שפיר זכתה במכרז להקמת מקטע נוסף ברכבת העמק ב-80 מיליון שקל

מדובר בקטע המחבר בין יגור לצומת יוקנעם באורך 6 קילומטרים. פרויקט הרכבת בין חיפה לבית שאן צפוי להיות מושלם ב-2015
לירן סהר | (2)

מהפכת התחבורה בצפון מעלה הילוך - חברת שפיר הנדסה זכתה במכרז לתכנון ולבניית מקטע נוסף בפרויקט רכבת העמק, המחבר מיגור עד צומת יקנעם (תל קשיש) ואורכו 6 ק"מ. מדובר בקטע השלישי מתוך שישה בו זוכה חברת שפיר.

עלות הקמת המקטע היא 80 מיליון שקל. שני הקטעים הנוספים שתוכננו הינם הקטע בין חיפה נשר (4 ק"מ) והקטע בין תל קשיש לכפר יהושע (4 ק"מ). העבודות על שני המקטעים החלו כבר לפני מספר חודשים ותחילת הבניה של המקטע הנוסף, יגור צומת יקנעם, יחל בחודש הקרוב. בניית שלושת קטעי מסילת הרכבת כוללים גם הקמת 3 ק"מ של גשרים.

פרויקט רכבת העמק, פרויקט ענק הכולל מסילה באורך של 59 ק"מ, ישמש להסעת נוסעים ומטענים בין חיפה לעמק בית שאן. הרכבת תצא מחיפה ותעבור דרך נשר, צומת העמקים, יקנעם, עפולה, הגלבוע ובית שאן. המסילה אמורה להגיע עד לגשר שייח חוסיין ולהתחבר בעתיד למסילת הרכבת הירדנית, כך שסחורות ירדניות יוכלו להגיע באמצעותה במהירות לנמל חיפה.

המסילה עצמה תעבור בחלקה בסמוך לתוואי מסילת העמק ההיסטורית. תוואי המסילה הנוכחי יצא מזרחה מתחנת 'לב המפרץ' שבצ'ק פוסט ויעבור בגשר מעל שדרות ההסתדרות לכיוון יגור וצומת העמקים. הקו ימשיך לאזור צומת התשבי, לאורכו של עמק יזרעאל, עד עפולה ומשם כאמור ישירות לבית שאן. בנוסף לשמונה תחנות הרכבות המתוכננות, יוקמו גשרים באורך כולל של כארבעה ק"מ ותיכרה מנהרה באורך ק"מ אחד, שתחילתה בתחנת עפולה.

אבי פנטורין, מהנדס ראשי של שפיר: "כחברת התשתיות הגדולה בישראל, אנחנו שמחים להוביל פרויקט תחבורתי גדול נוסף. פרויקט רכבת העמק יעשה מהפכה בחיבור של תושבי הצפון לחיפה ולמרכז".

פרויקט רכבת העמק הוא באחריות החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) כחלק מתוכנית נתיבי ישראל של משרד התחבורה. סמוך לקו רכבת העמק מוקם מחלף יגור בעלות של 160 מיליון שקל. מחלף יגור יאפשר נסיעה חלקה על כביש 75 שמחבר בין יקנעם לחיפה. בניית המחלף תושלם במחצית 2013. פרויקט רכבת העמק צפוי להיות מושלם במהלך 2015 ועלות הקמתו מוערכת ב- 4 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    להחזיר מחאה לרחובות 07/06/2012 08:25
    הגב לתגובה זו
    במקום לבנות שכונות חדשות להרוס שיכונים מתפוררים שיקברו אלפים ברעידת אדמה חזקה ולהרים ערי ספר מעוני לערים מבוקשות עם דיור לצעירים אז סוללים פה עוד מחלף ועוד מחלף ועוד רכבת העמק ועוד מנהרת ההר.. רק בדיור לא מטפלים. בזיון לאומי שהציבור שותק וחברות התשתיות מתעשרות במליארדים עם חריגות ובזבוזים בלתי פוסקים!
  • 1.
    דגן 05/06/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    איך גנבים שלא מחזירים חובות זוכים במכרז של המדינה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.