סכסוך העובדים בקול ברמה; הצו הוסר, הדיון הבא בסוף החודש הבא; שני הצדדים טוענים לניצחון
שבוע לאחר שההסתדרות הלאומית פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכיר בארגון היציג של עובדי קול ברמה וכן הודיעה כי תגיש תביעה כספית בסך 1.117 מיליון שקל, בעקבות התנכלות מצד ההנהלה והפרעה בהליך ההתאגדות, שני הצדדים הכריזו על ניצחון.
שני הצדדים נפגשו לדיון בבית הדין האזורי בתל אביב בפני סגן הנשיאה השופט דורי ספיבק, ונציגי הציבור דבורה גורין וחמדה ברק.
החלטת בית הדין קבעה כי ההסתדרות הלאומית תוכל להגיש בקשה מתוקנת ובכלל זה לפרט את טענותיה על הפגיעה הנטענת בהתארגנות עד ל-25 לחודש. בנוסף, קבע בית הדין כי רדיו קול ברמה יגישו תשובה מתוקנת ומלאה עד ל-18 לפברואר, כאשר הדיון הבא נקבע ל-29 לפברואר.
צילום יח"צ
מסיר את הצו
בית הדין קבע כי הוא מסיר את הצו הארעי שניתן לפני כשבוע. "בשלב זה איננו מוצאים מקום להותיר בתוקפו את הסעד הארעי שניתן בסמוך לאחר הגשת הצד. ככל שהמבקשת תעלה במסגרת בקשתה המתוקנת בקשה חוזרת למתן סעדים זמניים הרי שזו תידון במועד הדיון שנקבע".
בית הדין ציין בהחלטתו כי הוא אינו מכריע כעת לגבי הבקשה של ההסתדרות הלאומית כי רדיו קול ברמה יעביר לה את נתוני העובדים. השופט ונציגי הציבור כתבו בהחלטתם כי "בית הדין רשם לפניו כי המבקשת מבקשת לקבל בשלב זה לידיה את רשימת כל העובדים וטופס 102 של המל"ל. בשלב זה מכיוון שהבנו שמתקיים שיח וסיג בין הצדדים איננו מכריעים בעניין וככל שיהיה צורך בדבר תוגש בקשה מתאימה ולאחר קבלת תגובה תינתן החלטה".
מי ניצח?
בקול ברמה טוענים שהם ניצחו לאחר שבדיון שהתקיים לאחר שהוגשה תגובתה המפורטת של התחנה ביטל בית הדין לעבודה בתל אביב את הצו הארעי, שניתן במעמד צד אחד לבקשתה של ההסתדרות בעניין התאגדות העובדים. מנגד בהסתדרות הלאומית טוענים כי הסיבה להסרת הצו שונה. לטענתם "בדיון שהתקיים ולאור התחייבות הנהלת קול ברמה כי היא מכבדת את זכות ההתארגנות ביטל בית הדין את הצו הארעי תוך כדי שהוא מבהיר שככל ותהיה הפרעה חוזרת ההסתדרות הלאומית תגיש בקשה חוזרת".
בתגובתה של קול ברמה לבית הדין פורטו כשלים רבים לטענתם בהליך ההתאגדות ביניהם העובדה כי עובדים רבים ביטלו את ״הצטרפותם״ להסתדרות הלאומית לאחר שהוטעו לחשוב כי מדובר בהצטרפות למועדון הטבות. לטענתם, במקרים אחרים אוימו עובדים שלא לבטל את הצטרפותם בכך שקול ברמה תפגע בהם דבר שאין לו כמובן יסוד, ובמקרים חמורים אחרים אף נטען כי עובדים צורפו להסתדרות בניגוד לרצונם.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
בקול ברמה טענו גם כי בתגובתה לבית הדין הודיעה ההסתדרות הלאומית שלא תגן על ראש וועד הפעולה, אשר פוטר בינתיים מקול ברמה, לאחר שנחשפה העובדה שהוא שימש כנהגו של שר בכיר בלא אישור התחנה תוך שהוא מסתיר עובדה זו, בניגוד להסכם ההעסקה שלו ואף הציג אישור מחלה בזמן בו נהג לשר, וכן דיווח דיווחים כוזבים אודות שעות העבודה בתחנה על מנת לקבל שכר בגין שעות בהן כלל לא עבד.
את קול ברמה ייצג בדיון עו"ד שי רובינשטיין שמסר כי "אנו שמחים על החלטתו של בית הדין לעבודה בתל אביב. קול ברמה פעלה ופועלת כדין ואף הרבה מעבר למחויב לטובת ולרווחת כלל עובדיה והחלטתו של בית הדין מהבוקר מנעה פגיעה בלתי צודקת בשמה הטוב של קול ברמה".
תמונה שונה
מנגד בהסתדרות הלאומית מציגים תמונה אחרת. בהסתדרות הלאומית טענו כי הם הצליחו להגיע להתקדמות בהקמת ועד העובדים של עובדי קול ברמה. לטענתם, לאחר שלפני כשבוע הם הגישו בקשה לבית הדין האזורי על ידי ועד העובדים והסתדרות הלאומית לעצירת הפרעות להתארגנות, ולאחר שהנהלת קול ברמה הגישה בקשה לדחיית הדיון, קיבל בית הדין את בקשת ההסתדרות הלאומית בבקשת הצו ונתן צו ארעי, כשמו כן הוא ארעי.
בהסתדרות הלאומית טענו כי "בדיון שהתקיים ולאור התחייבות הנהלת קול ברמה כי היא מכבדת את זכות ההתארגנות ביטל בית הדין את הצו הארעי תוך כדי שהוא מבהיר שככל ותהיה הפרעה חוזרת ההסתדרות הלאומית תגיש בקשה חוזרת".
כמו כן ציינו בהסתדרות כי בית הדין הבהיר כי אסור להנהלת קול ברמה לשוחח עם עובדים או להביע את דעתם נגד ההתארגנות גם עכשיו. בנוסף בית הדין קבע דיון הוכחות לגבי ההפרעות ופיצוי של מעל 1,000,000 שקל.
בהסתדרות הלאומית גם העבירו את תגובת ועד העובדים אותו הם מייצגים. לדבריהם, "אנחנו, העובדים וההסתדרות הלאומית, לא מנהלים מלחמה בבית! ולכן אנחנו לא משתמשים במונחים של ניצחון והפסד".
בהסתדרות טענו כי בית הדין הבהיר כי ממילא להנהלה אסור להתערב בהתארגנות, וממילא ההנהלה התחייבה לכבד את זכות ההתארגנות, והדיון נדחה בהסכמת הצדדים, על מנת שנוכל להציג בפניו את מלוא העדויות והראיות שכבר הוגשו ולגבי הסעדים שביקשה ההסתדרות הלאומית.
סכסוך על התאגדות
כזכור בשבוע שעבר פנתה ההסתדרות הלאומית לבית הדין האזורי לעבודה בת"א בתביעה בקול ברמה מונעים מעובדי הרדיו להתאגד. בהסתדרות טענו כי ב-27.12.23, הוקמה התארגנות של עובדי רדיו קול ברמה ובהתאם להליך גיבוש ועד יציג פנו חברי ועד הפעולה מטעם ההסתדרות הלאומית להנהלת החברה, ופורסמו שמות חברי הוועד. מאז העובדים המתארגנים סובלים משורה של התנכלויות וההנהלה מסרבת להכירם כוועד יציג.
בנוסף טענו כי ב-28.12.23 הכריזה ההסתדרות הלאומית על יציגותה בקרב העובדים וזאת לאחר החתמתם של 22 עובדים בשורותיה המהווים את השליש הדרוש. בהסתדרות הלאומית ציינו כי בשלב הסמוי הם ערכו את הבדיקות הנדרשות וכמות העובדים המועסקת בחברה עומדת על 61 עובדים, כאשר מתוך אותם עובדים ישנם פרילאנסרים אשר אינם באים במניין השליש.
ההסתדרות הלאומית הגישה לבית הדין האזורי בתל אביב לעבודה בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובו ביקשה כי בית הדין יורה על קביעת דיון דחוף בין הצדדים, בנוסף ביקשו כי יינתן צו המורה לרדיו קול ברמה לחדול מלפנות אל העובדים בנושא ההתאגדות. כמו כן סעד נוסף שצוין בבקשה הוא מסירת נתוני כמות העובדים ברדיו לידי ההסתדרות הלאומית. בנוסף ביקשו כי בית הדין יקבע כי ההסתדרות הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי קול ברמה, וכן כי יינתן צו עשה שיורה לרדיו קול ברמה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות הלאומית. בנוסף ציינו אז בבקשתם לבית הדין כי תוך 7 ימים מההחלטה בבקשה הם יגישו תביעה כספית על ההפרעות להתארגנות על סך 1.117 מיליון שקל.
- 3.חמדה 18/01/2024 21:18הגב לתגובה זורשמתם חמדה ברק והשם : חמדה מרק
- 2.פרץ 17/01/2024 22:45הגב לתגובה זוולגייס לצהל את האברכים המשתמטים. די להפקרות
- 1.אבנר 16/01/2024 21:50הגב לתגובה זועד שתקרא באפן רשמי לאברכים הפרזיטים להתגייס לצה"ל
- שון 17/01/2024 01:01הגב לתגובה זולוזר, בלי האברכים לומדי התורה, מה אתה עושה בארץ ישראל? באיזו זכות אתה עושק פלשתינאים תמימים שגרו כאן לפניך? לך לארץ אחרת! רק בגלל התורה האומרת שארץ ישראל לעם ישראל יש לך זכות בכלל להיות כאן! הלוואי שכולם יזכו להיות אברכים לומדי תורה, רק אלו החזיקו את עם ישראל 2,000 שנה בלי מדינה! וסביר להניח שאתה חתיכת פרזיט וחוצפן אם אתה מעז לדבר כך על האברכים!
- בת אל 17/01/2024 22:37חרדים תשרתו בצה"ל ותפסיקו לבזוז
הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו
לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל
אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.
הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.
במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.
ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.
האם מסירת פרטים מצדיקה קבלת הודעות שיווקיות?
אדם הגיש תביעה נגד מטרות פיננסיות פמילי אופיס, בטענה כי נשלחו אליו מסרונים, מיילים והודעות וואטסאפ שיווקיות ללא הסכמתו, וגם לאחר שביקש להסיר אותו מרשימת התפוצה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע כי החברה לא הוכיחה את קבלת הסכמתו של התובע, ודחה את הטענה שלה כי הוא פעל בחוסר תום לב, ואף "צבר הודעות" כדי להגיש תביעה נגדה
זה החל בהודעות קצרות שלכאורה לא מזיקות: מסרונים, מיילים, וגם הודעות וואטסאפ שהציעו לאורן קורנפלד להצטרף לשירותים פיננסיים שונים. ואולם לטענתו, הוא מעולם לא ביקש לקבל את ההודעות האלה, לא הביע כל עניין בשירותי החברה ששיגרה אותן, וגם לאחר שביקש להפסיק את הדיוור - ההודעות לא פסקו. כך נהפכה ההתכתבות השיווקית לשאלה משפטית עקרונית: עד כמה רשאית חברה להשתמש בפרטים אישיים של אדם כדי לשווק את שירותיה, ומהו גבול האחריות כשהאדם טוען שלא הסכים לכך.
פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב–יפו, בפני הרשם הבכיר מיכאל שמפל, עסק בדיוק בשאלה זו. קורנפלד תבע את מטרות פיננסיות פמילי אופיס, חברה הפועלת בתחום ההשקעות וההכשרות הפיננסיות, בדרישה לפיצוי בסכום כולל של 16 אלף שקל. לטענתו, החברה הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), הידוע גם בשם חוק הספאם, כששלחה לו דברי פרסומת מבלי לקבל את הסכמתו המפורשת מראש. לדבריו, המסרים השיווקיים נשלחו אליו "במספר ערוצים - מסרוני SMS, הודעות וואטסאפ ודואר אלקטרוני", וכל זאת מבלי שנתן את רשותו. עוד הוא הוסיף כי גם לאחר שביקש להסירו מרשימת התפוצה, ההודעות נמשכו ממספרים שונים. בעיניו, מדובר בהתנהלות שפוגעת בזכותו לפרטיות ובאוטונומיה שלו לצרוך רק את המידע שבחר לקבל.
מנגד, החברה הנתבעת דחתה את טענותיו מכל וכל. בכתב ההגנה נטען כי קורנפלד מסר את פרטיו ביוזמתו, במסגרת רכישה או התעניינות בשירותי החברה, ולכן היא היתה רשאית לשלוח אליו הודעות שיווקיות. לטענתה, הוא אף הצטרף לשירותיה פעמיים - בפעם הראשונה ב-2023, ובפעם השנייה במאי 2024, ובשתי הפעמים הוא עשה זאת מרצונו החופשי. החברה טענה עוד כי בכל מקרה, כשביקש להסיר את פרטיו מרשימת התפוצה, היא טיפלה בבקשה באופן מיידי. הנתבעת טענה גם כי התובע מגזים בתיאור ההיקף. לדבריה, הוא הציג רק מספר מצומצם של הודעות, ולא עשרות כפי שטען. בנוסף, היא הוסיפה כי אם סבר שהתכנים אינם רצויים לו, היה עליו לבקש הסרה כבר עם קבלת ההודעה הראשונה, ולא להמשיך לקבל הודעות נוספות לצורך הגשת תביעה "על הסכום המרבי שבחוק".
מתי ניתן לשלוח הודעה בלי הסכמה?
בדיון שנערך בפני הרשם שמפל העידו שני הצדדים. קורנפלד שב על טענותיו והבהיר כי, "מעולם לא נרשמתי לשום שירות של הנתבעת, ולא התעניינתי בשירותיה". לדבריו, רק לאחר שהגיש את התביעה, חדלה החברה מלשלוח לו הודעות. מנכ"ל החברה טען מנגד כי "כל מי שמקבל הודעות מאתנו, נרשם בעצמו בטופס מקוון ומסר את פרטיו במודע. ללא רישום כזה לא ניתן לקבל הודעות כלל".
- השופט נגד הפיצוי: מחיקה מהדהדת לייצוגית נגד ספאם
- למה מותר למפלגות לשלוח מסרונים בלי הגבלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם שמפל סקר בפסק דינו את הוראות החוק וקבע כי סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת אוסר באופן מפורש על שליחת דבר פרסומת "בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב". החוק מאפשר פנייה חד-פעמית לשם קבלת הסכמה עתידית, אך כל הודעה מעבר לכך, ללא אישור מפורש, מהווה הפרה. עם זאת, החוק כולל גם חריג: ניתן לשלוח דברי פרסומת לנמען מבלי שקיבל הסכמה מראש, אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: שהנמען מסר את פרטיו במסגרת רכישת מוצר או שירות, שהובהר לו כי פרטיו ישמשו למשלוח פרסומות, ושהתוכן השיווקי נוגע למוצרים דומים בלבד. אלא שבמקרה זה, קבע בית המשפט, החברה לא הצליחה להוכיח שאף אחד מהתנאים האלה התקיים.
