עומדים לרכוש דירה? זה המדד שמייקר לכם את המחיר
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את מדד מחירי הדירות. מדד זה אמנם אינו נכלל במדד המחירים לצרכן, אך הוא משמש כמדד מוביל בשוק הנדל"ן. בחודשים האחרונים מצביע המדד על עליית מחירים מחודשת.
המדד מחושב על סמך דיווחים של עסקאות המתבצעות בפועל, ומשמש רוכשי דירות חדשות המעוניינים גם הם לבצע עסקאות. היום צפויה הלשכה לפרסם את נתוני המדד לחודשים אפריל-מאי 2019 לאחר נתונים שפרסמה אתמול המעידים על צניחה של כ-15% ברכישת דירות חדשות בין החודשים מרץ עד מאי, כאשר במאי בלבד מדובר כבר בירידה של 19% (לכתבה המלאה).
לצד מדד מחירי הדירות, מפרסמת הלמ"ס נתון חשוב נוסף, כנראה חשוב יותר, מדד תשומות הבנייה (לנתוני המדד באתר ביזפורטל לחצו כאן). התשלומים לקבלן לרוב צמודים למדד זה שאמור לבטא את השינוי בעלויות הבנייה.
המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדה של חוזי בנייה מרגע ההסכם ועד לתשלום המלא. כך למשל, רוכש ששילם 100 אלף שקל במעמד הרכישה על דירה שעולה 2 מיליון שקל - ישלם את היתרה - 1.9 מיליון שקל, בצמוד לעליית מדד התשומות. הסכום שיתווסף למחיר הדירה בעקבות עליית המדד עשוי להיות גבוה משמעותית.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: הלמ"ס
מדד תשומות הבנייה עולה בשנים האחרונות בקצב של 2% ומעלה בשנה - הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן. כלומר, אם הכניסה לדירה תהיה 3 שנים אחרי החתימה (ובמקרים רבים זה 4 ו-5 שנים) הרי שההצמדה תסתכם בכ-110-120 אלף שקל - כסף גדול שמבטא בעקיפין התייקרות של מחיר הדירה.
כדי להימנע מהתשלום הגבוה, קיימת האפשרות לתשלום מוקדם יותר ככל שניתן, אם כי הדבר עשוי להתבטא בלקיחת משכנתא גבוהה יותר כבר בשלב מוקדם של העסקה, ואז צריך לבחון אם הריבית על המשכנתא נמוכה מתחזית העלייה במדד תשומות הבנייה, אחרת עדיף שלא לקחת משכנתא מוקדמת.
כמו כן, מסתבר שרבים במהלך המשא ומתן עם הקבלן מצליחים לבטל את ההצמדה העתידית או להחליפה למדד המחירים לצרכן. אף אחד לא באמת יודע מה יהיה בעתיד, ואם מדד המחירים לצרכן יהיה עדיף לרוכשי הדירות, אבל לפחות בהתבסס על עסקאות עבר, זה היה עדיף לרוכשים.
- האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה שווה הדירה שלכם - עסקאות אחרונות בערים מרכזיות
- 5.אני 20/07/2019 13:42הגב לתגובה זועל הנייר כמובן. כי כסף לאנשים אין. אז מה יהיה המחיר? מה שידרוש הקבלן או מה שאנשים יכולים לשלם? לאט לאט המשדרגים נגמרים, אלו שקנו בפתח תקווה ב 300 אלף לפני עשור מוכרים במליון וחצי (כן כן המחירים עלו פי חמש ולא מה שאומרים לכם) מוסיפים חצי מליון ומשדרגים לדירה אחרת. אבל כשהם יגמרו וישארו רק הזוגות הצעירים עם ה 300 אלף... מי יקנה מכם ב 2.5 מיליון. הזויים.
- 4.את העיקר שכחו - קנו יד שניה בלי מדדים וקשקושים (ל"ת)יובל 18/07/2019 07:29הגב לתגובה זו
- 3.יעל 15/07/2019 18:01הגב לתגובה זומחירי הדירות היום גם ככה גבוהים ורוב האנשים לא באמת מבינים במדדים הצמדות וריביות ולעיתים נאלצים לשלם יותר מהמתוכנן. הלוואי והיו עוד יזמים כמו פרי נדלן, שמקדמים בנייה איכותית ומקצועית עם הקפדה על תשתית מתאימה ויצירת סביבה מתפתחת כמו למשל בפרויקט view בבת ים. לבחור במיזמים כאלו, זה לוודא שלא נשלם מחיר סופי גבוה מהמחיר שהתחייבנו עליו.
- לואי 16/07/2019 08:09הגב לתגובה זועשו טובה למשפחות שלכם טובה ולכו תמצאו עבודה אמיתית.
- שרון 16/07/2019 12:10חחח ,נו באמת זה כבר מאוס... נראה לכם למישהו קונה את זה?
- 2.מיכה הכהן 15/07/2019 15:37הגב לתגובה זוכל כך הרבה מיסים . חוקים . מדדים. שערים . חיבורים . שכר טרחה .....עד מתי יהיה העושק הזה על גב האזרחים ? הגיע הזמן לשנות סדרי עדיפויות לטובת הציבור היצרן ופחות עם בכלל לצבור הבטלן
- בן אהרון 15/07/2019 20:29הגב לתגובה זואז אין סיבה לשנות. המחירים ימשיכו לעלות כי זה מה שהציבור רוצה ובהתאם מצביע כל פעם בבחירות.
- בסדר מיכה. נפעל מיידית בנושא. תודה רבה. (ל"ת)ביבי 15/07/2019 16:28הגב לתגובה זו
- 1.האם מדד תשומות הבניה -מושפעות משער הדולר-מצב זה יש יריד (ל"ת)כותב א 15/07/2019 14:09הגב לתגובה זו
- שמואל 15/07/2019 15:40הגב לתגובה זוכן. עליה/ירידה בשער הדולר משפיעה על מדד תשומות הבניה שחלקו בנוי על מוצרים מיובאים כמו ברזל לדוגמא. מדד תשומות הבניה מושפע בעיקר מתשלומי שכר מהנדסים פועלים מהנדסי חשמל ומהנדסי תשתית שעולים בקייץ עקב קיצור יום העבודה בהסכמים קיבותיים ויורדים בגלל אותה סיבה בחורף בו יום העבודה מתארך.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?
על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש
מחירי הדירות כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל", נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.
אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.
במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.
מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים
לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- היכן מחירי הדירות גבוהים יותר - בבריטניה או בישראל? ובכמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?
שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי?
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
