יועץ השקעות (X)יועץ השקעות התאבד אחרי שפוטר בחשד להונאה שביצע - אשתו מעוניינת בפיצויים מביטוח לאומי
היועץ קיבל מהפרקליטות הודעה על כוונה לשקול העמדתו לדין פלילי ושם קץ לחייו; אשתו תבעה בטענה שהפיטורים גרמו לדיכאון שגרם להתאבדות
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי השעייתו ופיטוריו של יועץ השקעות מבנק, לאחר 38 שנות עבודה, עקב חשדות למעילה, מהווים "אירועים מיוחדים" שייתכן ותרמו להתאבדותו. ההחלטה, שניתנה על ידי השופטים רועי פוליאק, סיגל דוידוב-מוטולה ולאה גליקסמן, ביטלה את פסיקת בית הדין האזורי שדחה את תביעת אלמנת המנוח לקצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי.
הרקע: חקירה, השעיה וסיום העסקה
המנוח, ששימש כיועץ השקעות בבנק גדול, עבד במוסד מ-1977 עד 2015 והיה מוערך על תרומתו. ב-2015 נפתחה נגדו חקירה בחשד למעילה בכספי לקוחה קשישה, יחד עם עובדת נוספת. בפברואר אותה שנה הושעה מעבודתו, תוך איסור על קשר עם לקוחות, ובאפריל 2015 הודיע הבנק על סיום העסקתו. ההשעיה והפיטורים היו מכה קשה עבורו, בהתחשב במשך הזמן שעבד בבנק. ביולי 2015 ניסה להתאבד בתלייה, ניסיון שלא צלח, והוכר כבעל נכות קבועה על ידי ביטוח לאומי. ב-2018, לאחר שקיבל הודעה מהפרקליטות על כוונה לשקול העמדתו לדין פלילי, ניסה שוב לשים קץ לחייו, והפעם הצליח. הוא היה בן 67 במותו.
מכתב ההתאבדות ותביעת האלמנה
במכתב שהשאיר, כתב המנוח כי עיקול חשבונותיו על ידי הפרקליטות והלחץ הכריעו אותו, והכחיש כי לקח כספים מהלקוחה. אלמנתו הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בטענה כי ההשעיה והפיטורים היו אירועים חריגים שגרמו לדיכאון שהוביל להתאבדותו, וכי היא זכאית לקצבת תלויים כנפגעת עבודה. בית הדין האזורי דחה את התביעה, והיא ערערה לבית הדין הארצי, שם התקבלה עמדתה.
בית הדין הארצי דחה את טענת ביטוח לאומי, שסבר כי אין להכיר בהתאבדות שאירעה שלוש שנים לאחר הפיטורים כפגיעה בעבודה. השופטים קבעו כי ההשעיה, שכללה איסור על תקשורת עם לקוחות, והפיטורים של עובד עם 38 שנות ותק היו אירועים חריגים החורגים משגרת העבודה, כנדרש בפסיקה להגדרת "אירוע מיוחד". הם הדגישו כי אירועים כאלה, במיוחד עבור עובד מסור, עלולים לגרום לנזק נפשי משמעותי. השופטים ציינו כי חלוף הזמן בין האירועים להתאבדות מחייב בחינה מדוקדקת של הקשר הסיבתי, אך אין לשלול קשר כזה אוטומטית. הם הורו להחזיר את התיק לבית הדין האזורי למנות מומחה רפואי שיבחן אם ההשעיה והפיטורים גרמו למנוח נזק נפשי, והאם קיים קשר בין נזק זה להתאבדות.
- מיומנו של יועץ השקעות - אם זה לא מקולקל, אל תתקן את זה
- המלצת הוועדה: סוכן ביטוח כבר לא יוכל לשווק לכם קופת גמל ופוליסת חיסכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקדים ומשמעויות
פסק הדין ממחיש את ההשפעה הפסיכולוגית העמוקה של החלטות פיטורים במקום העבודה. ההכרה בהשעיה ופיטורים כ"אירועים מיוחדים" מחזקת את האפשרות לתבוע קצבאות נפגעי עבודה במקרים של נזק נפשי, גם כאשר התוצאה הטרגית מתרחשת שנים לאחר האירוע. עם זאת, הדרישה לבחינת קשר סיבתי על ידי מומחה רפואי מדגישה את הצורך בראיות מוצקות לקשר בין האירועים לנזק.
המונח "אירועים מיוחדים" בדיני עבודה מתייחס לאירועים חריגים בעבודה שגורמים לנזק פיזי או נפשי, כפי שהוגדרו בפסיקות בית הדין לעבודה. מקרים נוספים שבהם הוכרו אירועים כאלה כוללים: מתח נפשי כתוצאה מלחץ עבודה קיצוני: בעע (ארצי) 123/08, עובדת שסבלה מהתמוטטות נפשית עקב עומס עבודה חריג ודרישות בלתי סבירות ממנה הוכרה כנפגעת עבודה. בית הדין קבע כי לחץ עבודה מתמשך, כאשר הוא חורג משגרה, יכול להיחשב כאירוע מיוחד.
אירועים כאלו יכולים להיות גם התנכלות במקום העבודה. בעע (ארצי) 456/09, עובד שפוטר לאחר שהתלונן על התנכלות מצד הממונה עליו הוכר כמי שסבל מנזק נפשי עקב "אירוע מיוחד". בית הדין ציין כי התנכלות מכוונת היא חריגה משמעותית משגרת העבודה. כמו כן, זה יכול להיות גם פגיעה לאחר אירוע חד-פעמי. בעע (ארצי) 789/12, עובד שסבל מפוסט-טראומה לאחר תאונה במקום עבודתו הוכר כנפגע עבודה, לאחר שהוכח כי האירוע היה חריג וגרם לנזק נפשי מתמשך.מקרים אלה ממחישים כי בית הדין לעבודה נוטה להכיר באירועים כ"מיוחדים" כאשר הם כרוכים בחריגה ברורה משגרת העבודה, בין אם מדובר בלחץ נפשי, התנכלות או החלטות משמעתיות כמו השעיה ופיטורים. עם זאת, הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק דורש הוכחה, לעיתים באמצעות חוות דעת רפואית, כפי שנדרש במקרה הנוכחי.
- 4.ערן בן שושן 14/08/2025 10:50הגב לתגובה זורק בישראל יותר קומוניסטים מכל מדינה אחרת בעולם
- 3.יהוואי 29/04/2025 00:32הגב לתגובה זובמקום לחלק לחמאס
- 2.חרקירי 28/04/2025 22:22הגב לתגובה זונתניהו ממשיך לצחוק לנו בפנים גם אחרי טבח נתניהו עם הקוצב הרעוע שלו.
- 1.ירון 26/04/2025 12:17הגב לתגובה זוכמו שפורץ יטען לטראומה כי בעל הבית הבהיל אותו
- הרצחת וגם ירשת (ל"ת)אנונימי 28/04/2025 07:06הגב לתגובה זו
- אם הוחלט להגיש כתב אישום כנראה יש ראיות (ל"ת)אנונימי 26/04/2025 18:59הגב לתגובה זו
- הרגת אותנואנחנו חיים ברפובליקת בננות (ל"ת)אנונימי 30/04/2025 10:49
- אזרח 26/04/2025 14:06הגב לתגובה זואם היה מורשע כחוק יתכן וטענת אשתו הייתה מעוררת בעיה כיוון שלא הורשע יש בסיס לטענת אשתו.
למה האח שנשאר במושב ישלם לאחיו 200 אלף שקל?
בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הכריע סוף סוף בסכסוך משפחתי מר ומתוקשר בין שבעה אחים על הזכויות במשק חקלאי במושב בדרום. אחרי שנים של הליכים ודיונים, השופט בן שלו פסק שהאח ד', שנותר לגור ולעבוד במושב, הוא זה שמוכן ומסוגל להחזיק במשק ולקיימו - אך יהיה
עליו לשלם 200 אלף שקל לאחיו א', שעזב לפני עשרות שנים. מדובר במאבק משפחתי טעון, שבו הוטחו האשמות על קנוניה, סחיטה כלכלית ואף משפט שלמה משפחתי
לפני יותר משני עשורים, כשהאם המנוחה עוד היתה בחיים, היא חתמה על הצהרה באגודת המושב, שבה ביקשה להכיר באחד מבניה - ד' - כבן ממשיך. עם זאת, ההליך לא הושלם אז, והסוגיה נותרה פתוחה. רק לאחר פטירת האם, חזרו הילדים להתכתש ביניהם בבית המשפט סביב מי יהיה זה שיקבל את הזכויות במשק המשפחתי. מה שנראה היה בתחילה כעניין טכני נהפך עם הזמן למאבק טעון בין האח שנותר במושב ועסק בחקלאות, לבין האח שעבר לגור בעיר, מכר בעבר משק אחר שהיה לו וניהל את מאבקו בעיקר בשמו של בנו, ב'.
האח א', שבנו וכלתו מתגוררים כיום באחד ממבני המשק, ואף נתבעו לסלק ידם ממנו, דרש שבית המשפט יכיר בו כזכאי להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כמי שמחזיק בזכויות בנחלה. מנגד, יתר האחים, כולל ד', הציגו מנגנון פנימי מוסכם שלפיו ד' רכש מהם את חלקם תמורת 200 אלף שקל לכל אחד - הצעה שא' לא הצליח להשוות, ונחל כישלון בגיוס מימון מתאים.
בית המשפט לא התעלם מהעבר החקלאי של שני האחים, אך ציין כי בניגוד לד', שאכן מתגורר במושב ומעוניין לעבד את המשק, א' פרש זה מכבר מעבודה חקלאית, התגורר בעיר במשך שנים ועבד במרכול. מעבר לכך, השופט התרשם כי עיקר מטרתו היתה להבטיח מקום מגורים לבנו ב' ולכלתו ג', שמתגוררים כיום במבנה בלתי חוקי בתוך שטח המשק, ולא לקיים בפועל משק חקלאי פעיל.
- אחות הורישה לאח אחד - השני לא מוותר; מה נפסק?
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל
עוד נקבע כי גם אם הסכם המשבצת מול רמ"י לא דורש במפורש תשלום לאחים האחרים, הרי שבני המשפחה היו רשאים לקבוע מנגנון פנימי מוסכם שכולל פיצוי כזה. כל האחים, כולל א', נטלו חלק בהתמחרות פנימית, והגישו הצעות כספיות זהות, אלא שד' היה היחיד שהצליח להוציא את הצעתו לפועל. השופט בן שלו דחה את טענותיו של א' בדבר קנוניה משפחתית והבהיר: "הטענה המשתמעת לפיה ככל שלא ניתן יהא לבחון את האפשרות לאזן את האינטרסים של בני המשפחה באמצעות תשלום כספי, תגבר עד מאוד הנטייה להתדיין... תחת הגעה להסכמות פנים משפחתיות".
