שפיר זכתה במכרז להקמת מקטע נוסף ברכבת העמק ב-80 מיליון שקל

מדובר בקטע המחבר בין יגור לצומת יוקנעם באורך 6 קילומטרים. פרויקט הרכבת בין חיפה לבית שאן צפוי להיות מושלם ב-2015
לירן סהר | (2)

מהפכת התחבורה בצפון מעלה הילוך - חברת שפיר הנדסה זכתה במכרז לתכנון ולבניית מקטע נוסף בפרויקט רכבת העמק, המחבר מיגור עד צומת יקנעם (תל קשיש) ואורכו 6 ק"מ. מדובר בקטע השלישי מתוך שישה בו זוכה חברת שפיר.

עלות הקמת המקטע היא 80 מיליון שקל. שני הקטעים הנוספים שתוכננו הינם הקטע בין חיפה נשר (4 ק"מ) והקטע בין תל קשיש לכפר יהושע (4 ק"מ). העבודות על שני המקטעים החלו כבר לפני מספר חודשים ותחילת הבניה של המקטע הנוסף, יגור צומת יקנעם, יחל בחודש הקרוב. בניית שלושת קטעי מסילת הרכבת כוללים גם הקמת 3 ק"מ של גשרים.

פרויקט רכבת העמק, פרויקט ענק הכולל מסילה באורך של 59 ק"מ, ישמש להסעת נוסעים ומטענים בין חיפה לעמק בית שאן. הרכבת תצא מחיפה ותעבור דרך נשר, צומת העמקים, יקנעם, עפולה, הגלבוע ובית שאן. המסילה אמורה להגיע עד לגשר שייח חוסיין ולהתחבר בעתיד למסילת הרכבת הירדנית, כך שסחורות ירדניות יוכלו להגיע באמצעותה במהירות לנמל חיפה.

המסילה עצמה תעבור בחלקה בסמוך לתוואי מסילת העמק ההיסטורית. תוואי המסילה הנוכחי יצא מזרחה מתחנת 'לב המפרץ' שבצ'ק פוסט ויעבור בגשר מעל שדרות ההסתדרות לכיוון יגור וצומת העמקים. הקו ימשיך לאזור צומת התשבי, לאורכו של עמק יזרעאל, עד עפולה ומשם כאמור ישירות לבית שאן. בנוסף לשמונה תחנות הרכבות המתוכננות, יוקמו גשרים באורך כולל של כארבעה ק"מ ותיכרה מנהרה באורך ק"מ אחד, שתחילתה בתחנת עפולה.

אבי פנטורין, מהנדס ראשי של שפיר: "כחברת התשתיות הגדולה בישראל, אנחנו שמחים להוביל פרויקט תחבורתי גדול נוסף. פרויקט רכבת העמק יעשה מהפכה בחיבור של תושבי הצפון לחיפה ולמרכז".

פרויקט רכבת העמק הוא באחריות החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) כחלק מתוכנית נתיבי ישראל של משרד התחבורה. סמוך לקו רכבת העמק מוקם מחלף יגור בעלות של 160 מיליון שקל. מחלף יגור יאפשר נסיעה חלקה על כביש 75 שמחבר בין יקנעם לחיפה. בניית המחלף תושלם במחצית 2013. פרויקט רכבת העמק צפוי להיות מושלם במהלך 2015 ועלות הקמתו מוערכת ב- 4 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    להחזיר מחאה לרחובות 07/06/2012 08:25
    הגב לתגובה זו
    במקום לבנות שכונות חדשות להרוס שיכונים מתפוררים שיקברו אלפים ברעידת אדמה חזקה ולהרים ערי ספר מעוני לערים מבוקשות עם דיור לצעירים אז סוללים פה עוד מחלף ועוד מחלף ועוד רכבת העמק ועוד מנהרת ההר.. רק בדיור לא מטפלים. בזיון לאומי שהציבור שותק וחברות התשתיות מתעשרות במליארדים עם חריגות ובזבוזים בלתי פוסקים!
  • 1.
    דגן 05/06/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    איך גנבים שלא מחזירים חובות זוכים במכרז של המדינה
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?