בנייה נדל"ן נדלן מנוף
צילום: Istock

עומדים לרכוש דירה? זה המדד שמייקר לכם את המחיר

רוכשים רבים לא מודעים למדד שמייקר להם את הדירה ב-2% בשנה ויותר; איך זה קשור למדד מחירי הדירות, והאם אפשר למנוע את ההצמדה למדד?
מורן ישעיהו | (10)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת מדי חודש את מדד מחירי הדירות. מדד זה אמנם אינו נכלל במדד המחירים לצרכן, אך הוא משמש כמדד מוביל בשוק הנדל"ן. בחודשים האחרונים מצביע המדד על עליית מחירים מחודשת.

המדד מחושב על סמך דיווחים של עסקאות המתבצעות בפועל, ומשמש רוכשי דירות חדשות המעוניינים גם הם לבצע עסקאות. היום צפויה הלשכה לפרסם את נתוני המדד לחודשים אפריל-מאי 2019 לאחר נתונים שפרסמה אתמול המעידים על צניחה של כ-15% ברכישת דירות חדשות בין החודשים מרץ עד מאי, כאשר במאי בלבד מדובר כבר בירידה של 19% (לכתבה המלאה).

לצד מדד מחירי הדירות, מפרסמת הלמ"ס נתון חשוב נוסף, כנראה חשוב יותר, מדד תשומות הבנייה (לנתוני המדד באתר ביזפורטל לחצו כאן). התשלומים לקבלן לרוב צמודים למדד זה שאמור לבטא את השינוי בעלויות הבנייה.

 

המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדה של חוזי בנייה מרגע ההסכם ועד לתשלום המלא. כך למשל, רוכש ששילם 100 אלף שקל במעמד הרכישה על דירה שעולה 2 מיליון שקל - ישלם את היתרה - 1.9 מיליון שקל, בצמוד לעליית מדד התשומות. הסכום שיתווסף למחיר הדירה בעקבות עליית המדד עשוי להיות גבוה משמעותית. 

מקור: הלמ"ס

מדד תשומות הבנייה עולה בשנים האחרונות בקצב של 2% ומעלה בשנה - הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן. כלומר, אם הכניסה לדירה תהיה 3 שנים אחרי החתימה  (ובמקרים רבים זה 4 ו-5 שנים) הרי שההצמדה תסתכם בכ-110-120 אלף שקל - כסף גדול שמבטא בעקיפין התייקרות של מחיר הדירה.  

כדי להימנע מהתשלום הגבוה, קיימת האפשרות לתשלום מוקדם יותר ככל שניתן, אם כי הדבר עשוי להתבטא בלקיחת משכנתא גבוהה יותר כבר בשלב מוקדם של העסקה, ואז צריך לבחון אם הריבית על המשכנתא נמוכה מתחזית העלייה במדד תשומות הבנייה, אחרת עדיף שלא לקחת משכנתא מוקדמת.

כמו כן, מסתבר שרבים במהלך המשא ומתן עם הקבלן מצליחים לבטל את ההצמדה העתידית או להחליפה למדד המחירים לצרכן. אף אחד לא באמת יודע מה יהיה בעתיד, ואם מדד המחירים לצרכן יהיה עדיף לרוכשי הדירות, אבל לפחות בהתבסס על עסקאות עבר, זה היה עדיף לרוכשים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אני 20/07/2019 13:42
    הגב לתגובה זו
    על הנייר כמובן. כי כסף לאנשים אין. אז מה יהיה המחיר? מה שידרוש הקבלן או מה שאנשים יכולים לשלם? לאט לאט המשדרגים נגמרים, אלו שקנו בפתח תקווה ב 300 אלף לפני עשור מוכרים במליון וחצי (כן כן המחירים עלו פי חמש ולא מה שאומרים לכם) מוסיפים חצי מליון ומשדרגים לדירה אחרת. אבל כשהם יגמרו וישארו רק הזוגות הצעירים עם ה 300 אלף... מי יקנה מכם ב 2.5 מיליון. הזויים.
  • 4.
    את העיקר שכחו - קנו יד שניה בלי מדדים וקשקושים (ל"ת)
    יובל 18/07/2019 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יעל 15/07/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות היום גם ככה גבוהים ורוב האנשים לא באמת מבינים במדדים הצמדות וריביות ולעיתים נאלצים לשלם יותר מהמתוכנן. הלוואי והיו עוד יזמים כמו פרי נדלן, שמקדמים בנייה איכותית ומקצועית עם הקפדה על תשתית מתאימה ויצירת סביבה מתפתחת כמו למשל בפרויקט view בבת ים. לבחור במיזמים כאלו, זה לוודא שלא נשלם מחיר סופי גבוה מהמחיר שהתחייבנו עליו.
  • לואי 16/07/2019 08:09
    הגב לתגובה זו
    עשו טובה למשפחות שלכם טובה ולכו תמצאו עבודה אמיתית.
  • שרון 16/07/2019 12:10
    חחח ,נו באמת זה כבר מאוס... נראה לכם למישהו קונה את זה?
  • 2.
    מיכה הכהן 15/07/2019 15:37
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה מיסים . חוקים . מדדים. שערים . חיבורים . שכר טרחה .....עד מתי יהיה העושק הזה על גב האזרחים ? הגיע הזמן לשנות סדרי עדיפויות לטובת הציבור היצרן ופחות עם בכלל לצבור הבטלן
  • בן אהרון 15/07/2019 20:29
    הגב לתגובה זו
    אז אין סיבה לשנות. המחירים ימשיכו לעלות כי זה מה שהציבור רוצה ובהתאם מצביע כל פעם בבחירות.
  • בסדר מיכה. נפעל מיידית בנושא. תודה רבה. (ל"ת)
    ביבי 15/07/2019 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האם מדד תשומות הבניה -מושפעות משער הדולר-מצב זה יש יריד (ל"ת)
    כותב א 15/07/2019 14:09
    הגב לתגובה זו
  • שמואל 15/07/2019 15:40
    הגב לתגובה זו
    כן. עליה/ירידה בשער הדולר משפיעה על מדד תשומות הבניה שחלקו בנוי על מוצרים מיובאים כמו ברזל לדוגמא. מדד תשומות הבניה מושפע בעיקר מתשלומי שכר מהנדסים פועלים מהנדסי חשמל ומהנדסי תשתית שעולים בקייץ עקב קיצור יום העבודה בהסכמים קיבותיים ויורדים בגלל אותה סיבה בחורף בו יום העבודה מתארך.
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים על מאגר משכירי הדירות והעלייה בהיקף תשלומי מסים על שכר דירה

צלי אהרון |

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים עדכן השבוע בכנס של יועצי המס כי הגבייה ממסים על שכר דירה עלתה ב-10%. הוא הסביר כי הגבייה בכלל במיסוי נדל"ן בעלייה והוא שם דגש על המערכות של רשות המסים שמצליבות מידע ואוספות מידע על משכירי הדירות במטרה להוביל למאגר מידע מלא על המשכירים. 

אהרונוביץ מנסה בכל שנה להעביר את חובת הדיווח על משכירים. מדובר בחובת דיווח מינימלית, לא מורכבת מבחינת בירוקרטיה, אבל כל פעם מחדש הוא נבלם בוועדת הכספים. הרכב הועדה וכנראה שהרכב הכנסת והממשלה לא מאפשר להעביר חובת דיווח על משכירים. זה קצת מוזר, כי לכאורה המחוקקים צריכים לדאוג לגילוי ולדיווח נכון. ככה גם הגבייה תהיה גביית אמת וזה ידוע שיש רבבות מעלימי מס בשכר דירה. אפשר לחשוב שחברי ועדת הכספים מוטים אולי אפילו ש, "על ראש הגנב בוער הכובע", אך כמובן שזה לא מבוסס, ושהועדה טוענת שהיא לא רוצה שלציבור יהיה עודף ביורקרטיה ורגולציה.

החשיבות של הדיווח היא אדירה, כי ככה רשות המסים תדע אם יש לאדם מסוים דירה מושכרת ותוכל להבין אם הוא "נופל" בחובת הדיווח. למשל - אם יש לו דירה במרכז תל אביב של 5 חדרים והוא לא מדווח, אז ברור שמשהו לא תקין. ככה היא תעלה גם על דירות בירושה שעדיין לא עברו ליורשים ומניבים שכר דירה ובכלל - תקבל מאגר מלא. 

מעבר לכך, חובת הדיווח תוביל לכך שאנשים ירגישו יותר מפוקחים. הם לא יוכלו לעשות תרגילים להורדת שכר הדירה מתחת לרף, הם ישלמו כמו שצריך. ובכלל - צריך לחזור ולהגיד זאת - מדובר במס שולי. עד 5,640 שקלים אין מס; ומעל יש אפשרויות שונות - 10% או מס על פעמיים ההפרש בין הרף לשכר הדירה.  מדובר במס נמוך במיוחד ועדיין - אנשים רבים מעלימים אותו.  


אהרונוביץ' אומר שרשות המסים מגיעה למאגר משלה והיא עדיין תנסה לחייב בדיווח, כשהדיווח יהיה פשוט ולא מכביד על הציבור. אהרונוביץ אמר בכנס שהגבייה עלתה גם בגלל שהיה החוזים עלו ושאנשים עברו את הרף והחלו לשלם. "הדיווחים עכשיו יותר אמת, צריך להעלות את החוזים למאגר. ככל, שהעולם משתנה, לאט לאט עוד ועוד ועוד אנשים שמשכירים דירות יעברו לשלוח חוזה בסמארטפון עם חתימות אלקטרוניות אז עוד שנתיים שלוש השוק יהיה יותר וככה חוזה יהיה אונליין".