מחודש יולי האחרון נכנס לתוקפו תיקון משמעותי בתקנות הבנייה בנוגע לממ"דים, והוא מאפשר להרחיב את שטח הממ"ד כך שיכלול גם שירותים ומקלחת, ולהפוך אותו ליחידת הורים לכל דבר - מה שנקרא חדר 'מאסטר'. זו תוספת ערך גדולה לדירה כשעל החלק הזה אין היטל השבחה. הערך הזה כמו תמיד אמור להתחלק בין היזם לבין הרוכשים. אבל בשוק של היום - שוק של קונים, נראה שהוא יגיע בעיקר לרוכשים. היזמים יצטרכו לנפנף בו כדי להגדיל מכירות ולא ירוויחו עליו כפי שמרוויחים על יתר חלקי הדירה. נכון, אין מתנות חינם, אבל בשוק יורד, זה יהיה דרך לספוג ירידת מחירים בלי באמת להוריד מחיר. כלומר, יעלו את שטח הדירה ב-6 מ"ר, ויעלו את מחיר הדירה רק בעלויות (ובמקרים מסוימים אפילו פחות מכך). המשמעות היא ירידה למ"ר.  

עם זאת, זה יכול להיות טריגר לעליות בהמשך. הציבור אוהב את חדרי המאסטר האלו. הם "שווים" הרבה יותר מחדר רגיל. הביקוש יכול לחזור לדירות עם ממ"ד גדול, וזה ישנה את התמונה וממצב שהממ"ד-מאסטר יהיה כלי שיווקי להחזיר את הרוכשים, זה יהפוך לחלק אינטגרלי מהרווח על הדירה. כן, שינוי לכאורה קטן, אבל עם משמעויות גדולות, חלקן עדיין לא ברורות.   

שינוי שכזה, הוא לא רק טכני. מצד אחד הוא מציע למשפחות פתרון איכותי ונוח יותר לחיים בצל מציאות ביטחונית מורכבת, ומצד שני הוא מציב בפני היזמים אתגר כלכלי לא קטן. אלא שיש לו כאמור יתרונות גודלים - עד כה, שטח הממ"ד עמד על כ-12 מ"ר בלבד, לרוב שימש כחדר נוסף - לילדים, עבודה או אורחים. כעת, התקנות מאפשרות להרחיב את שטחו ל-15 מ"ר ואף ל-18 מ"ר כאשר מצורפים אליו שירותים ומקלחת. 

המשמעות היא שמדובר למעשה ביחידת הורים שנייה, מאסטר נוסף, המעניק למשפחה עוד נוחות וסביבה בבית, שבמקביל מעלה את רמת הבטיחות במצב חירום, כשאפשר לשהות בו לזמנים ארוכים יותר. מבחינת רוכשי הדירות, מדובר בתוספת משמעותית: עוד יחידת מגורים שלמה בתוך הדירה שיכולה לשמש חדר הורים, מתבגר מתבגר, או אפילו יחידת אירוח. ערך שנתפס גבוה יותר - גם מהסיבה הפשוטה ששטח הדירה אינו גדל מעבר לגבולות החוק, התחושה היא של תמורה גדולה יותר למחיר. אבל אל תתבלבלו, בסופו של דבר, רוכשי הדירות משלמים על זה. נניח רק בשביל הדוגמה שדירה עולה 3 מיליון שקל ובשל ההרחבה היא תעלה ל-3.1 מיליון שקל, למרות שלפי השטח היא היתה אמורה לעלות ל-3.2 מיליון שקל. רכוש הדירה יכול לחשוב שאכן היזם הלך לקראתו והוא נתן לו את השטח הזה ללא רווח. אבל בפועל זה בדיוק כמו לתת הנחה על כל הדירה בסכום של 100 אלף שקל. לכסף אין ריח.  

• בכמה יקרה דירה עם ממ"ד לעומת דירה בלי ממ"ד
• הממ"ד יגדל ל-18 מ"ר במקום 12; ההשבחה פטורה ממס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ועדיין, בשוק לא יודעים עדיין להגיד בדיוק איך יושפעו המחירים, האם השינויים בתב"ע יגרמו לעיכוב בבניית דירות ומה ההשלכות על הקבלנים והיזמים?  

מחירי הדירות בישראל בירידה ומסתבר שגם בארה"ב נרשמה ירידה מתחילת השנה. הסיבות קרובות. הריבית והמחירים הגבוהים. בממוצע ירדו המחירים בארה"ב מתחילת השנה ב-2%-3%, אבל יש מקומות שהרבה יותר. 

שוק הנדל"ן האמריקאי, שמהווה כ-20% מהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב, נמצא במצוקה. הריבית הקבועה במשכנתא לל-30 שנה נושקת ל-7%, רמה שלא נראתה מזה שני עשורים, והמשמעות ברורה: משקי בית רבים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם רכישת נכס. המכירות של בתים חדשים ירדו ב-8.7% באוגוסט 2024 לעומת החודש הקודם, ההתחלות של בנייה חדשות התכווצו ב-5.2%, והקבלנים מדווחים על האטה דרמטית בביקושים.

מאז תחילת השנה אפשר לראות מגמות ירידה ברורות בערים הגדולות. בניו יורק המחיר החציוני של דירת מגורים ירד בכ-4% והוא נע סביב 750 אלף דולר. בסן פרנסיסקו נרשמה ירידה חדה יותר – כ-7%, למחיר חציוני של 1.25 מיליון דולר, מה שמסמן קושי מתמשך בעיר שבה שיעור הריבית הגבוה פוגע במיוחד ברוכשים ממונפים. במיאמי, לעומת זאת, השוק עוד החזיק מעמד בחודשים הראשונים של השנה, אבל מאז מאי נרשמה ירידה של כ-3% במחיר החציוני שעומד על כ-600 אלף דולר. גם בערים פרבריות כמו דאלאס והיוסטון, שהיו עד לא מזמן סיפור הצלחה, ניכרת ירידה של 2%-3% במחירי הבתים.

נתונים ארציים מצביעים על ירידה מתונה יחסית במחירים – סביב 2% מתחילת השנה – אבל המשקיעים מזהירים כי זו רק תחילתה של מגמה. הירידה החדה במכירות והקיפאון בשוק המשכנתאות מצביעים על כך שהלחץ על המחירים יגבר ככל שהריבית תישאר ברמות הנוכחיות. מדד Case-Shiller למחירי הבתים הראה האטה משמעותית בקצב העלייה השנתי, מ-6.5% בתחילת השנה ל-2.1% בלבד ביולי 2024.

• סערה מושלמת בשוק הדירות - ומה יקרה למחירי הדירות בהמשך?
• רכישת דירה - לא רק מחיר; כל הגורמים שיש לבחון לפני עסקה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עלויות הבנייה

המצב מורכב עוד יותר לנוכח עלויות הבנייה שממשיכות לעלות. מחירי חומרי הגלם נותרו גבוהים ב-15% מרמתם הטרום-קורונה, עלויות הביטוח זינקו ב-20% בשנה האחרונה, ועלויות העבודה עלו ב-8%. קבלנים רבים מעכבים פרויקטים חדשים או מבטלים אותם לגמרי. כך נוצר מלכוד: מצד אחד ביקוש שנחנק בשל ריביות גבוהות, ומצד שני היצע שנעצר בגלל עלויות.