מלחמת גורדי השחקים: תופעה - הערים בסין מתחרות מי תקים את המגדל הגבוה במדינה

מגדל בעיר ווהאן הוגבה ב-30 מטרים כדי לעקוף את המגדל הגבוה ביותר שמוקם כיום. האם בום הבנייה מבשר את ההתרסקות הכלכלית הקרבה?
לירן סהר |

הערים הגדולות בסין מנהלות קרב איתנים כדי לזכות בתואר היוקרתי כעיר בעלת המגדל הגבוה ביותר במדינה ב-2014 צפוי לקום בעיר ווהאן (Wuhan), הנמצאת כ-900 קילומטר מערבית לשנחאי, המגדל השני בגובהו בעולם אשר יתנשא לגובה של 636 מטר.

לפי התכנון המקורי, המגדל הקרוי Green Land Center , היה אמור להתנשא לגובה של 606 מטר. עם הגבהתו צפוי המגדל לעקוף את ה-Shanghai Tower המוקם בימים אלו בשנגחאי ועתיד להתנשא לגובה של 632 מטר. שני המגדלים צפויים להיות מושלמים בשנת 2014.

כ-53% מגורדי השחקים הנבנים כיום מוצאם בסין, זאת לעומת 44% אשתקד, כך מדווח מכון המחקר של ברקליס קפיטל. עד 2017 צפויים לקום ברחבי המדינה 141 גורדי שחקים, גידול של 88% בהשוואה למספר גורדי השחקים הנוכחי העומד על 75. יצוין כי המגדל יהיה נמוך ב-192 מטר מגובהו של הבורג' קאליפה בדובאי, המתנשא לגובה של 828 מטר וכולל 160 קומות שהושלם בשנת 2010.

"תמיד הייתה תחרות קשה בקרב הערים בסין אחר מי תמשוך השקעות גדולות יותר ותרשום צמיחה כלכלית מהירה יותר, אומרים במכון המחקר Savills Property Services (Shanghai). "עד כמה שקשה להתחרות בכוחה הכלכלי של שנחאי, הרבה יותר קל להתחרות במיזמי בנייה פרטניים."

לפי האנליסט אנדרו לורנס, אשר הגה את אינדקס גורדי השחקים (Skyscraper Index), בום בנייה של גורדי שחקים ויומרה להקים את המגדל הגבוה ביותר מנבאים כי התרסקות כלכלית הולכת וקרבה. לדוגמה, כאשר הבורג' דובאי, נחנך בינואר 2010 האמירות דובאי הייתה בעיצומו של משבר נדל"ן שחתך את מחירי הנכסים בלמעלה מ-60%.

לפי לורנס, במהלך 140 השנים האחרונות השקתו של הבניין הגבוה בעולם התרחשה בעיצומו או בראשיתו של משבר כלכלי. "מדובר במחזור לפיו יזמי הפרויקטים הגרנדיוזיים מקבלים אשראי זול בתקופת שגשוג כלכלי במהלכה הבנקים מוכנים לקחת סיכונים גדולים. בנוסף, המדינה המשגשגת משתוקקת להקים את המגה פרויקט כ"גביע" המסמל את ההצלחה הכלכלית. אולם, המציאות המגלומנית מתהפכת במהרה והשוק במדינה עובר למיתון ואף להתרסקות כלכלית לקראת השקת המגדל כעבור מספר שנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.