משרדים
צילום: רועי נגר, zuznadlan
ראיון

"אנשים מנסים להשכיר את המשרד חמישה חודשים. המחירים ירדו"

שוק המשרדים חטף מכה עם תחילת העלאת הריבית ומחייר המשרדים בנפילה בעקבות המלחמה - מה המחירים ושכר הדירה במרכז, מה ההבדל בין פתח תקווה וקריית אונו ליבנה? שיחה עם שמאי המקרקעין ניב כרמי

איציק יצחקי | (18)

מחירי המשרדים נמצאים בירידה מאז עליית הריבית. מדובר כבר על ירידה שמגיעה באזורי הביקוש ל-5%-10% ובמעגל השני גם ל-15% ויותר. הסיבות לכך מגוונות. זה קורה גם בגלל ההיצע הגבוה, כשבמקביל הביקושים יורדים. מעבר לכך, המשקיעים רואים סיכון בהשקעה ברכישת משרד ויוצאים מהשוק, והדבר מוביל לירידה בשכר הדירה ולירידה במחירי המשרדים.  בניין משרדים בלוד (יחצ)מה יקרה אחרי המלחמה? בניין משרדים בלוד (יחצ) בביזפורטל נכתב כבר על ההיצע בערים כמו פתח תקווה, נתניה וכפר סבא ועל המצב במגדלי ב.ס.ר בפתח תקווה, שם דרשו בתחילת השנה שעברה 60 שקל למ"ר בשכירות ומאוחר יותר הסתפקו ב-50-45 שקל.

צניחות במחירי השכירות למשרדים גם בתל אביב

גם בתל אביב נרשמו ירידות במחירי השכירות למשרדים. כך למשל, במחצית השנייה של 2023 הגיע המחיר למ"ר ברמת החייל ל-70-67 שקל למ"ר, לעומת 74-72 בתקופה המקבילה ב-2022, ואילו בציר יגאל אלון הגיעו המחירים במחצית השנייה של 2023 לכ-115 שקל למ"ר לעומת כ-140 שקל למ"ר בתקופה המקבילה שנה קודם. דמי השכירות עבור משרדים באזורים האלה הגיעו ב-2022 כמעט לרמות שנרשמו בהם ערב פרוץ מגיפת הקורונה. "תחום המשרדים די נשחק לאחרונה. הביקוש די זניח - הוא מתחיל להתעורר בעקבות הריבית, אבל עדיין בשוליים", אומר שמאי המקרקעין ניב כרמי. "יש כמה סיבות לכך. לאחרונה יש הצפה של אלפי מטרים של משרדים שנבנים, יש היצע מטורף במיוחד באזורי הביקוש והמרכז. הריבית עלתה, האלטרנטיבות היכן לשים את הכסף הרבה יותר טובות מאשר במשרדים, אז יש פחות משקיעים. המלחמה עשתה את שלה, אנשים יותר שמרנים לגבי הכסף שלהם. תראה מה קרה בב.ס.ר בפתח תקווה - אנשים קנו במחיר מסוים, הרבה לפני עליית הריבית, המחירים טיפסו ב-2022-2021, וכשהריבית עלתה הם חזרו למחירי המקור". יש מוכרים, אין קונים. "יותר מזה. הם משלמים את הארנונה, לא מצליחים להשכיר את הנכס ורוצים שמישהו ייקח את המשרד במחיר שהם קנו והשקיעו כדי לא להפסיד. זה מזכיר מאוד את מה שקרה בתקופת הקורונה". מה המחיר למ"ר היום? "המחיר היום נע סביב 10.5-11 אלף שקל למ"ר למעטפת. בתקופת השיא שלפני עליית הריבית זה הגיע ל-13 אלף שקל, והיום זה נמכר ב-11 אלף. תוסיף דמי מעטפת וגמרים של 5,000 אלף שקל, אז אתה מגיע ל-18 אלף שקל למ"ר משרד. מפה זה כמובן יורד בתקופה האחרונה, אבל זה תלוי מה רמת הגמר. מה שבטוח הוא שהמחירים נמוכים הרבה יותר כיום. אנחנו רואים אנשים שלוקחים משכנתאות כדי לשרוד את החודשים הקרובים, משעבדים בתים ומשרדים כדי לעמוד בתזרים של אותו בנק שנתן את ההלוואה הראשונה. הם מצפים חזרה לעליות. כשהמלחמה תיגמר, הריבית תרד בצורה יותר משמעותית מעבר ל-0.25% שכבר ירדה. אנשים מאמינים שזה ישפיע על השוק, שתהיה מגמת ירידה של הריבית ועליית מחירים בשוק המשרדים". כלומר אנשים לוקחים הלוואות כדי לעמוד בהחזרים ולא מוכרים, כי הם מאמינים שהמחיר יעלה? "בפתח תקווה יש הצפה של משרדים, יש משרדי רפאים - אנשים מנסים להשכיר את הנכס במשך חמישה חודשים ולא מצליחים. אין להם ברירה". אמרת שאתה מזהה התעוררות. כמה זה ניכר? "יש התעוררות גם בשוק המגורים וגם בשוק המשרדים, אבל היא קלה. אבל יש כאן הבדל מהותי - מדובר באנשים שהצורך שלהם למשרד הוא גבוה ולא לצורכי השקעה. כלומר, לשימוש עצמי. המשקיעים ברחו, הם עברו לפק"מ שנתי רגיל". מה שיעור ההיוון למשרדים היום? "מעל 7%. וזה אומר הרבה על השוק. כששיעור ההיוון השנתי עולה שווי הנכס יורד כי דמי השכירות נותרו יציבים יחסית". ניב כרמי (רביב שטיין)

"אנשים התחילו למכור חניות". כרמי (רביב שטיין)​ גם בצומת סביון, ליד הקריה האקדמית אונו, יש הצפה. מה קורה באזור הזה? "המחירים שם נמוכים יותר. מכירות המשרדים הגיעו ל-13-12.5 אלף שקל למ"ר, לאחרונה עשיתי שמאויות על 11.5-11 אלף שקל. שם יש תופעה מדאיגה נוספת - שתי חניות צמודות שנמכרו ב-250 אלף שקל ומעלה, נמכרו לאחרונה ב-150. "החניות באזור הזה לא צמודות למשרדים, יש הסכם עם הקבלן שהפריד אותן ולכן אנשים קונים אותן בנפרד. זכות שימוש. אין מקומות חניה, יש מחסור באזורים האלה, ומי שקונה משרד צריך לדאוג לחניות לאורחים ומעדיף לקנות עכשיו במחיר נמוך. במקומות שאין להם חניות, בטח באזור המכרז, צריך לקחת בחשבון שהמוצר פחות אטרקטיבי כשאין חניה. למה אנשים מוכרים? הם צריכים להחזיר את ההלוואה בתקופה קשה, אז הם ממממשים את החניות ומחזירים. אחרי המלחמה, תהיה להם בעיה". גם ביבנה בונים, אבל שם המחירים גבוהים יחסית. מה הסיבה? "ביבנה בונים גם בשכונת יבנה הירוקה וגם באזור התעשייה הצפוני - אבל שם אין משרדים בכלל. בניגוד לרחובות ונס ציונה, שם יש הצפה של משרדים, ביבנה אין בכלל. בגלל הביקוש הגבוה לעומת ההיצע, הם יכולים לדרוש 14-13 אלף שקל למעטפת, כמו במרכז. ביבנה יש כיום מרכזים שכונתיים בלי משרדים בכלל, רוב האוכלוסייה נוסעת החוצה, לרחובות ונס ציונה, ההיצע הקטן עכשיו יצר ביקוש אדיר כי הם מעדיפים כמה שיותר קרוב לבית. הקבלנים מרשים לעצמם להעלות מחיר ואנשים מוכנים לשלם". מה יקרה בשוק המשרדים אחרי המלחמה? "השאלה היא מה זה 'אחרי המלחמה', מה מגדיר את זה, את מה יקרה אחר כך. בגלל חוסר הוודאות, אנשים מעדיפים לשמור שקל לבן ליום שחור. ברגע שתיגמר המלחמה לגמרי - ואף אחד לא יודע מתי זה יקרה - אנשים יתעוררו ויצאו הביתה, המילואימניקים יחזרו חזרה, אלפים שהמשרדים שלהם סגורים יהיה כאן. הביקוש יגדל והמחירים יחזרו לעלות. אבל הדרך יכולה להיות ארוכה".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מאיר 15/01/2024 14:30
    הגב לתגובה זו
    משרד אישי במגדלי אלון תא 15 מר 400000שח עם שוכר 3000לחודש מאיר 0522530087
  • 11.
    מישהו מפעם 15/01/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
    מה נעשה שם מי ישכיר ממנו עדיף לקנות בבסר במחיר רצפה ילקקו לי את הרגליים שרק אגיע לשם אציע 9 אלף למ"ר נראה אם יסכימו. אעדכן
  • 10.
    יוסי 15/01/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
    מרמים אותנו במדינה הזאת בגלל זה שוקל לעבור לטורקיה
  • 9.
    אורי 15/01/2024 13:44
    הגב לתגובה זו
    אכזבה לא מצליח להשכיר גם ב-15 אחוז פחות ממחיר השוק
  • 8.
    ילדי ישראל 15/01/2024 13:24
    הגב לתגובה זו
    מלחמות פנימיות מתעצמות עוד לפני סיום המלחמה בטרור . החל מתקציב וכלה באשמים וזכאים . אף משקיע ישראלי או זר לא יחשוב על עתיד וורוד . העדר מנהיגות יוצרת העדר יזמות .
  • 7.
    כבושים 15/01/2024 12:11
    הגב לתגובה זו
    ובכלל מה קרה עם הביקוש הקשיח? הקשיח נהיה גמיש?
  • רוני 15/01/2024 12:52
    הגב לתגובה זו
    ביקושים....אנשים חסרי יכולת לא מסוגלים לעשות סוויץ בראש ולהבין שהולכים לכמה שנים אבודות בכלכלה הורדת הדירוג עם החוב שיילך ויגדל עם ממשלה חסרת אחריות כלכלית מגזרים שונים שלא תורמים בריחה מהשקעות זרות פה יקח הרבה זמן עד שהגלגל יתהפך..
  • 6.
    "המלחמה עשתה את שלה" עאלק. עושים מעל 10% בשנה בבורסה (ל"ת)
    מי צריך נדל"ן ? 15/01/2024 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבל כל המנכ"לים מספרים שהמחירים בעלייה ויש ביקוש "כבוש" (ל"ת)
    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 15/01/2024 11:38
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    העיריות חייבות להוזיל את הארנונה לעסקים ב 50% (ל"ת)
    זליג 15/01/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
  • להוריד? לשלם לעסקים. חייבים שלטון קומוניסטי בישראל! (ל"ת)
    כוח קפלן 15/01/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סניר 15/01/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    מגיעים למשרד פעמיים בשבוע
  • בימים שאתה מגיע לעבודה, אשתך עובדת מהבית, בחדר שינה (ל"ת)
    שכן שלך 15/01/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
  • משה אאא 15/01/2024 12:48
    לא דיברנו עליך
  • 2.
    יש מילואימניקים שיחזר לכלום ....בואו נחזור למציאות (ל"ת)
    ירון כהן 15/01/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 15/01/2024 10:32
    הגב לתגובה זו
    50 ש"ח שכירות חודשית למטר בהיוון 7% כפי שאמר השמאי אמורה לתת מחיר שמאות של כ- 8,500 ש"ח למטר.
  • יכתבו לך מה שתרצה בדוח ...רק שהבנק יהיה מרוצה (ל"ת)
    מוטי 15/01/2024 12:54
    הגב לתגובה זו
  • שמאי מוטה ומטעה 15/01/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
    שכירות של 50 ש"ח למ"ר השווי הוא 7,500 ש"ח למר ( לפי 8% ) ואף פחות מכך אם נחשב לפי 9% שיעור היוון נקבל 6,500 ש"ח למ"ר אבל תמיד אפשר להוריד את שיעור ההיוון, תלוי מה המזמין ביקש בהתאם נתאים לו את שיעור ההיוון. תראה את השיערוכים של חברות הנדל"ן המניב, זה לבד מחייב חקירה של כל המעורבים .
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.