אלקטרה פאוור ואמישרגז יחזירו ללקוחות 13 מיליון שקל
במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית כנגד חברת סופרגז (הנקראת כיום "אלקטרה פאוור סופרגז בע"מ" אלקטרה פאוור 0.73% ) אישר בית המשפט העליון כי החברה תשיב ללקוחותיה, במסגרת חשבון הגז השוטף, סך כולל של כ- 5.5 מיליון שקל. וכן כי חברת אמישרגז תשיב 7.6 מיליון שקל.
אישור הסכם הפשרה הוא סיומו של הליך שנמשך למעלה מעשור ועניינו גביית דמי התראה בגין איחור בתשלום הגז מעבר לסכומים המותרים. על פי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תשלומים בעד גז המסופק במערכת מרכזית) רשאיות ספקיות הגז לגבות דמי התראה בסכום מסוים בגין התראה על הפסקת אספקת הגז. חברות הגז נטלו לעצמן את החירות להצמיד את הסכום הקבוע בצו למדד המחירים לצרכן למרות שהצו אינו מאפשר להם לעשות זאת.
כך למשל בעניינה של התובעת הייצוגית נגד סופרגז, איחרה התובעת בתשלום חשבון הגז עקב מעבר לדירה חדשה וחויבה בדמי התראה, מעבר לריבית הפיגורים, בסך של 9.57 שקל, זאת כאשר על פי הצו הייתה רשאית סופרגז לגבות 2.5 שקל בלבד. בעקבות כך הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד 2 חברות הגז ובמסגרתה עלה כי מדי שנה נגבים על ידי החברות עשרות אלפי הודעות דמי התראה שכאלה מלקוחותיהן.
לאחר שהבקשה שהגיש עו"ד שטיינר אושרה בשנת 2017 כתובענה ייצוגית בפני בית המשפט המחוזי מרכז, סופרגז הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה בפני בית המשפט העליון וזו אוחדה עם ערעור שהוגש כנגד חברת אמישרגז בגין ייצוגית בטענה זהה שדווקא נדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
- מסתמן: אמישראגז תשלם פיצוי של 3 מיליון שקל בגין החקירה נגדה
- יובל סמו בקמפיין לאמישראגז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהמלצת בית המשפט העליון פנו הצדדים לגישור ובמסגרתו הגיעו להסכמות ולפיהם תפצה סופרגז את לקוחותיה בסך כולל של כ- 5.5 מליון שקל במסגרת זיכוי חשבונות הגז שלהם וזאת בפרק זמן של חצי השנה הקרובה. אמישרגז חויבה לשלם ללקוחותיה סך של כ 7.6 מיליון שקל.
בעקבות הערות היועצת המשפטית לממשלה לעניין אופי חלוקת הכספים במסגרת הסכם הפשרה הורה בית המשפט העליון על תיקון הסכם הפשרה כך שכלל הפיצוי יושב ללקוחות חברות הגז שנגבו מהם דמי התראה ביתר במהלך השנים ולא ישולם בחלקו כחלוקה בין כלל הלקוחות הפעילים.
- 1.יעילות!! 25/03/2024 18:58הגב לתגובה זומדינה פח

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
