קול ברמה
צילום: יחצ

סכסוך העובדים בקול ברמה; הצו הוסר, הדיון הבא בסוף החודש הבא; שני הצדדים טוענים לניצחון

בהסתדרות הלאומית טענו בשבוע שעבר כי הנהלת קול ברמה התנכלה והפריעה להתאגדות עובדי הרדיו; בדיון שנערך בבית הדין האזורי לעבודה נקבע כי הצו הזמני יוסר וכי הצדדים ייפגשו בסוף החודש הבא לדיון נוסף
נחמן שפירא | (5)

שבוע לאחר שההסתדרות הלאומית פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכיר בארגון היציג של עובדי קול ברמה וכן הודיעה כי תגיש תביעה כספית בסך 1.117 מיליון שקל, בעקבות התנכלות מצד ההנהלה והפרעה בהליך ההתאגדות, שני הצדדים הכריזו על ניצחון.

שני הצדדים נפגשו לדיון בבית הדין האזורי בתל אביב בפני סגן הנשיאה השופט דורי ספיבק, ונציגי הציבור דבורה גורין וחמדה ברק.

החלטת בית הדין קבעה כי ההסתדרות הלאומית תוכל להגיש בקשה מתוקנת ובכלל זה לפרט את טענותיה על הפגיעה הנטענת בהתארגנות עד ל-25 לחודש. בנוסף, קבע בית הדין כי רדיו קול ברמה יגישו תשובה מתוקנת ומלאה עד ל-18 לפברואר, כאשר הדיון הבא נקבע ל-29 לפברואר.

קול ברמה יחצ

    צילום יח"צ

מסיר את הצו

בית הדין קבע כי הוא מסיר את הצו הארעי שניתן לפני כשבוע. "בשלב זה איננו מוצאים מקום להותיר בתוקפו את הסעד הארעי שניתן בסמוך לאחר הגשת הצד. ככל שהמבקשת תעלה במסגרת בקשתה המתוקנת בקשה חוזרת למתן סעדים זמניים הרי שזו תידון במועד הדיון שנקבע".

בית הדין ציין בהחלטתו כי הוא אינו מכריע כעת לגבי הבקשה של ההסתדרות הלאומית כי רדיו קול ברמה יעביר לה את נתוני העובדים. השופט ונציגי הציבור כתבו בהחלטתם כי "בית הדין  רשם לפניו כי המבקשת מבקשת לקבל בשלב זה לידיה את רשימת כל העובדים וטופס 102 של המל"ל. בשלב זה מכיוון שהבנו שמתקיים שיח וסיג בין הצדדים איננו מכריעים בעניין וככל שיהיה צורך בדבר תוגש בקשה מתאימה ולאחר קבלת תגובה תינתן החלטה".

מי ניצח?

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בקול ברמה טוענים שהם ניצחו לאחר שבדיון שהתקיים לאחר שהוגשה תגובתה המפורטת של התחנה ביטל בית הדין לעבודה בתל אביב את הצו הארעי, שניתן במעמד צד אחד לבקשתה של ההסתדרות בעניין התאגדות העובדים.  מנגד בהסתדרות הלאומית טוענים כי הסיבה להסרת הצו שונה. לטענתם "בדיון שהתקיים ולאור התחייבות הנהלת קול ברמה כי היא מכבדת את זכות ההתארגנות ביטל בית הדין את הצו הארעי תוך כדי שהוא מבהיר שככל ותהיה הפרעה חוזרת ההסתדרות הלאומית תגיש בקשה חוזרת".

בתגובתה של קול ברמה לבית הדין פורטו כשלים רבים לטענתם בהליך ההתאגדות ביניהם העובדה כי עובדים רבים ביטלו את ״הצטרפותם״ להסתדרות הלאומית לאחר שהוטעו לחשוב כי מדובר בהצטרפות למועדון הטבות. לטענתם, במקרים אחרים אוימו עובדים שלא לבטל את הצטרפותם בכך שקול ברמה תפגע בהם דבר שאין לו כמובן יסוד, ובמקרים חמורים אחרים אף נטען כי עובדים צורפו להסתדרות בניגוד לרצונם.

קיראו עוד ב"משפט"

בקול ברמה טענו גם כי בתגובתה לבית הדין הודיעה ההסתדרות הלאומית שלא תגן על ראש וועד הפעולה, אשר פוטר בינתיים מקול ברמה, לאחר שנחשפה העובדה שהוא שימש כנהגו של שר בכיר בלא אישור התחנה תוך שהוא מסתיר עובדה זו, בניגוד להסכם ההעסקה שלו ואף הציג אישור מחלה בזמן בו נהג לשר, וכן דיווח דיווחים כוזבים אודות שעות העבודה בתחנה על מנת לקבל שכר בגין שעות בהן כלל לא עבד.

את קול ברמה ייצג בדיון עו"ד שי רובינשטיין שמסר כי "אנו שמחים על החלטתו של בית הדין לעבודה בתל אביב. קול ברמה פעלה ופועלת כדין ואף הרבה מעבר למחויב לטובת ולרווחת כלל עובדיה והחלטתו של בית הדין מהבוקר מנעה פגיעה בלתי צודקת בשמה הטוב של קול ברמה".

 

 תמונה שונה

מנגד בהסתדרות הלאומית מציגים תמונה אחרת. בהסתדרות הלאומית טענו כי הם הצליחו להגיע להתקדמות בהקמת ועד העובדים של עובדי קול ברמה. לטענתם, לאחר שלפני כשבוע הם הגישו בקשה לבית הדין האזורי על ידי ועד העובדים והסתדרות הלאומית לעצירת הפרעות להתארגנות, ולאחר שהנהלת קול ברמה הגישה בקשה לדחיית הדיון, קיבל בית הדין את בקשת ההסתדרות הלאומית בבקשת הצו ונתן צו ארעי, כשמו כן הוא ארעי.

בהסתדרות הלאומית טענו כי "בדיון שהתקיים ולאור התחייבות הנהלת קול ברמה כי היא מכבדת את זכות ההתארגנות ביטל בית הדין את הצו הארעי תוך כדי שהוא מבהיר שככל ותהיה הפרעה חוזרת ההסתדרות הלאומית תגיש בקשה חוזרת".

כמו כן ציינו בהסתדרות כי בית הדין הבהיר כי אסור להנהלת קול ברמה לשוחח עם עובדים או להביע את דעתם נגד ההתארגנות גם עכשיו. בנוסף בית הדין קבע דיון הוכחות לגבי ההפרעות ופיצוי של מעל 1,000,000 שקל. 

בהסתדרות הלאומית גם העבירו את תגובת ועד העובדים אותו הם מייצגים. לדבריהם, "אנחנו, העובדים וההסתדרות הלאומית, לא מנהלים מלחמה בבית! ולכן אנחנו לא משתמשים במונחים של ניצחון והפסד". 

בהסתדרות טענו כי בית הדין הבהיר כי ממילא להנהלה אסור להתערב בהתארגנות, וממילא ההנהלה התחייבה לכבד את זכות ההתארגנות, והדיון נדחה בהסכמת הצדדים, על מנת שנוכל להציג בפניו את מלוא העדויות והראיות שכבר הוגשו ולגבי הסעדים שביקשה ההסתדרות הלאומית.

 

סכסוך על התאגדות

כזכור בשבוע שעבר פנתה ההסתדרות הלאומית לבית הדין האזורי לעבודה בת"א בתביעה בקול ברמה מונעים מעובדי הרדיו להתאגד. בהסתדרות טענו כי ב-27.12.23, הוקמה התארגנות של עובדי רדיו קול ברמה ובהתאם להליך גיבוש ועד יציג פנו חברי ועד הפעולה מטעם ההסתדרות הלאומית להנהלת החברה, ופורסמו שמות חברי הוועד. מאז העובדים המתארגנים סובלים משורה של התנכלויות וההנהלה מסרבת להכירם כוועד יציג.

בנוסף טענו כי ב-28.12.23 הכריזה ההסתדרות הלאומית על יציגותה בקרב העובדים וזאת לאחר החתמתם של 22 עובדים בשורותיה המהווים את השליש הדרוש. בהסתדרות הלאומית ציינו כי בשלב הסמוי הם ערכו  את הבדיקות הנדרשות וכמות העובדים המועסקת בחברה עומדת על 61 עובדים, כאשר מתוך אותם עובדים ישנם פרילאנסרים אשר אינם באים במניין השליש. 

ההסתדרות הלאומית הגישה לבית הדין האזורי בתל אביב לעבודה בקשת צד בסכסוך קיבוצי  ובו ביקשה כי בית הדין יורה על קביעת דיון דחוף בין הצדדים, בנוסף ביקשו כי יינתן צו המורה לרדיו קול ברמה לחדול מלפנות אל העובדים בנושא ההתאגדות. כמו כן סעד נוסף שצוין בבקשה הוא מסירת נתוני כמות העובדים ברדיו לידי ההסתדרות הלאומית. בנוסף ביקשו כי בית הדין יקבע כי ההסתדרות הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי קול ברמה, וכן כי יינתן צו עשה שיורה לרדיו קול ברמה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות הלאומית.  בנוסף ציינו אז בבקשתם לבית הדין כי תוך 7 ימים מההחלטה בבקשה הם יגישו תביעה כספית על ההפרעות להתארגנות על סך 1.117 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חמדה 18/01/2024 21:18
    הגב לתגובה זו
    רשמתם חמדה ברק והשם : חמדה מרק
  • 2.
    פרץ 17/01/2024 22:45
    הגב לתגובה זו
    ולגייס לצהל את האברכים המשתמטים. די להפקרות
  • 1.
    אבנר 16/01/2024 21:50
    הגב לתגובה זו
    עד שתקרא באפן רשמי לאברכים הפרזיטים להתגייס לצה"ל
  • שון 17/01/2024 01:01
    הגב לתגובה זו
    לוזר, בלי האברכים לומדי התורה, מה אתה עושה בארץ ישראל? באיזו זכות אתה עושק פלשתינאים תמימים שגרו כאן לפניך? לך לארץ אחרת! רק בגלל התורה האומרת שארץ ישראל לעם ישראל יש לך זכות בכלל להיות כאן! הלוואי שכולם יזכו להיות אברכים לומדי תורה, רק אלו החזיקו את עם ישראל 2,000 שנה בלי מדינה! וסביר להניח שאתה חתיכת פרזיט וחוצפן אם אתה מעז לדבר כך על האברכים!
  • בת אל 17/01/2024 22:37
    חרדים תשרתו בצה"ל ותפסיקו לבזוז
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.