Classiq הישראלית גייסה 33 מיליון דולר
חברת ההזנק Classiq, הפועלת בשוק התוכנה הקוונטית מודיעה על סגירת סבב גיוס B בסכום של 33 מיליון דולרים. החברה פיתחה פתרון טכנולוגי המאפשר פיתוח תוכנה למחשבים קוונטים באופן פשוט יותר, והמאפשר לאנשים שאינם בהכרח אנשי קוונטים לתכנת תוכנה כזאת.
החברה הוקמה ב-2020 ע"י ניר מינרבי, המכהן כמנכ"ל החברה, אמיר נוה, סמנכ"ל מוצר ויהודה נוה, הטכנולוג הראשי. החברה מעסיקה כ-30 עובדים בתל אביב ובארה״ב וכוללת צוות פיתוח מהמובילים בעולם בתחום המחשוב הקוונטי. הצוות מורכב רובו ככולו מחוקרים בעלי תארים מתקדמים מאוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם, בתוכם תשעה בוגרי תלפיות ומהנדסי תוכנה בכירים. הגיוס יאפשר לחברה להאיץ את תהליכי הפיתוח ובמקביל להגדיל את פעילותה המסחרית עם הארגונים הגדולים בעולם. ארגונים אלה מקימים צוותי מחשוב קוונטי ומאיצים את היערכותם ומוכנותם לעידן המחשוב הקוונטי. החברה מתכננת לגדול לכ-90 עובדים בשנה הקרובה.
מחשוב קוונטי מתבסס על חזון שקיים עוד משנות ה-80. כבר אז היה ברור שמדובר בכלי רב עוצמה שיכול לשנות את עולם הטכנולוגיה ויוביל לשינוי יסודי של תעשיות ענק, כיוון שמחשבים אלה יאפשרו לעשות דברים שבעולם החישוב הקלאסי הם בלתי אפשריים. בחמש השנים האחרונות עולם המחשוב הקוונטי הפך מחלום למציאות, ה׳אם׳ הפך ל׳מתי׳, והעת שבה תשתית המחשוב תהיה נגישה עומדת להגיע.
הגיוס התקיים בהובלת הפניקס, זרוע ההשקעות של התאגיד Sumitomo (IN Venture), קרן יוצאי סטנפורד Spike Ventures ו-Samsung Next. בסבב הגיוס הנוכחי השקיעו באופן אישי גם Lip- Bu Tan מנכ״ל Cadence לשעבר ונשיאה כיום, ו-Harvey Jones, מנכ"ל Synopsys לשעבר ודירקטור ב-Nvidia. כמו כן, השתתפו בסבב הגיוס גם המשקיעים הקודמים בחברה: Entree Capital, Wing Capital, Team8 ו-Ourcrowd. סך ההון שגייסה החברה עומד לאחר סבב הגיוס הנוכחי על 48 מיליון דולר.
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ניר מינרבי, מייסד שותף ומנכ"ל Classiq מסר, "מהפכת המחשוב הקוונטי בעיצומה. בשנים האחרונות החזון הופך במהרה למציאות, ונוצר מרוץ חימוש של ממש לבניית המחשב הקוונטי. במקביל לבניית החומרה, אשר מובלת בידי ענקיות הטכנלוגיה, קלאסיק מובילה את עולם התוכנה ומאפשרת לארגונים לפתח כבר היום את התוכנה שתביא ערך עצום בשנים הקרובות״.
בועז מוריס, שותף ב"הפניקס" מסר, ״על אף שהחומרה הקוונטית התקדמה בצורה מרשימה מאוד, התוכנה המשמשת להפעלת המחשבים הקוונטים נותרה ברמת בלתי מספקת. הפלטפורמה המהפכנית של Classiq, מאפשרת לארגונים לפתח אלגוריתמים קוונטיים תוך אופטימיזציה ברמת השער. אנחנו נרגשים לשתף פעולה עם ניר, אמיר ויהודה כשהם ממשיכים לממש את החזון שלהם ולמצב את עצמם כמובילי התוכנה הקוונטית".
Bob Sorensen, סגן נשיא בכיר למחקר בחברת המחקר Hyperion מסר, "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה שמייצרת טרנספורמציה קריטית להצלחה של ארגונים בעידן הנוכחי. עם זאת, יש צורך אקוטי בתוכנה שמעוררת לחיים את הסקייל והיכולות של מחשוב קוונטי. התהליך של Classiq לשימוש במודלים פונקציונליים לפישוט המורכבות של מחשוב קוונטי מהווה דרך מבטיחה מאוד לייצר ערך ויתרונות לחברות שנכנסות ראשונות לתחום ולבעלי העניין שלהן".
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל...
- 1.אמיר 19/02/2022 19:38הגב לתגובה זולא בביקורתיות או ציניות. באמת שואל אם מישהו מבין. מה המודל העסקי? זה מימון של מחקר או שמצפים שמישהו פשוט ירכוש את החברה?

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח
מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים
כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.
המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.
"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"
הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI". במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.
התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".
- OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.
מימין בובי גילבורד, סמנכ"ל טכנולוגיה, ומשמאל עומרי אילוז מנכ"ל החברה, באדיבות לומיהLumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
לומיה סקיוריטי, סטארט אפ ישראלי שלו פלטפורמה להגנה על ארגונים מפני סיכונים וחולשות הנוצרים משימוש בלתי מבוקר בכלי AI, הוקמה רק השנה על ידי יוצאי 8200
לומיה סקיוריטי (Lumia security) היא חברת אבטחת AI שנחשפת לראשונה עם גיוס סיד בסך 18 מיליון דולר. הפלטפורמה שלה ייעודית לצוותי האבטחה בארגונים, ומנטרת ומפקחת אחר השימוש ב-AI מצד העובדים ומצד האייג׳נטים. החברה הוקמה ב-2025 על ידי עומרי אילוז, שמכהן כמנכ"ל ובובי גילבורד, המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. אילוז הוא יזם סדרתי, הקים והוביל את PerimeterX, חברת הסייבר שנרכשה על ידי Human Security האמריקאית. אל"מ (במיל') בובי גילבורד היה סמנכ"ל החדשנות ב-Team8, ולפני כן שירת כקצין בכיר ב-8200 במשך 26 שנים. בין תפקידיו הצבאיים – ראש המחקר הטכנולוגי ביחידה, אחראי על אבטחת הענן של אמ״ן, ואף קיבל את פרס ביטחון ישראל על תרומתו. המייסדים בעלי רקורד עשיר וניסיון ארוך שנים באבטחת סייבר ובפיתוח יכולות טכנולוגיות המשמשות אלפים בתפוצה גלובלית רחבה. היזמים חברו לקרן Team8 בתהליך ה-Ideation, וכך החלה דרכם המשותפת. ללומיה משרדים בניו יורק ובישראל, בהם מועסקים 20 עובדי פיתוח ומחקר, והחברה מתכננת להגדיל את הצוותים ב-2026.
החברה הוקמה כחלק ממודל ה-Venture Creation של Team8, שהובילה את סבב הגיוס בהשתתפות New Era. ההשקעה תאפשר את הרחבת ההון האנושי בדגש על צוותי ה-R&D, האצת פיתוח המוצר והגדלת פעילות החברה בשווקים הבינ"ל ע"י הרחבת פעילות השיווק והמכירות. הפלטפורמה כבר נמצאת בשימוש על ידי מוסדות פיננסיים וארגוני תעשייה וטכנולוגיה המנהלים מידע רגיש.
החברה פועלת בשוק AI באבטחת סייבר שצומח בקצב מהיר והוערך ב-2024 בכ-26.6 מיליארד דולר, צפוי לגדול בקצב שנתי של 31% ולהגיע לכ-234.6 מיליארד דולר עד שנת 2032. במרבית הארגונים נרשם שימוש גובר ובלתי מבוקר בכלי AI מצד עובדים, תוך היעדר נראות ושליטה מצד צוותי האבטחה. לפי דו"ח חדש של Team8 שנערך בשיתוף Ciso’s, עלה כי סוכני AI הופכים למרכיב מרכזי בתשתיות הארגוניות - כ- 70% מהארגונים משתמשים ב-AI Agents בפרודקשן, 23% מתכננים להכניסם עד 2026, ו-67% מהארגונים מפתחים סוכנים פנימיים בעצמם. למרות שאימוץ AI נמצא בעלייה חדה (97% מהחברות), כמחצית מהן מגבילות את השימוש בכלים הפנימיים בשל סיכוני אבטחה והיעדר רגולציה, והחברות מתמודדות עם האתגרים בהגנת סוכני בינה מלאכותית (37%) וניהול שימוש העובדים (36%).
הבעיה העיקרית נובעת מכך שאין בידי צוות הבקרה את הכלים לנטר אחר המשתמשים והאייג'נטים, לבחון מה הסיכונים והחשיפה לארגון כתוצאה מאינטראקציות, מה כל סוכן מבצע בפועל, תחת אילו הרשאות ומה ההשלכות העסקיות. כתוצאה מכך נוצרים פערי אבטחה ללא מטופלים, לצד גישות ופעילויות לא מבוקרות במערכות הארגון. כל אלו מובילים חלק מהארגונים להגביל או לחסום שימוש ב-AI גם על חשבון פגיעה בתפוקה, מה מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, רגולציה ופיקוח אחר שימוש אחראי בבינה מלאכותית בסביבות ארגוניות.
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

