הדולר היציג התחזק ב-0.4%: "התיקון לא יחזיק הרבה זמן והדולר יחזור להחלש"

כך אומר איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח בבנק ירושלים. מדד מחירי היצרן בארה"ב רשם באוקטובר את הירידה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך את התחזקותו היום, במקביל לחולשה בבורסות של אירופה וצפי לפתיחה שלילית בוול סטריט. נציין כי לפני זמן קצר פורסמו נתוני מאקרו בארה"ב, כשמדד מחירי היצרנים (PPI) רשם עליה של 0.3% בחודש אוקטובר אולם מדד הליבה ירד ב-0.6%.

זו הירידה החדה ביותר בשלוש השנים האחרונות במדד זה, שבאה על רקע ירידות חדות במחירי כלי רכב. ב-12 החודשים האחרונים נרשמה ירידה של 1.9% ב-PPI.

איתן אדמוני, מנהל מחלקת מט"ח בבנק ירושלים, אומר בסקירתו השבועית כי "התחזקות הדולר לא תימשך זמן ארוך והדולר צפוי לחזור ולהיחלש. נתוני המדד והתמ"ג שהתפרסמו ביומיים האחרונים יתרמו לחוזקו של השקל בשבועות הקרובים. ביום שני הבא צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית לחודש דצמבר. להערכתנו, למרות הציפיות להעלאת ריבית בחודשים הבאים, בהודעתו הקרובה לא צפוי בנק ישראל לשנות את הריבית, ע"מ לא לפגוע בצמיחה".

לדברי יניב ברוך מאיטריידר האירו צפוי לחצות שוב את רמת ה-1.5 דולר כבר השבוע, ועימו הזהב ימשיך לטפס. "ככל שהראלי נמשך, החששות מסיומו גוברים, ומחיר הזהב ימשיך להאמיר. יניב ברוך מעריך שמחירו יכול בהחלט להגיע ל-1300 דולר לאונקייה עד סוף השנה, ואנו צופים השבוע המשך ראלי יציב וחזק".

הדולר היציג נקבע לפני זמן קצר בעליה של 0.4% לרמה של 3.768 שקלים והאירו מנגד שמר על יציבות ברמה של 5.618 שקלים. בעולם נחלש האירו ב-0.7% לרמה של 1.487 דולרים.

נגיד הפדרל ריזרב בן ברננקי, נאם אתמול בפורום המועדון הכלכלי בניו יורק. "הכלכלה האמריקנית עדיין מתמודדת עם אתגרים, אבל התחזית הרווחת היא כי ארה"ב תרשום צמיחה מתונה בשנת 2010 לצד אינפלציה מזערית, זאת על רקע הירידה בפעילות שוק האשראי ועל רקע החולשה בשוק התעסוקה."

"האתגרים הכלכליים עדיין כאן", אמר ברננקי שחזר פעם נוספת על כוונתו להותיר סביבת ריבית נמוכה במשק. "זרימת האשראי נשארת מאולצת, הפעילות הכלכלית חלשה ושיעור האבטלה גבוה מדי", אמר הנגיד והוסיף כי הוא "קשוב" לשינויים בערך הדולר וידאג "להבטיח כי השטר הירוק יישאר מטבע חזק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.