קול ברמה
צילום: יחצ

התבטאויות קשות, התנכלויות והפרעה להתאגדות; ההסתדרות הלאומית נגד רדיו קול ברמה

ההסתדרות הלאומית פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכיר בארגון היציג של עובדי קול ברמה ובתביעה כספית של מעל מיליון שקל. לטענתם הנהלת הרדיו מתנכלת  ומפריעה לעובדים  בהליך ההתאגדות
 
נחמן שפירא | (8)

ההסתדרות הלאומית פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכיר בארגון היציג של עובדי קול ברמה ובנוסף הודיעה כי תגיש תביעה כספית בסך 1.117 מיליון שקל, בעקבות התנכלות מצד ההנהלה והפרעה בהליך ההתאגדות.

בהסתדרות הלאומית טוענים בפנייתם לבית הדין כי לפני כשבועיים, ב-27.12.23, הוקמה התארגנות של עובדי רדיו קול ברמה ובהתאם להליך גיבוש ועד יציג פנו חברי ועד הפעולה מטעם ההסתדרות הלאומית להנהלת החברה, ופורסמו שמות חברי הוועד. מאז העובדים המתארגנים סובלים משורה של התנכלויות וההנהלה מסרבת להכירם כוועד יציג.

קול ברמה יחצ

  צילום יח"צ

ב-28.12.23 הכריזה ההסתדרות הלאומית על יציגותה בקרב העובדים וזאת לאחר החתמתם של 22 עובדים בשורותיה המהווים את השליש הדרוש. בהסתדרות הלאומית מציינים כי בשלב הסמוי ערכה ההסתדרות הלאומית את הבדיקות הנדרשות וכמות העובדים המועסקת בחברה עומדת על 61 עובדים, כאשר מתוך אותם עובדים ישנם פרילאנסרים אשר אינם באים במניין השליש.

הבקשה שהוגשה לבית הדין מגולל את השיטות של קול ברמה למניעת ההתאגדויות וכולל צילומי מסך וציטוטים של בכירים בחברה.

הדיון נדחה לעוד יומיים

ההסתדרות הלאומית הגישה לבית הדין האזורי בתל אביב לעבודה בקשת צד בסכסוך קיבוצי  ובו ביקשה כי בית הדין יורה על קביעת דיון דחוף בין הצדדים, בנוסף ביקשו כי יינתן צו המורה לרדיו קול ברמה לחדול מלפנות אל העובדים בנושא ההתאגדות.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כמו כן סעד נוסף שצוין בבקשה הוא מסירת נתוני כמות העובדים ברדיו לידי ההסתדרות הלאומית. בנוסף ביקשו כי בית הדין יקבע כי ההסתדרות הלאומית היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי קול ברמה, וכן כי יינתן צו עשה שיורה לרדיו קול ברמה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות הלאומית.  בנוסף ציינו בבקשתם לבית הדין כי תוך 7 ימים מההחלטה בבקשה הם יגישו תביעה כספית על ההפרעות להתארגנות על סך 1.117 מיליון שקל. 

הדיון בבקשה שהיה אמור להיערך היום נדחה לעוד יומיים.

דרשו מהעובדים לבטל את ההתאגדות

 בבקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות הלאומית לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הובאו צילומי מסך של הודעות מטעם הנהלת הרדיו.

מתוך התביעה של ההסתדרות הלאומית

קיראו עוד ב"משפט"

 ההודעה שנשלחה לעובדים. צילום מתוך הבקשה לבית הדין של ההסתדרות הלאומית

"נבלה נעשתה בישראל...כמה מעובדי הרדיו עשו מעשה הונאה ונוכלות", כך הגיב בכיר בקול ברמה להתארגנות העובדים". אותו בכיר ציין בהודעה ששלח לעובדים כי "לאחרונה נודע לי כי כמה מעובדי הרדיו עשו מעשה הונאה ונוכלות של שימוש במספרי תעודת זהות של עובדי הרדיו לצורך צירוף העובדים ללא רשותם וללא רצונם למועדון הטבות, וסופר לכם כי המועדון נעשה בשיתוף הנהלת הרדיו. מחובתי לדאוג לכם חבריי עובדי הרדיו, מדובר במעשה של שקר וגניבת דעתכם, ומדובר בעבירה פילית שסופה יכול להגיע עד כדי מאסר של אותם אנשים".

לפי בקשת ההסתדרות הלאומית לבית הדין, מנכ"ל החברה אריאל דרעי אף פנה ישירות אל העובדים ודרש מהם לבטל את ההצטרפות להסתדרות הלאומית. ומזכירתו אף דאגה להפיץ את המסר בשמו כי "הלך על מי שחתם". כך לפי הבקשה שהוגשה לבית המשפט.

זכות ההתארגנות הוכרה בישראל כזכות חוקתית ואף עוגנה בסעיף 33 לחוק הסכמים קיבוציים וקובע כי מעביד שיפעל בדרך כלשהיא בכדי לפגוע בחירות ההתארגנות של העובדם, עלול לשאת בקנסות כבדים, גם ללא הוכחת הנזק.

עו"ד בטי מצר לוי, ממשרד עו"ד מצר לוי, המייצגת את ההסתדרות הלאומית בתיק אמרה כי "גם בזמן מלחמה, חשוב לחזק את העורף והתאגדויות עובדים הן הפתרון. גוף תקשורת אמור לפעול בשקיפות ובצורה דמוקרטית לעיני אור השמש ובמקום זה אנחנו רואים אותו פועל באגרסיביות ובמחשכים נגד עובדים ובניגוד לחוק ומרתיע עובדים מלדרוש זכויות בסיסיות".

תגובת מנכ"ל רדיו קול ברמה אריאל דרעי

מקול ברמה נמסר: "קול ברמה פועלת ופעלה תמיד על פי החוק ולרווחת עובדיה הרבה מעבר למתחייב ומעבר למקובל. מעורבותה של הסתדרות העובדים הלאומית נולדה בחטא והתנהלה בחטא הכל מתוך רצון להגן על עובד שמעל בתפקידו גם על פי הודאתה של ההסתדרות בעתירתה לבית הדין לעבודה ותוך פגיעה בתפקודה של קול ברמה ככלי תקשורת חיוני במיוחד בעת מלחמה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ביתן יואל 16/03/2024 21:15
    הגב לתגובה זו
    חבל על הכסף ועל האשליות שההסתדרות הלאומית נותנת סעד ועזרה לעובדים ברגע שהעובדים זקוקים להם הם מתגלים כמשענת קנה רצוץ הם גובים סכומי עתק כדי לרפד רק את עצמם זרקו את הנצלנים לכל הרוחות אתם לא זקוקים להם
  • 6.
    בודי 14/01/2024 01:16
    הגב לתגובה זו
    הלוחמת למען העובדים
  • 5.
    עבודי 14/01/2024 01:15
    הגב לתגובה זו
    די לעשוק את העובדים. ההסתדרות חייבת להילחם למען העובדים.
  • 4.
    מהלך חובה 13/01/2024 19:32
    הגב לתגובה זו
    להגביל את הכח שלה משמעותית. מתערבת בכל דבר. עוד גוף שרוצה שקומץ אנשים ישלטו בכולם. מזכיר קצת את בג"ץ
  • 3.
    השמאל (הסתדרות) מנסה לכבות את קול ברמה הימני (ל"ת)
    עו"ד 13/01/2024 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דולי 10/01/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    רמז: אחים לנזק
  • 1.
    בת אל 09/01/2024 22:54
    הגב לתגובה זו
    חייבים לצאת באופן גלוי נגד ההנהגה החרדית הבוזזת את קופת המדינה ומנצלת את חולשתו של נתניהו הכושל. יש לצאת בגלוי נגד העמלקים.
  • עוד נסיון להשתיק ערוץ ימין. לא הלך לסגור את 14. (ל"ת)
    דמוקרטיה שמאלנית 13/01/2024 09:29
    הגב לתגובה זו
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.