כסף שהוחרם בעזה
צילום: אגף דוברות משרד הביטחון

מכת מדינה: מדריך טיולים העלים הכנסות של 5 מיליון שקל; האם ישב בכלא?

במהלך השנים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, הגיש מדריך הטיולים מספר רב של דוחות מס כוזבים, ובהם דיווח בכזב, כי כלל עסקאותיו עמדו על 25 אלף שקל בלבד וזאת למרות שהיקף הכנסותיו האמיתי עמד בשנים אלו על מעל ל-5 מיליון שקל
 
נחמן שפירא | (3)

העלמת מס היא מכת מדינה ידועה אשר רשות המיסים מנסה להילחם בה בכל דרך. מקרה שהגיע לאחרונה להכרעה בבית המשפט השלום בחיפה גולל את סיפורו של מדריך טיולים בן 70 שהעלים מס בהיקף של מאות אלפי שקלים במסגרת עבודתו כמדריך טיולים.

בין השנים 2013 ל-2019 מדריך הטיולים היה רשום במשרדי מע"מ כעוסק בתחום הדרכת הטיולים והאתגרים הספורטיביים, תחילה כעוסק מורשה ולאחר מכן כעוסק פטור. לפי כתב האישום, בתקופת עבודתו כעוסק מורשה ביצע מדריך הטיולים עסקאות בהיקף של כ-4.7 מיליון שקל, אך דיווח למנהל המע"מ כי כלל עסקאותיו עמדו על 25 אלף שקל בלבד.

לאחר מספר שנים,  שינה את סיווגו לעוסק פטור כאשר בתקופה זו נמנע מלדווח למנהל מע"מ על עסקאות נוספות בהיקף של 362 אלף שקל. בסך הכול הסתיר  מרשויות המס, הכנסות של מעל 5 מיליון שקל  שהמס הגלום בהן עמד על כ-740,000 שקל.

 

עבירות שבוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן

לטענת המדינה, התנהלות הנאשם גרמה לפגיעה משמעותית בשוויון בנטל המסים. היא ציינה כי מדובר בשורת עבירות אשר בוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שליחת יד לקופת המדינה. לאור זאת עתרה המדינה לגזור על הנאשם את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, לצד ענישה נלווית וקנס כספי.

צילום משר דהביטחון

מיליוני שקלים. צילום: משרד הביטחון.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בשל מחדליו הועמד הנאשם לדין ובהמשך הוא הודה והורשע ב-55 עבירות לפי חוק מע"מ. במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו עונשו של הנאשם יוגבל לשנת מאסר בפועל לכל היותר.

הנאשם, מצדו, הביע חרטה על מעשיו וביקש – על רקע גילו המתקדם – "לסיים את חייו בצורה שקטה וטובה". עורך דינו ציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, והסיר את מרבית המחדל, שהינו סכום גבוה יותר מסכום קרן המס הפלילי, הכוללת גם רכיבי קנסות וריביות.

קיראו עוד ב"משפט"

עוד הדגיש, את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות המיסים, והעובדה שהוא מסר מרצונו הטוב, את החשבוניות הכוזבות, בידיעה שזה יחזק את המארג הראייתי נגדו, ובשל כך, שלטונות המס חייבו אותו בקנסות, שלעמדתו ההתנהלות של הרשויות בעניין זה, לוקה בחסר נוכח כפל המס שנוצר. בנוסף, הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, על התנהלותו הנורמטיבית.

 

55 עבירות

הנאשם הורשע על פי הודאתו, ב-39 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מע"מ, וב-16 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק מע"מ.

במסגרת ביקורת חשבונות שנערכה לנאשם, התגלה כי בתקופה שעסק הנאשם כעוסק מורשה, ביצע 10 עסקאות עם 10 לקוחות שונים, והוציא לכל הפחות בגין עסקאות אלו 666 חשבוניות מס, בסכום של - 4,701,047 שקל (כולל מע"מ), כאשר המס בגין עסקאות אלו עמד על - 691,900 שקל לכל הפחות.

במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, הגיש הנאשם למנהל המע"מ בתקופה זו, 39 דוחות מס כוזבים, ובהם דיווח בכזב, כי כלל עסקאותיו עמדו על סך - 24,357 שקל (כולל מע"מ) ומס העסקאות הגלום בהן עומד על סך - 4,245 שקל.

גם כששינה את סיווגו לעוסק פטור, המשיך להתחמק מתשלום מס ולא דיווח למנהל המע"מ, כמתחייב בחוק, על ביצוע עסקאות עם 6 לקוחות שונים, אשר להם הוציא 16 חשבוניות מס, על - 361,972 שקל.

נסיבות מקלות

השופט בנג'ו ציין כי "מעשיו של הנאשם, פגעו בציבור, בכך שהנאשם השתמט מתשלום מס אמת, על מנת להקטין את ההכנסה החייבת במס. בית המשפט העליון קבע, לא אחת, כי עבירות המס, בעיקר אלה מסוג זה, מאופיינות בזדון ומשקפות פגיעה בקופת המדינה, ועל כן על הענישה להיות מרתיעה וממשית, ולהעדיף במסגרתה, את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של הנאשם".

השופט הוסיף כי הפסיקה הנוהגת בעבירות בהן הורשעו הנאשמים על מסירת דוחות כוזבים, הנושאים רכיב מרמתי, היא מגוונת, וכוללת על דרך הכלל, עונשי מאסר, מעונשי מאסר בעבודות שירות ועד עונשי מאסר בכליאה ממשית. בדומה למגמה המאפיינת ענישה בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות, הנושאות אף הן מימד מרמתי.

השופט קבע כי הנאשם הוא זה שביצע את המעשים באופן בלעדי, בכוונת מכוון, על מנת להתחמק מתשלום מס, תוך שהוא מוביל לשינוי עסקו לעוסק פטור במרמה ובתחבולה. וכי בהינתן סוג העבירות ונסיבותיהן, מתחם העונש ההולם, נע בין 6 חודשים ועד 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.

למרות זאת ציין השופט כי הנאשם בן 70, נעדר עבר פלילי, הודה כבר בשלב החקירה במעשים המיוחסים לו, ושיתף פעולה עם הרשויות, הודה בבית המשפט בהזדמנות הראשונה, והגיע להסדר טיעון.

בנוסף, ציין השופט בנג'ו כי הנאשם הסיר את רוב המחדל, ובכך צימצם את הנזק שגרם במעשיו לקופת המדינה, וכן חויב בקנסות, תוך כדי התהליך, אותם הוא משלם עד היום.

קנס של 40 אלף שקל

השופט קבע כי בנסיבות מצטברות אלה, העונש המתאים צריך להיות עונש של מאסר בפועל, על מנת להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו, פעל במרמה ובכחש, תוך הונאת רשויות המס, וגרם לנזק.

אך למרות זאת, קבע השופט כי "בשים לב להסרת המחדל באופן משמעותי, והתשלומים ששילם לקופת המדינה, תוך צמצום הנזק באופן משמעותי ובהינתן גילו המתקדם, שלא ניתן להתעלם ממנו, והעדר עבר פלילי, יסתפק בית המשפט בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, על הצד הגבוה, נוכח חומרת המעשים והיקפם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ומה עם מס הכנסה? (ל"ת)
    אבי 31/12/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה לא מפרסמים את שמו? וממתי בן 70 הוא כבר גיל מתקדם? (ל"ת)
    מי הוא? 31/12/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    adi 31/12/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שהוא קיבל הוא יצא בסבבה אלא אם חסרים פרטים בכתבה
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.