שפיר זכתה במכרז להקמת מקטע נוסף ברכבת העמק ב-80 מיליון שקל

מדובר בקטע המחבר בין יגור לצומת יוקנעם באורך 6 קילומטרים. פרויקט הרכבת בין חיפה לבית שאן צפוי להיות מושלם ב-2015
לירן סהר | (2)

מהפכת התחבורה בצפון מעלה הילוך - חברת שפיר הנדסה זכתה במכרז לתכנון ולבניית מקטע נוסף בפרויקט רכבת העמק, המחבר מיגור עד צומת יקנעם (תל קשיש) ואורכו 6 ק"מ. מדובר בקטע השלישי מתוך שישה בו זוכה חברת שפיר.

עלות הקמת המקטע היא 80 מיליון שקל. שני הקטעים הנוספים שתוכננו הינם הקטע בין חיפה נשר (4 ק"מ) והקטע בין תל קשיש לכפר יהושע (4 ק"מ). העבודות על שני המקטעים החלו כבר לפני מספר חודשים ותחילת הבניה של המקטע הנוסף, יגור צומת יקנעם, יחל בחודש הקרוב. בניית שלושת קטעי מסילת הרכבת כוללים גם הקמת 3 ק"מ של גשרים.

פרויקט רכבת העמק, פרויקט ענק הכולל מסילה באורך של 59 ק"מ, ישמש להסעת נוסעים ומטענים בין חיפה לעמק בית שאן. הרכבת תצא מחיפה ותעבור דרך נשר, צומת העמקים, יקנעם, עפולה, הגלבוע ובית שאן. המסילה אמורה להגיע עד לגשר שייח חוסיין ולהתחבר בעתיד למסילת הרכבת הירדנית, כך שסחורות ירדניות יוכלו להגיע באמצעותה במהירות לנמל חיפה.

המסילה עצמה תעבור בחלקה בסמוך לתוואי מסילת העמק ההיסטורית. תוואי המסילה הנוכחי יצא מזרחה מתחנת 'לב המפרץ' שבצ'ק פוסט ויעבור בגשר מעל שדרות ההסתדרות לכיוון יגור וצומת העמקים. הקו ימשיך לאזור צומת התשבי, לאורכו של עמק יזרעאל, עד עפולה ומשם כאמור ישירות לבית שאן. בנוסף לשמונה תחנות הרכבות המתוכננות, יוקמו גשרים באורך כולל של כארבעה ק"מ ותיכרה מנהרה באורך ק"מ אחד, שתחילתה בתחנת עפולה.

אבי פנטורין, מהנדס ראשי של שפיר: "כחברת התשתיות הגדולה בישראל, אנחנו שמחים להוביל פרויקט תחבורתי גדול נוסף. פרויקט רכבת העמק יעשה מהפכה בחיבור של תושבי הצפון לחיפה ולמרכז".

פרויקט רכבת העמק הוא באחריות החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) כחלק מתוכנית נתיבי ישראל של משרד התחבורה. סמוך לקו רכבת העמק מוקם מחלף יגור בעלות של 160 מיליון שקל. מחלף יגור יאפשר נסיעה חלקה על כביש 75 שמחבר בין יקנעם לחיפה. בניית המחלף תושלם במחצית 2013. פרויקט רכבת העמק צפוי להיות מושלם במהלך 2015 ועלות הקמתו מוערכת ב- 4 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    להחזיר מחאה לרחובות 07/06/2012 08:25
    הגב לתגובה זו
    במקום לבנות שכונות חדשות להרוס שיכונים מתפוררים שיקברו אלפים ברעידת אדמה חזקה ולהרים ערי ספר מעוני לערים מבוקשות עם דיור לצעירים אז סוללים פה עוד מחלף ועוד מחלף ועוד רכבת העמק ועוד מנהרת ההר.. רק בדיור לא מטפלים. בזיון לאומי שהציבור שותק וחברות התשתיות מתעשרות במליארדים עם חריגות ובזבוזים בלתי פוסקים!
  • 1.
    דגן 05/06/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    איך גנבים שלא מחזירים חובות זוכים במכרז של המדינה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.