בינה מלאכותית גנרי AI generic
בינה מלאכותית גנרי AI generic

בינה מלאכותית ופיננסים: כלי עזר או סיכון לכסף שלנו?

יותר ויותר משקיעים, צעירים ומבוגרים, פונים לבינה מלאכותית כדי לקבל תשובות מהירות על שאלות פיננסיות, להבין את שוק ההון ואף לבחור מניות. אבל מומחים מזהירים שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה לנהל עבורנו כסף באופן עצמאי. היא יודעת להסביר מונחים ולהציע רעיונות, אך עלולה לטעות, להציג הנחות לא עקביות או לפספס נתונים חשובים. כדי להשתמש בה נכון, צריך לדעת מה לשאול, איך לבדוק את המידע ומה לא לעשות.

עוזי גרסטמן |

בינה מלאכותית נהפכה בשנים האחרונות לאחד הכלים המרתקים בעולם הפיננסים, אך גם לאחד המבלבלים. ניק הולמן, מנהל התכנון הפיננסי ב-Betterment, מסביר כי היתרון הגדול של כלים כמו ChatGPT הוא המהירות והנגישות שלהם - תשובות שמגיעות בתוך שניות, הסברים שמפשטים מונחים מורכבים, ורעיונות שמאפשרים לכל אחד להרגיש כמו אנליסט בשוק ההון. אבל לצד ההזדמנות מסתתר סיכון: משקיעים רבים כלל לא יודעים אילו שאלות לשאול או באילו מונחים מקצועיים להשתמש. במקרים אחרים, גם כשהשאלה מדויקת, הבינה המלאכותית עלולה לספק תשובות שגויות או סותרות.

הולמן מספר על מקרים שבהם ChatGPT חישב תרחיש השקעה אחד עם אינפלציה של 2% ובתרחיש אחר השתמש ב־3%, או חישב עלות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה שכללה שכר לימוד בלבד מבלי לקחת בחשבון עזרי לימוד והוצאות מחיה. ב־OpenAI, החברה שמפעילה את ChatGPT, מודעים לכך ומזכירים במפורש כי המידע עלול לא להיות מדויק, ושאין להסתמך עליו כתחליף לייעוץ מקצועי או כ"אמת מוחלטת".

למרות האזהרות, הציבור מאמץ את הטכנולוגיה בקצב מהיר. סקר עדכני של מכון Pew מצא כי מאז קיץ 2023 הוכפל כמעט שיעור המשתמשים ב-ChatGPT בארה"ב, וכיום 34% מהמבוגרים באמריקה אומרים שניסו את הכלי לפחות פעם אחת. סקר נוסף של Experian הראה שכמחצית מהנשאלים כבר משתמשים או מתכננים להשתמש בבינה מלאכותית לניהול כספים, עם שיעורים גבוהים במיוחד בקרב צעירים: 67% מבני דור ה־Z ו-62% מהמילניאלס דיווחו שהם כבר משתמשים בכלים האלה באופן פעיל.

ברוב המקרים כלי AI סיפקו תשובות שגויות או ספוקלטיביות

מומחים מדגישים כי הבינה המלאכותית (AI) יכולה להיות שימושית מאוד בשלבי ההתחלה של קבלת החלטות פיננסיות. היא יכולה להסביר מהו תיק 60/40, לפרט אילו תעודות סל מובילות עוקבות אחר מדד S&P 500 או להסביר מהי שיטת Dollar Cost Averaging לפיזור השקעות לאורך זמן. היא גם יכולה להציג רשימות של מניות טכנולוגיה מובילות או לקרוא בעבורך דו"חות רווח והפסד. עם זאת, מחקר שפורסם השנה על ידי Tow Center for Digital Journalism גילה כי ביותר מ-60% מהמקרים הכלים האלה סיפקו תשובות שגויות או ספקולטיביות, ולעתים קרובות הם אינם יודעים לסרב לשאלה כשהמידע אינו קיים, ובמקום זאת מספקים תשובה שגויה בביטחון רב.

פרופ' ואסנט דהר, מומחה למדעי הנתונים מבית הספר לניהול עסקים של אוניברסיטת NYU, מסביר כי, "כדי להפיק ערך אמיתי מ-ChatGPT, צריך לדעת להעריך את מה שהוא אומר, בייחוד אם מתכוונים לפעול על סמך ההמלצות שלו". לדבריו, הכלי מתאים במיוחד למי שכבר מבין היטב את עולם הפיננסים ויודע להצליב מידע ולהטיל ספק במסקנות המתקבלות. דוגמה בולטת לכך הוא ג'ון ניניה, בן 25 מלונג איילנד, שהחל להשקיע בשוק ההון כבר בגיל 16. לאחר שסיים את לימודיו, הוא עבד כאנליסט פיננסי וכיום הוא מנהל בקרן גידור. לדבריו, ChatGPT מסייע לו לזהות הזדמנויות השקעה במהירות, להשוות בין חברות, לאתר נתונים פיננסיים כמו יחס רווח למחיר ותשואות צפויות, ואף לבדוק רקע על הנהלת החברות. בתקופה של עימות פוליטי סביב הורדת ריבית בארה"ב, ניניה שאל את ChatGPT על שלושת קבלני הבנייה הגדולים במדינה והשווה את הנתונים הפיננסיים שלהם. בעקבות המידע שקיבל הוא בחר להשקיע במניות שנראו לו אטרקטיביות במיוחד ביחס להכנסות שלהן.

הפוטנציאל גדול, וגם חברות פיננסיות מתחילות להטמיע כלים כאלה. אפליקציית ההשקעות Public.com השיקה את Alpha - שירות שמאפשר למשתמשים לקבל תקצירים של דו"חות רווח והפסד, לשאול שאלות על הנכסים בתיק שלהם ולהבין מגמות כלליות בשוק. סמנכ"ל התפעול של החברה, סטיבן סייקס, מסביר כי הכלי מספק את המידע שמשקיעים פרטיים מחפשים בדרך כלל - מסיכומי שיחות משקיעים ועד למגמות מחקר של אנליסטים.

טיפים לשימוש בטוח וחכם בבינה מלאכותית בעולם הפיננסי

  1. תמיד לאמת מידע ממקורות נוספים - אם ChatGPT מציע מניה או קרן להשקעה, כדאי לבדוק את הנתונים באתרי כלכלה אמינים או באתרי הבורסות.

  2. להבין את גבולות הכלי - בינה מלאכותית יכולה להסביר מונחים ולספק רעיונות, אבל היא לא יודעת לחזות את העתיד. אסור להסתמך עליה לצורך תחזיות בטוחות.

  3. לנסח שאלות מדויקות - ככל שהשאלה ממוקדת וברורה יותר, כך גדל הסיכוי שהתשובה תהיה מדויקת ושימושית.

  4. לא למסור מידע אישי רגיש - רוב המומחים ממליצים שלא לשתף פרטים פיננסיים מלאים כמו מספר חשבון בנק או הכנסות מדויקות, כדי להגן על פרטיותך.

  5. להתייעץ עם מומחים אנושיים במקרים חשובים - לפני קבלת החלטות גדולות, כמו רכישת דירה או משיכת כספי פנסיה, מומלץ לדבר עם יועץ מוסמך.

קיראו עוד ב"BizTech"

המהפכה הטכנולוגית כבר כאן, והאפשרות לשלב בינה מלאכותית בתכנון הפיננסי האישי היא הזדמנות מעניינת. ואולם עד שהכלים האלה יהיו מדויקים ואמינים יותר, חשוב לזכור שהם רק נקודת פתיחה - ולא תחליף לחשיבה ביקורתית, מחקר עצמאי או ייעוץ מקצועי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבשלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגב

ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%

לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה, ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הייטק

חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.

הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.

כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.

"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".