אספן גרופ תרשום רווחי שערוך של 125-145 מ' ש' בדוחות הרבעון הקודם
כך פרסמה חברת הנדל"ן המניב בהתבסס על אינדיקציות שקיבלה. הטווח האמור מיוחס לחלק החברה בעליית הערך בנכסים בהם היא שותפה, שהיקפה הכולל עתיד להסתכם ב-210-240 מיליון שקל
חברת אספן גרופ 0.33% העוסקת בניהול נדל"ן מניב בארץ ובחו"ל מעדכנת היום על אינדיקציות לעלייה בשווי ההוגן המצרפי של נדל"ן להשקעה ורכוש קבוע בהיקף כולל משוער בסך של 210-240 מיליון שקל (לפני מס), מתוכו כ-50 מיליון שקל יירשם מול קרן הון והיתר יירשם כרווחי שערוך בגין הרבעון הרביעי, כאשר חלק החברה ברווחי השיערוך הינו בטווח של 125-145 מיליון שקל (לפני מס) מתוכם כ-25 מיליון שקל בקרן הון.
אספן גרופ פועלת בתחום הנדל"ן המניב בהולנד ובישראל וכן פועלת בתחום המלונאות בישראל. לסוף הרבעון השלישי מחזיקה החברה בהולנד ב-18 נכסים בשיעור תפוסה של כ-96% ששווים לסוף הרבעון הסתכם בכ-1.48 מיליארד שקל (יצוין כי בנוסף השלימה החברה בחודש אוקטובר רכישת נכס נוסף בהולנד).
בישראל מחזיקה החברה ב-16 נכסים בשיעור תפוסה של כ-93% ששווים לסוף הרבעון הסתכם בכ-523 מיליון שקל. כמו כן מחזיקה אספן ב-9 מלונות בישראל (מניבים ובביצוע) ששווים לסוף הרבעון השלישי כ-1.26 מיליארד שקל. ההון העצמי של אספן לסוף הרבעון השלישי הסתכם בכ-1.27 מיליארד שקל (חלק החברה כ-670 מיליון שקל)
בחודש ינואר 2022 דיווחה אספן על רכישת מתחם לוגיסטיקה ומסחר בפתח תקוה תמורת כ-126 מיליון שקל, זאת בהתאם לאסטרטגיית החברה להרחיב את פעילותה בישראל בשוק המשרדים והלוגיסטיקה. על הקרקע הנרכשת בנויים מבנה אחסנה, קירור והפצה של חברת זוגלובק בשטח של כ-4,000 מ"ר ומבנה משרדים בן 4 קומות בשטח כולל של כ-1,700 מ"ר. בנוסף, ישנן לדבריה כ-35,000 מ"ר זכויות בנייה מאושרות בלתי מנוצלות. כמו כן, קיים פוטנציאל השבחה נוסף לקרקע באמצעות הגדלת זכויות הבנייה לכ-600%, בהתאם לתוכנית המתאר המקודמת בקרית אריה.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
