כסף שהוחרם בעזה
צילום: אגף דוברות משרד הביטחון

מכת מדינה: מדריך טיולים העלים הכנסות של 5 מיליון שקל; האם ישב בכלא?

במהלך השנים, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, הגיש מדריך הטיולים מספר רב של דוחות מס כוזבים, ובהם דיווח בכזב, כי כלל עסקאותיו עמדו על 25 אלף שקל בלבד וזאת למרות שהיקף הכנסותיו האמיתי עמד בשנים אלו על מעל ל-5 מיליון שקל
 
נחמן שפירא | (3)

העלמת מס היא מכת מדינה ידועה אשר רשות המיסים מנסה להילחם בה בכל דרך. מקרה שהגיע לאחרונה להכרעה בבית המשפט השלום בחיפה גולל את סיפורו של מדריך טיולים בן 70 שהעלים מס בהיקף של מאות אלפי שקלים במסגרת עבודתו כמדריך טיולים.

בין השנים 2013 ל-2019 מדריך הטיולים היה רשום במשרדי מע"מ כעוסק בתחום הדרכת הטיולים והאתגרים הספורטיביים, תחילה כעוסק מורשה ולאחר מכן כעוסק פטור. לפי כתב האישום, בתקופת עבודתו כעוסק מורשה ביצע מדריך הטיולים עסקאות בהיקף של כ-4.7 מיליון שקל, אך דיווח למנהל המע"מ כי כלל עסקאותיו עמדו על 25 אלף שקל בלבד.

לאחר מספר שנים,  שינה את סיווגו לעוסק פטור כאשר בתקופה זו נמנע מלדווח למנהל מע"מ על עסקאות נוספות בהיקף של 362 אלף שקל. בסך הכול הסתיר  מרשויות המס, הכנסות של מעל 5 מיליון שקל  שהמס הגלום בהן עמד על כ-740,000 שקל.

 

עבירות שבוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן

לטענת המדינה, התנהלות הנאשם גרמה לפגיעה משמעותית בשוויון בנטל המסים. היא ציינה כי מדובר בשורת עבירות אשר בוצעו באופן שיטתי ולאורך זמן, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס תוך שליחת יד לקופת המדינה. לאור זאת עתרה המדינה לגזור על הנאשם את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, לצד ענישה נלווית וקנס כספי.

צילום משר דהביטחון

מיליוני שקלים. צילום: משרד הביטחון.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בשל מחדליו הועמד הנאשם לדין ובהמשך הוא הודה והורשע ב-55 עבירות לפי חוק מע"מ. במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון שלפיו עונשו של הנאשם יוגבל לשנת מאסר בפועל לכל היותר.

הנאשם, מצדו, הביע חרטה על מעשיו וביקש – על רקע גילו המתקדם – "לסיים את חייו בצורה שקטה וטובה". עורך דינו ציין כי הנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט, והסיר את מרבית המחדל, שהינו סכום גבוה יותר מסכום קרן המס הפלילי, הכוללת גם רכיבי קנסות וריביות.

קיראו עוד ב"משפט"

עוד הדגיש, את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות המיסים, והעובדה שהוא מסר מרצונו הטוב, את החשבוניות הכוזבות, בידיעה שזה יחזק את המארג הראייתי נגדו, ובשל כך, שלטונות המס חייבו אותו בקנסות, שלעמדתו ההתנהלות של הרשויות בעניין זה, לוקה בחסר נוכח כפל המס שנוצר. בנוסף, הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, על התנהלותו הנורמטיבית.

 

55 עבירות

הנאשם הורשע על פי הודאתו, ב-39 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק מע"מ, וב-16 עבירות לפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק מע"מ.

במסגרת ביקורת חשבונות שנערכה לנאשם, התגלה כי בתקופה שעסק הנאשם כעוסק מורשה, ביצע 10 עסקאות עם 10 לקוחות שונים, והוציא לכל הפחות בגין עסקאות אלו 666 חשבוניות מס, בסכום של - 4,701,047 שקל (כולל מע"מ), כאשר המס בגין עסקאות אלו עמד על - 691,900 שקל לכל הפחות.

במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, הגיש הנאשם למנהל המע"מ בתקופה זו, 39 דוחות מס כוזבים, ובהם דיווח בכזב, כי כלל עסקאותיו עמדו על סך - 24,357 שקל (כולל מע"מ) ומס העסקאות הגלום בהן עומד על סך - 4,245 שקל.

גם כששינה את סיווגו לעוסק פטור, המשיך להתחמק מתשלום מס ולא דיווח למנהל המע"מ, כמתחייב בחוק, על ביצוע עסקאות עם 6 לקוחות שונים, אשר להם הוציא 16 חשבוניות מס, על - 361,972 שקל.

נסיבות מקלות

השופט בנג'ו ציין כי "מעשיו של הנאשם, פגעו בציבור, בכך שהנאשם השתמט מתשלום מס אמת, על מנת להקטין את ההכנסה החייבת במס. בית המשפט העליון קבע, לא אחת, כי עבירות המס, בעיקר אלה מסוג זה, מאופיינות בזדון ומשקפות פגיעה בקופת המדינה, ועל כן על הענישה להיות מרתיעה וממשית, ולהעדיף במסגרתה, את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של הנאשם".

השופט הוסיף כי הפסיקה הנוהגת בעבירות בהן הורשעו הנאשמים על מסירת דוחות כוזבים, הנושאים רכיב מרמתי, היא מגוונת, וכוללת על דרך הכלל, עונשי מאסר, מעונשי מאסר בעבודות שירות ועד עונשי מאסר בכליאה ממשית. בדומה למגמה המאפיינת ענישה בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות, הנושאות אף הן מימד מרמתי.

השופט קבע כי הנאשם הוא זה שביצע את המעשים באופן בלעדי, בכוונת מכוון, על מנת להתחמק מתשלום מס, תוך שהוא מוביל לשינוי עסקו לעוסק פטור במרמה ובתחבולה. וכי בהינתן סוג העבירות ונסיבותיהן, מתחם העונש ההולם, נע בין 6 חודשים ועד 18 חודשים, לצד ענישה נלווית.

למרות זאת ציין השופט כי הנאשם בן 70, נעדר עבר פלילי, הודה כבר בשלב החקירה במעשים המיוחסים לו, ושיתף פעולה עם הרשויות, הודה בבית המשפט בהזדמנות הראשונה, והגיע להסדר טיעון.

בנוסף, ציין השופט בנג'ו כי הנאשם הסיר את רוב המחדל, ובכך צימצם את הנזק שגרם במעשיו לקופת המדינה, וכן חויב בקנסות, תוך כדי התהליך, אותם הוא משלם עד היום.

קנס של 40 אלף שקל

השופט קבע כי בנסיבות מצטברות אלה, העונש המתאים צריך להיות עונש של מאסר בפועל, על מנת להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו, פעל במרמה ובכחש, תוך הונאת רשויות המס, וגרם לנזק.

אך למרות זאת, קבע השופט כי "בשים לב להסרת המחדל באופן משמעותי, והתשלומים ששילם לקופת המדינה, תוך צמצום הנזק באופן משמעותי ובהינתן גילו המתקדם, שלא ניתן להתעלם ממנו, והעדר עבר פלילי, יסתפק בית המשפט בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, על הצד הגבוה, נוכח חומרת המעשים והיקפם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ומה עם מס הכנסה? (ל"ת)
    אבי 31/12/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למה לא מפרסמים את שמו? וממתי בן 70 הוא כבר גיל מתקדם? (ל"ת)
    מי הוא? 31/12/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    adi 31/12/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
    לפי מה שהוא קיבל הוא יצא בסבבה אלא אם חסרים פרטים בכתבה
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.