בעז חיים. קרדיט: לוזון רונסוןלוזון רונסון סוגרת מימון של 700 מ' שקל עבור שדה דב
הפועלים ודיסקונט יעמידו את ההלוואה לטובת זכויות ל-340 דירות , שטחי מסחר ותעסוקה. לוזון ערבה לכ-60% מהחוב (בהתאם להחזקתה ברונסון); בנוסף, ינתנו ערבויות על סך כ-1.1 מיליארד שקל + הלוואת גישור של 113 מ' שקל
חברת לוזון רונסון לוזון רונסון -2.67% , שבשליטת קבוצת לוזון (60%), השלימה את רכישת אחת מחטיבות הקרקע המרכזיות בשכונת שדה דב בתל אביב. לאחר שביום ראשון האחרון, נחתמו הסכמי
מימון עם שני הבנקים הגדולים: הפועלים ודיסקונט.
השניים יעמידו מימון כולל של כ-700 מ' שקל, שנועד לממן את רכישת הקרקע מרשות מקרקעי ישראל, בעסקה סוכם כי תינתן הלוואת גישור למע"מ וערבויות ביצוע בהתאם לתנאי המכרז. הקרקע המדוברת, שנרכשה במסגרת זכייה במכרז
רמ"י בפברואר האחרון, כוללת זכויות ל-340 דירות בבנייה רוויה, לצד כ-3.5 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה, במיקום מרכזי ברובע שדה דב, אך, חשוב לצין - לא מדובר בפרויקט ש'על הים' - אלא בפרויקט שבאזור היותר מזרחי משם.
כזכור, לוזון זכתה גם במכרז להקמת כ-80 דירות
בפריים לוקיישן, אשר עדיין לא ידוע מה תהיה רמת המחירים שם.
במסגרת ההסכם, תועמד גם הלוואת גישור בגובה 113 מיליון שקל לתקופה של שלושה חודשים למימון רכיב המע"מ, וכן מסגרת ערבויות ביצוע בסך של כ־1.1 מיליון שקל. הריבית על ההלוואה תיקבע לפי ריבית פריים,
עם תוספת שנעה בין מינוס 0.5% לפלוס 0.5%. כלומר - נכון לריבית הפריים היום, אשר עומדת על 6%. הריבית בעסקה תנוע בין 55.%-6.5%.
כמו כן, כחלק מתנאי המימון, התחייבה קבוצת לוזון להעמיד ערבות על מלוא חלקה היחסי - כלומר, ערבות ל-60% מכלל סכומי ההלוואה (בהתאם
לשיעור החזקתה בלוזון רונסון).
הבנקים הגדולים מביעים אמון
המהלך מצביע על אמון של המערכת הבנקאית בפרויקט, בלוזון רונסון וגם בקבוצת לוזון. אבל מה שעוד מעניין זה ששני הבנקים הגדולים במשק הישראלי מאמינים בשדה דב וברמות המחירים הגבוהות. זאת לאחר שגינדי החזקות יצאה ב'מבצע' עם הנחה של 35%. מה שנכון לעכשיו: נראה כגימיק שיווקי.
עם השלמת רכישת הקרקע ותשלום מלוא התמורה לרמ"י, הפרויקט צפוי לעבור לשלבי תכנון והיערכות לשיווק.
פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.
