים את האג"ח הקצרות לפדיון, אלו שהיו עד לא מזמן "חוף מבטחים", להשקעה פחות אטרקטיבית.

סיכום ומילת אזהרה קטנה...

שער האירו - דולר (בכחול), תעודת סל על מחירי הסחורות (DBC) ותעודת סל על מניות של חברות המפיקות סחורות (HAP). ניתן לראות כיצד בשנתיים האחרונות המגמה היא אותה מגמה, אך הנכס שעלה בצורה המשמעותית ביותר היה מניות של חברות העוסקות בהפקה ועיבוד של סחורות. מקור: Yahoo! Finance.

להערכתנו, מגמת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם היא בת קיימא, ועל כן יש להיחשף לחברות הנהנות מהמחזור הכלכלי החיובי. יש לזכור כי מחירי הסחורות הם תנודתיים מאוד באופיים, ולכן המגמה בהם יכולה להתהפך לאחר מהלך העליות הגדול.

בנוסף לכך, השקעה בסחורות באופן ישיר דורשת מסחר בחוזים עתידיים, אשר מוסיפים עלויות גלגול ופערי מחירים בין החוזים (קונטנגו), שעלולים לגרום למשקיע הפסד בזמן שמחיר הסחורה (ספוט) עולה. לכן, להערכתנו החשיפה הנכונה לתחום זה הוא באמצעות מניות של חברות אשר עוסקות בתחום.

עם זאת, חשוב להדגיש כי סביר להניח שמצב מאקרו - כלכלי זה איננו יכול להתרחש לעד, שכן הגירעון הגדול של ממשלת ארה"ב נמצא במגמת צמצום, וירידה משמעותית של הדולר בעולם עשויה לגרום להשלכות שליליות נוספות. לכן, ברור כי ממשלת ארה"ב הולכת בין הטיפות במצב זה, והיא תשתדל שלא למתוח את החבל יותר מדי. האצה נוספת במגמת האינפלציה העולמית עשויה להביא לגלים נוספים של חוסר שקט בקרב המדינות המתפתחות, ואיום בסנקציות מצד סין ומדינות אחרות. לכן, יש להיות ערים להתפתחויות בגירעון ממשלת ארה"ב ואמצעי המימון שלהם, אשר משפיעים על כלל המערכת הכלכלית העולמית, וכמובן שעל תיקי ההשקעות שלנו.

מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת פרובידנס

*מסמך זה הוכן ע"י מחלקת המחקר של פרובידנס. המסמך מבוסס על מידע שדווח לציבור, הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. לפיכך, אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. פרובידנס לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם אם יגרם, למאן דהוא, כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. פרובידנס מחזיקה בניירות הערך הנ"ל עבור התיקים המנוהלים על ידה, כולם או חלקם, והיא עשויה לקנות או למכור בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.