דירה בהנחה: ביום ראשון הקרוב תיפתח ההגרלה השנייה ל-5,500 דירות
למרות ביקורת הכלכלנים (כאן לדוגמה), משרד השיכון ממשיך לקדם את תוכנית ההגרלות השנויה במחלוקת לחלוקה אקראית של כספי משלם המיסים למשפחות שזכו בהגרלה. כעת מודיע משרד השיכון על ההגרלה השניה בה יוגרלו 5000 דירות לזכאים. בהגרלה הראשונה זכו 10,053 משקי בית מתוך כ-120 אלף שנרשמו. לרוב הדירות אין עדיין היתר בנייה, וכעת הזוכים יחכו ככל הנראה מספר שנים לכל הפחות עד שיפגשו עם הדירות בפועל.
מאז סיום ההגרלה הראשונה נרשמו עוד כ-20 אלף זכאים, כך שבין כ-130 אלף משקי בית יוגרלו 5,500 דירות ב-25 ישובים שונים ברחבי הארץ. ביניהם; אילת, אשדוד, אלעד, בית שמש, דיר חנא, חיפה, ירושלים, נצרת, עראבה, רמת גן ראש העין שדרות, ערד, מצפה רמון, ועוד (מצורפת הרשימה המלאה).כפי שהיה בהגרלה הקודמת באפשרות הזכאים להירשם לשלוש ערים, ולכלל ההגרלות בערים אלו, כמו כן נדגיש כי אין חשיבות למועד ההרשמה להגרלה והרשמה תהיה פתוחה לציבור הזכאים במשך שמונה ימים. תוצאות ההגרלה צפויות להימסר לזוכים בחודש אוגוסט. עד סוף השנה יוגרלו 15 אלף דירות נוספות.
נציין כי על מנת להירשם להגרלות יש להנפיק אישור זכאות. ניתן להנפיק את האישור באופן מקוון דרך אתר התכנית, מי שלא יכול להירשם באופן מקוון יכול להירשם מרחוק רישום דיגיטאלי באמצעות טפסים מקוונים באתרי החברות או דרך מוקדי השירות; אלונים *2850, מילגם *6078 , עמידר *6266
עלות הנפקת אישור הזכאות לתוכניות של "דירה בהנחה" – 240 ₪. הליך ההנפקה אורך עד 10 ימים במקרים בהם הועברו כלל האישורים הרלוונטיים, במקרים מסויימים יתכנו עיכובים.
- הקבלנים התנגדו, המדינה ביקשה אחידות - וזו התוצאה
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אישור הזכאות תקף לשנה, במידה ואישור הזכאות בתוקף אין צורך להנפיק שוב.
לקריאה נספת:
>>> למה התקשורת כועסת? דירות מחיר למשתכן ברמת גן הגיעו דווקא ל'עשירים' - אבל זה הגיוני
>>> האוצר: "כל משפחה שילמה 10,000 שקל לזוכים במחיר למשתכן"
>>> השרים הציגו תוכנית דיור: האם היא תצליח להחזיר את השוק לשפיות?
*שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין*: " כפי שהבטחנו אנחנו אנחנו ממשיכים את הגרלות דירה בהנחה במטרה לאזן את שוק הדיור ולהציע לזוגות הצעירים ולמחוסרי הדיור אפשרות לרכוש דירה בהנחה משמעותית של מאות אלפי שקלים. בהגרלה שתיפתח להרשמה בראשון הקרוב יהיו כ- 5,500 יח"ד שיצטרפו ל 10,000 יח"ד שכבר הוגרלו לזכאים ועד לסוף השנה נגריל 15,000 יח"ד נוספות , כך שעד סוף השנה כ- 30,000 דירות יוגרלו לזכאים."
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- 7.רועי 30/06/2022 12:59הגב לתגובה זורק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא ניצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס
- 6.משה 28/06/2022 13:44הגב לתגובה זומדוע נכה 100 אחוז אי כושר לא יכול להשתתף בהגרלות מה ההגיון מדובר באנשים עם תסמונת ללא יכות השתכרות זה מראה על חוסר חשיבה בכל הנושא של הזכאות
- 5.אס זוכה קינג בוכה (ל"ת)אנונימי 28/06/2022 08:44הגב לתגובה זו
- 4.הגרלה 28/06/2022 07:02הגב לתגובה זומזל. מדינה מאוסה ורשעית
- 3.מני 28/06/2022 00:49הגב לתגובה זוהפשרת קרקעות לבנייה חדשה - אין. ומדוע? כי הכלכלה הישראלית מזמן כבר לא מבוססת הייטק אלא מבוססת נדל"ן. בועה שצוחקים עליה בחו"ל.
- 2."קלף נואש אזרוק לך" (ל"ת)לך 27/06/2022 20:44הגב לתגובה זו
- 1.רועי 27/06/2022 19:07הגב לתגובה זורק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים ויסות בהנחה תוכנית פושעת שהבועה תתפוצץ ועדות חקירה שהבועה תתפוצץ ועדות חקירה פלילית תיפתח

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
