נדלן בנייה דירה
צילום: ביזפורטל

מי יכול להגיש בקשת היתר בנייה?

מהנדס או הנדסאי בניין אינם רשאים לחתום כעורכים ראשיים על בקשות להיתרי בנייה של מבנים בני ארבע קומות ומעלה, אלא רק אדריכל רשום או הנדסאי אדריכלות רשום
מערכת ביזפורטל |

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה בשאלה מי רשאי לחתום כעורך ראשי על בקשה להיתר בנייה. על פי פסק הדין רק אדריכלים רשאים לערוך בקשות להיתר, ואילו עבור מבנים פשוטים בשימושים מוגבלים (מבנה פשוט של מגורים, אחסנה ומלאכה עד 4 קומות) גם מהנדס והנדסאים יכולים לערוך את הבקשות להיתר.

הוועדה המקומית חיפה קיבלה החלטה ב-14.9.2021 כי מהנדס או הנדסאי בניין אינם רשאים לחתום כעורכים ראשיים על בקשות להיתרי בנייה אלא רק אדריכל רשום או הנדסאי אדריכלות רשום. ההחלטה התקבלה בעקבות מסמך "הבהרה", אשר נערך באוגוסט 2021 על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים ומטרתו הייתה להבהיר את הרשאות תכנון במסגרת בקשות להיתר בנייה.

מספר מהנדסים והנדסאי בניין אשר עד לקבלת ההחלטה נהגו להגיש בקשות להיתרי בנייה כעורכים ראשיים ובקשותיהם טופלו על ידי הועדה בשגרה, הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה בטענה שההחלטה פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, שהיא התקבלה ללא בסיס ראוי, ללא כל התראה וללא שנשמעה עמדת המהנדסים וההנדסאים בכללם. כן נטען, כי ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות, גם כיום, הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסים והנדסאים כעורכים ראשיים.

לאחר הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל וכן איגוד מהנדסי ערים בישראל בקשות להצטרף כצד להליך, ובית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, אליה יצורפו, כמשיבים גם מנהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים וכן איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה על השאלה מהי הפרשנות הנכונה שיש לחוק ולמסמך ההבהרה. והאם מסמך ההבהרה הוא המחייב. כבוד השופטת תמר שרון נתנאל כתבה בפסק הדין כי הוועדה המקומית לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה, ופרשנות שונה מזו שניתנה לה על ידה, במשך שנים ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר וקיבלה את העתירה באופן חלקי.

לצד זאת השופטת ביקרה בצורה חריפה את התנהלות המדינה. היא טענה כי תקנות ייחוד הפעולות אינן חד משמעיות או בהירות. אין בהן התייחסות ברורה להגשת בקשה להיתר בנייה כעורך ראשי, קיים בהן חוסר בהירות בשאלה מהי אותה "הגשת תכניות לרשות מוסמכת" הנזכרת בסעיפי משנה שונים לתקנות, מה המשמעות שיש לתת לביטוי "תכנון מוקדם ותכנון סופי" בקשר להגשת בקשות להיתר ועוד.

 

במסגרת פסק הדין השופטת פרשה כאמור את החוק כך שרק אדריכלים רשאים לערוך בקשות להיתר, ואילו עבור מבנים פשוטים (מבנה פשוט בשימוש של מגורים, אחסנה ומלאכה בלבד המוגבל עד 4 קומות ) גם מהנדס והנדסאים יכולים לערוך את הבקשות להיתר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בפסק הדין השופטת מותחת ביקורת חריפה על הממשלה: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה, אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא, עד כה, ולא דאג שיוצאו, הנחיות מחייבות לוועדות התכנון. מדיניות כזו, של "שב ואל תעשה" ואף של הוצאת "גילוי דעת" שאינו מחייב רק תורם לבלבול, מנציחה ואף יוצרת, מניה וביה, תוהו ובוהו וכן הפליה אסורה כלפי מהנדסים אשר פועלים ברשויות מקומיות שונות. האם ייתכן שהמאסדר, אשר מודע לבעיה (ולא מהיום ) ייתן יד למצב דברים שכזה ולא יפעל מיד לתיקונו? יתכבד המאסדר ויפעל באופן מיידי ונמרץ, להוצאת הנחיות מחייבות, בנושא".

אדר' ויקטור אבקסיס, מ.מ. יו"ר התאחדות האדריכלים ובוני ערים מסר כי, המסר החשוב שעולה מפסק הדין הוא הדחיפות הרבה שיש לטפל בהתקנת תקנות ברורות בנושא במקום התקנות הישנות. אנו מקווים שמשרד הכלכלה יפעל בנחישות ובמהירות להסדרת הנושא של ייחוד פעולות, פעולה שהמשרד החל לבצע והתאחדות האדריכלים שותפה לה.

לצערנו במשך עשרות שנים הנושא הוזנח והדבר בא לידי ביטוי בפגיעה באיכות התכנון בישראל וגם בתפקוד ועדות התכנון שנאלצו להתמודד עם 'מתכננים' שלא עברו הכשרה מתאימה. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כל שהוא בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים יכול להיות עורך הבקשה להיתר. גם אם במשך השנים פעלו בטעות הועדות המקומיות על דעת עצמן בגלל תקנות לא ברורות ואפשרו למהנדסים או הנדסאים להגיש בקשות החתומות על ידם כעורכים אינה משנה את העובדה שהדבר נעשה בניגוד לדין. התאחדות האדריכלים מחויבת ופועלת באופן נרחב לקידום איכות התכנון בישראל, וחלק מהמאמץ רחב ההיקף בנושא הזה הוא לוודא כי מי שמתכננים את הסביבה הבנויה בישראל יהיו בעלי ההשכלה, ההתמחות וההכשרה המתאימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).