שוב עיוות במניות הגז? פער של 11.5% נפתח בין אבנר ודלק קידוחים - השורטיסטים כבר בפנים

בדיקת Bizportal מגלה: אחרי שהפער בשווי החברות חזר למצב נורמלי, הוא החל שוב להיפתח, והפעם לכיוון ההפוך - לטובת דלק קידוחים. אך כששינסקי בתמונה - האם כל הפער מוצדק?
אריאל אטיאס |

לפני כחודש וחצי חשף Bizportal אסטרטגיה בה נוקטים משקיעים מתוחכמים באחד העם כאשר הם מזהים עיוות בשווי של דלק קידוחים לעומת אבנר, שתי שותפויות חיפוש הנפט והגז, המחזיקות בנתחים כמעט זהים מתגליות הגז הגדולות בישראל.

בדיקה מהירה שנערכה היום ב-Bizportal מגלה שמספר שבועות אחרי שהפער בשווי החברות חזר למצב הנורמלי, החל להיווצר שוב פער, הפעם לכיוון ההפוך. נכון לכתיבת שורות אלו, שותפות אבנר יהש נסחרת לפי שווי שוק של 8.607 מיליארד שקלים ושותפות דלק קידוחים יהש נסחרת לפי שווי של 7.712 מיליארד שקלים - פער של מעל 11.5%.

ששינסקי משנה את הכללים

העניין הוא שב-19 באוקטובר, כאשר השווי של אבנר ודלק קידוחים היה כמעט זהה, היה קיים עיוות מאוד בולט (שכן הפער אמור היה לעמוד על כ-6% לטובת אבנר), אך כיום כאשר משקללים את המלצות ועדת ששינסקי הסיפור קצת משתנה.

הסבר: למרות שהשותפויות נראות זהות בתמהיל העסקי שלהן - מחזיקות באותם שיעורים בכל הרשיונות למעט ים תטיס (דלק קידוחים מחזיקה ב-25.5% ואבנר מחזיקה ב-23%) - יש הבדל מהותי בשורה העליונה שלהן, בתמלוגים שהן משלמות לבעלי השליטה בהן עבור ההכנסות מהגז הטבעי.

כפי שציינו בעבר: בעוד אבנר משלמת תמלוגים בהיקף של 6% משווי הגז הטבעי, דלק קידוחים משלמת לאחר כיסוי העלויות תמלוגים בהיקף כפול של 13% (ותמלוגים של 3% לפני כיסוי העלויות). מכיוון שבתחום חיפושי הגז והנפט החזר ההשקעה על הפרויקט הינו מהיר יחסית לאורך החיים בו, יוצא כי הממוצע המשוקלל של התמלוגים של דלק קידוחים נוטה לכיוון ה-11%.

בהתחשב בכך שהשווי היחסי של פרויקט "ים תטיס" מתוך סך שווי של השותפויות קטן בשנתיים האחרונים, לאור תמחור תגליות "תמר" ו"דלית" ואפשרות לתגלית נוספת ברשיונות נוספים כגון "רציו-ים" היכן ששוכן מבנה "לוויתן", הפער בשווי החברות אמור היה לעמוד על כ-6% בלבד, לטובת אבנר.

אך בחודש האחרון נכנס גורם נוסף לתמונה, בדמות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי. כיוון שבהמלצות שפורסמו לא דובר על העלאת התמלוגים אלא על הגדלת שיעור המס על השותפויות (פגיעה ישירה בשורה התחתונה), הדבר הגדיל את הפגיעה במשקיעים בשותפות המשלמת "תמלוג על" גבוה יותר ליזמי השותפות.

כפי שפורסם בעבר ב-Bizportal בשותפות המוגבלת דלק קידוחים צפוייה לשלם ליזמי השותפות תמלוגי על בגובה של כ-4.36 מיליארד דולר, זאת בעוד שותפות אבנר תשלם רק כ-2 מיליארד דולר. לכן, ככל שהמלצות ששינסקי יאומצו יותר, כך יגדל הפער בשווי של אבנר מול דלק קידוחים. לכן, כיום הפער צריך להיות גבוה יותר מ-6% אך נמוך יותר מהפער הקיים כיום העומד על 11.5%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.