חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

• ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
• ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

בית המשפט העליון אישר אתמול הסדר פשרה בין עיריית ירושלים, משרד הפנים והאוצר לבין קבוצת עותרים המייצגת 13 אלף בעלי דירות. ההסכם מבטל את הזינוק החד של 140% בתעריפי הארנונה שהוטל על בניינים חדשים ומשודרגים, ומחייב החזרים כספיים נרחבים שצפויים להגיע ל-50 מיליון שקל בשנה הקרובה. עבור משפחות רבות, שסבלו מקפיצה פתאומית בדמי הארנונה שנדרשו לשלם, מדובר בהקלה מיידית שתחזיר לכיסם אלפי שקלים ותמנע משברים כלכליים אישיים.

המשבר פרץ בתחילת 2025, כששרי הפנים והאוצר העניקו לעירייה אישור חריג לעדכן תעריפים בבניינים שאוכלסו מ-2020 ואילך. המטרה: להתאים את החיובים לעלויות תשתית גבוהות בשכונות מתחדשות כמו פסגת זאב, קרית יובל ורמות. אך ההעלאה הוחלה ללא פריסה ויצרה מציאות אבסורדית: באותו בניין תמ"א 38, דירה משופצת חויבה ב-127 שקלים למ"ר בשנה, בעוד שכנה שלא שופץ שילם רק 80-90 שקלים. משפחות צעירות, שרכשו דירות חדשות בתקווה להקלה כלכלית, מצאו עצמן נדרשות לשלם חשבונות שנתיים שזינקו מ-7,000 שקל ל-15,000 שקל ומעלה. הזעם הציבורי הוביל לעתירה במרץ 2025, שטענה לאפליה פנימית ולחוסר סבירות כלכלית.

ההסדר החדש משנה את התמונה באופן מהותי. התעריפים יופחתו מיידית ויפורסו על פני שנתיים עד חמש שנים, בהתאם לאזור החיוב. כל חיוב משנת 2025 יתוקן בתוך 45 יום, ויתרות הזכות, הפער בין התשלום המקורי למחודש, יקוזזו מחשבונות 2026 או יועברו ישירות לחשבונות הבנק של בעלי הדירות. כך למשל, דירה סטנדרטית בשטח של 100 מ"ר צפויה להחזר של 4,000-6,000 שקלים; דיירים בדירות גדולות יותר בשכונות מרכזיות עשויים לקבל 8,000-10,000 שקלים. בסך הכול, ההחזרים יכסו את כל התשלומים העודפים מ-2025 ויימנעו חובות מצטברים שכבר גרמו לרבים להתקשות בתשלומים יומיומיים כמו מזון ומחיה.

מעבר להקלה הכספית, ההסכם משקף זווית חברתית עמוקה יותר: הוא מגן על שכבות ביניים ועל משפחות צעירות שמתמודדות עם משבר דיור ארצי. בירושלים, שבה מחירי הדירות עומדים על 3.5 מיליון שקל בממוצע, העלאה כזו הייתה עלולה להחמיר נטישת צעירים מהעיר. עורכי הדין המייצגים, ד"ר מתן גוטמן ועו"ד ניר פרידמן, מדגישים כי הפסיקה אינה מסתכמת רק בכסף – אלא מהווה אישור שמדיניות עירונית חייבת להתחשב בנטל על תושבים פגיעים, במיוחד בעידן של זינוק באינפלציה ומשברי מילואים.

• עיריית נס ציונה תשיב עשרות מיליוני שקלים
• העירייה תבעה על חוב של 200 אלף שקל - ותשלם 30 אלף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנקודת מבטה של העירייה, ההסדר כואב אך אסטרטגי. הוא מאלץ אותה לוותר מיידית על 50 מיליון שקל, חלק מתקציב של 8 מיליארד שקל לשנה, אך שומר על ההכנסה העתידית: דירות חדשות מ-2026 יחויבו בתעריף מלא. זה חלק מהסכם כספי רחב יותר שנחתם באפריל 2025 בין העירייה למשרדים הממשלתיים, שמטרתו לאזן את החובות ההיסטוריים של ירושלים – כולל השקעות בתשתיות מזרח העיר. ראש העירייה, יונתן יכלין, בירך על "איזון בין אחריות תקציבית לרגישות חברתית", אך מבקרים פוליטיים מאשימים את הנהלת העירייה בהתנהלות חפוזה שפגעה באמון הציבור.