איוב קרא יוצא נגד מדיניות ההתשה של חברות התקשורת
משרד התקשורת, פרסם היום (א') מדדים חדשים לזמני המתנה למענה אנושי במוקדי שירות הלקוחות של חברות התקשורת, אשר מטרתם לקצר את זמני ההמתנה של הצרכנים ויכנסו לתוקף תוך 10 חודשים.
חברות התקשורת אליהן מתייחסות ההנחיות החדשות הינן בזק, הוט, חברות הסלולר, בעלי רישיון אחוד וספקי גישה לאינטרנט עם מעל 20 אלף מנויים פרטיים. חברות התקשורת יחויבו במענה מהיר, מקצועי ותכליתי תוך פרקי זמן קצרים שהמשרד הגדיר.
המדדים שנקבעו מתייחסים למתן מענה אנושי מקצועי לפניות טלפוניות בנושא בירור חשבון, סיום התקשרות ותיקון תקלה.
על פי ההנחיות החדשות, במענה הקולי שיושמע לפונה יוצגו לבחירה קודם כל שלושת הנושאים לעיל בסדר שייקבע ע"י החברה. הנושאים שיושמעו לפונה לאחר שלושת הנושאים הנ"ל יהיו על פי שיקול דעתה של החברה.
זמן המתנה של עד 6 דקות
בכל אחד משלושת סוגי הפניות האמורות לפחות ב-85% מהפניות בכל שבועיים רצופים: הלקוח יקבל מענה אחרי זמן המתנה למענה אנושי של עד שש דקות, עם זמן המתנה ממוצע בכל אותם שבועיים שלא יעלה על שלוש דקות.
הזדהות מהירה, ובלי פרסומות
בנוסף נקבע כי החברות יתנו מענה בכל שיחה, מכל סוג, בהזדהות באמצעות הקשת מספר טלפון או מספר זהות בלבד. תפריט הניתוב של המענה הקולי יורכב לגבי כל סוג שיחה אך ורק מאפשרויות הניתוב בו, מבלי שיושמעו במסגרתו פרסומים כלשהם או הצעות להצטרף לתכניות או למבצעים למיניהם או כל מידע אחר שאינו קשור באופן ישיר לתפריט הניתוב.
אסור לגלגל את הלקוח הלאה
במידה והפונה בחר באפשרות סיום התקשרות, נציגי החברה לא יהיו רשאים להעביר את השיחה לנציג אחר או לגורם אחר כלשהו לצורך טיפול בבקשה. במידה והפונה בחר באפשרות בירור חשבון, נציגי החברה לא יהיו רשאים להעביר את השיחה לנציג אחר או לגורם אחר כלשהו, אלא לבקשתו המפורשת של הפונה.
סוף להרגשת חוסר האונים
- 2.אפרת 21/05/2018 19:21הגב לתגובה זונראה טוב מדי המשיח הגיע?
 - 1.שמואל 21/05/2018 16:53הגב לתגובה זומדוע רק ספקי תקשורת ? צריך להרחיב את התקנה לכל נותני השירותים כולל בנקים וביטוח.
 
מהפתעה מטה במדד הבא ועד 3 העלאות ריבית ברצף: הכלכלנים מגיבים
בתחילת השנה חלק מהאנליסטים עוד דיברו על כך שבבנק ישראל לא בהכרח יעלו את הריבית מיד לאחר העלאה ראשונה של מקביליהם בפד האמריקאי, והיות ושם מתוכננות כמה וכמה העלאות עוד השנה (אף כי הצפי למספרן פחת), ייתכן והנגיד פרופ' אמיר ירון יחכה לשתיים-שלוש העלאות שם. והנה מתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, עלייה מעל התחזיות של 0.7% לעומת ינואר ואינפלציה של 3.5%, וזאת עוד טרם השפעות מלחמת רוסיה אוקראינה שעתידות להתבטא במדד הבא. ברקע הנסיבות החדשות התמונה משתנה. "כאמור, יש סיכוי סביר שהריבית כאן תעלה עוד במחצית הראשונה של השנה, אולי כבר בחודש אפריל", כותב כעת רונן מנחם, כהלכלכן הראשי של מזרחי טפחות, "בנוסף, הסיכוי שהריבית תעלה (אולי אף יותר מפעם אחת) במהלך המחצית השנייה של השנה גדל בעקבות הנתונים". בלידר שוקי הון הכלכלן הראשי יונתן כץ מתייחס אף להחלטות הריבית שלאחר זו הקרובה ב-11 באפריל (יוזכר כי בפד כבר מחר החלטת ריבית חדשה). "בחודשים הקרובים בנק ישראל צפוי להאיץ את קצב העלאת הריבית", סבור כץ. "מאד יתכן שנראה העלאת ריבית בכול שלושת הישיבות הקרובות: ב-11 לאפריל, בסוף חודש מאי ותחילת חודש יולי. קצב האינפלציה השנתי צפוי לעלות ל-4%-4.5% לפחות (כרגע 3.5%) ולהתייצב שם למספר חודשים. העובדה ששוק העבודה מפגין עוצמה והמשק מתאושש גם תומכת בהעלאת ריבית בנק ישראל בקצב מהיר". הכלכלן הראשי של פסגות, גיא בית אור כותב מצדו דברים דומים: "כאשר לוקחים בחשבון את סביבת האינפלציה המתהווה בישראל ביחד עם הנתונים הכלכליים החזקים, במיוחד בשוק העבודה, אנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל יפעל להעלאת ריבית כבר בחודש אפריל או לכל המאוחר בחודש מאי, וזאת למרות אי הוודאות הגדולה לאופק הכלכלי העולמי עקב המלחמה". זאת, לאחר שהוא מדגיש את הקושי בגיבוש תחזיות בימים אלה: "כשמתרחשים זעזועים רבים שמשפיעים על שרשראות האספקה, מחירי הסחורות התעשייתיות והחקלאיות ובמיוחד הזינוק במחירי האנרגיה העולמיים, הם ימים שבהם היכולת שלנו לתפוס באופן מלא את המשמעויות של אירועים אלו על האינפלציה היא מוגבלת יותר אפילו מימים רגילים. כל מה שאנו יודעים לומר הוא שהסיכונים האינפלציוניים במבט לחודשים הקרובים ממשיכים להיות גבוהים ועם כל יום שהמלחמה נמשכת וגלי התחלואה ממשיכים להוביל למגבלות (ראו סין בימים אלו ממש) – סיכונים אלו רק מתגברים". וכמו תמיד יש לשים לב לסעיפי המדד. מנחם מצביע על כך ש"מדד פברואר, כקודמיו, משקף בראש ובראשונה לחצים מצד ההיצע, בדגש על סעיף האנרגיה. לראיה, המדד ללא אנרגיה עלה משמעותית פחות מהמדד הכללי וב-12 החודשים האחרונים עלה 3.0% 'בלבד'. זאת ועוד, המדד ללא סעיפי המזון, הירקות והפירות והאנרגיה עלה 2.3% ב-12 החודשים האחרונים, קרי בתוך יעד האינפלציה". זה המקום לציין כי על אף שבשונה מאירופה, לפחות בכל הנוגע לגז טבעי החוזים כאן בארץ הם ארוכי טווח, ואולם בגזרת מחירי הפחם, שלהם משקל גדול (שאמור להצטמצם) בנוסחת חישוב מחירי החשמל - אין הגנה. מה שכן, בממשלה ואוצר סידרו באמצעים פיסקליים (ספיגת חלק מההתייקרות של חברת החשמל) הקלה מסוימת לאתגר שבפני בנק ישראל - ובכל זאת המספרים במדד נראים כמו שראינו. "במבט להמשך, יעמוד המדד בסימן שני כיוונים מנוגדים", ממשיך מנחם: "מצד אחד, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 8.7% ב-12 החודשים האחרונים ולכן מחירי האנרגיה והדלקים ימשיכו ללחוץ כלפי מעלה, אבל בשים לב לתנודתיות הגבוהה המאפיינת אותם בימים אלו, על רקע המערכה באוקראינה. מצד שני, המדד ללא עונתיות עלה 0.6%, פחות מעליית המדד הכללי ואם התמונה תחזור על עצמה בחודש הבא, אפשר שהמדד יפתיע כלפי מטה".
