הצלחה מסחר בורסה שוק ההון
צילום: תמר מצפי
בין השורות

מימון? ישיר. על חברת האשראי החוץ בנקאית שנסחרת בבורסה - ומצליחה

מימון ישיר לא משאירה לבנקים סיכוי בתחום פעילותה, והדבר מתבטא בדוחות הכספיים; באופן מפתיע אולי, החברה דווקא לא נפגעה ממשבר הקורונה. החברה צפויה להעניק הלוואות חדשות של לפחות 1 מיליארד שקל בכל רבעון
קובי שגב | (14)

תחום המימון החוץ בנקאי, קיים בישראל מזה שנים רבות. בבורסה הישראלית, האחים נאוי, היו החלוצים כשבשנת 2011 החלו להיסחר בבורסה בת"א. מאז הצטרפו לשוק ההון חברות מימון חוץ בנקאיות נוספות. המודל העסקי של כל החברות נשען על חוסר הגמישות ועודף הבירוקרטיה בבנקים הישראלים. מדובר בהזדמנות המנוצלת ביעילות, בזריזות ובחוכמה, אשר הפכה לשוק של מיליארדי שקלים.

 

ניכיון שיקים

רובן המוחלט של חברות המימון החוץ בנקאי, הנסחרות בבורסה בתל אביב, עוסק בניכיון ממסרים דחויים באמצעות נ.ש.מ (נותני שירותי מטבע). מדובר בכינוי שנשמע מצוין לתחום הפעילות שלהם, ניכיון שיקים באמצעות צ'יינג'ים.

ניכיון שיקים נוצר כתוצאה מהפרקטיקה בה התשלום על שירות או סחורה לא מתבצע במיידית במזומן אלא באמצעות המחאה (שיק) עתידית ל 30, 60 90 יום או אפילו יותר, ממועד העברת הסחורה או מתן השירות. אותו ספק של שירות או סחורה, מעוניין בתמורה מיידית ולא דחויה, במקרה זה הוא הולך למוסד פיננסי ו"מנכה" את השיק, דהיינו מקבל מיידית סכום שנמוך מזה הרשום על השיק ומפקיד כערבון את השיק לפדיון עתידי.

איך אותן חברות עושות מזה כסף על חשבון הבנקים? נדגים בדוגמא היפותטית של גנן שביצע עבודה עבור עיריית תל אביב, שנותנת לו עבור עבודתו שיק דחוי לעוד שלושה חודשים (שוטף+90). הגנן שלנו זקוק למזומנים מיידית כדי לשלם שכר חודשי לעובדיו והוא לא יכול להמתין 3 חודשים לתשלום מהעירייה.

מה יעשה? אפשרות ראשונה, לבצע ניכיון של השיק בבנק, אך אם בבנק הגיע לקצה מסגרת האשראי, לא יאשרו לו לנכות את השיק, האפשרות השנייה, היא להגיע לנ.ש.מ. (צ'יינג') כאן ישמחו לקחת ממנו שיק של עירייה חזקה כמו ת"א וההלוואות האחרות של הגנן בכלל לא מעניינם. במילים אחרות, חברת המימון החוץ בנקאית בוחנת את מושך השיק (עיריית תל אביב) והבנק בוחן את הנפרע (הגנן). הדוגמא כמובן היפותטית, שכן למיטב ידיעתנו עיריות לא נוהגות לחלק שיקים.

 

המערכת הבנקאית

הבנקים נמצאים בחיסרון יחסי בתחום הפעילות הזה. הם כפופים למפקח על הבנקים, רגולטור פעלתני שמשימתו העיקרית היא שמירה פיקדונות הציבור הרבים המוחזקים בבנקים. לשם כך, קבע הרגולטור מגבלות והנחיות המצרים את צעדי הבנקים ולכל הפחות יוצרים תהליכי החלטה ארוכים. חברות המימון החוץ בנקאי, לא כפופות לרגולטור ובצדק. בניגוד לבנקים, הן לא מחזיקות בפיקדונות של הציבור ולכן אין מקום להתערב בפעילותן ולהנחות אותן למי להלוות וכיצד לנהל סיכוניהן. אלו חברות פרטיות שאם לא יתנהלו נכון, ייעלמו מהעולם ללא נזק לציבור. את היתרון התחרותי הזה, חברות האשראי החוץ בנקאי, מנצלות בתבונה לעשיית רווחים.

 

מימון ישיר

בשנה האחרונה הצטרפה לבורסה חברת מימון ישיר, עם גוון מעט שונה של עולם המימון החוץ בנקאי הנסחר בתל אביב. מימון ישיר עוסקת במתן אשראי צרכני, לאנשים פרטיים, בעיקר לרכישת רכב משומש וחדש. מימון ישיר, מתמקדת בפעילות שבה היא לא משאירה לבנקים סיכוי להתמודד מולה, מתן אשראי לרכב במגרש המכוניות בעת הרכישה.

חשוב לציין, שרכישת רכב במגרש מכוניות שונה מהזמנת רכב חדש מהיבואן. בעוד שהזמנת רכב מהיבואן אורכת מספר שבועות שבמהלכם ניתן לפנות לבנק לקבלת הלוואה וגם להמתין שבוע ויותר עד שהיא מאושרת, המצב במגרש הרכבים הוא שונה, הלקוח רואה בעיניו את הרכב ומעוניין להסדיר את התשלום לקחת את המפתחות ולהתניע. פה בדיוק נכנסת מימון ישיר, כחברה מוטת טכנולוגיה שנותנת פתרון מימוני מידי.

איך אנחנו יודעים שהיא עושה את זה טוב? היא מובילה את השוק בהלוואות לרכבים יד שניה ועושה זאת ע"י מתן הלוואות של מיליארדי שקלים בריבית אפקטיבית 9.3%-9% צמוד למדד. ריבית שהיא גבוהה משמעותית מהמקובל בבנקים. תהליך החיתום ואישור ההלוואה בשעבוד הרכב, נעשה תוך זמן קצר, בדיקת איכות הלווה מתבצעת בעזרים טכנולוגיים ובדומה לעולם ניכיון השיקים, גם כאן לשווי הרכב המשועבד יש משקל לא קטן באישור ההלוואה. באופן הזה, מלווה מימון ישיר מיליארדי שקל בשנה, התפלגות מתן ההלוואות החדשות לרכב של מימון ישיר מוצג להלן (במיליוני שקל):

 

2018 2019 רבעון 1 2020 רבעון 2 2020 רבעון 3 2020
3,490 4,187 1,055 571 853
נתונים: דוחות הכספיים ותשקיף החברה, מימון ישיר

היקף האשראי לרכב, נפגע כמובן ברבעון השני והשלישי עקב הסגרים אך אנו מצפים כי החל מהרבעון הרביעי, יחזור ויעמוד על היקף של 1 מיליארד ש"ח לפחות בכל רבעון.

מלבד המהירות באישור האשראי והנוכחות במגרשי המכוניות המשומשות, מנצלת מימון ישיר חסרון נוסף של הבנקים והוא היכולת "לתמחר" את הסיכון בריבית על ההלוואה. חברת מימון ישיר, יודעת לתת תנאי הלוואה שונים בשקלול של שווי הרכב ואיכות הלווה. לצורך ההמחשה לווה איכותי שרוכש רכב בעל שוק יד שניה חזק, יכול לקבל מימון של 80% משווי הרכב תמורת 5% ריבית בעוד שלווה חלש, יקבל 50% מימון לרכב ובריבית גבוהה של 9%. אם שני הלקוחות הללו היו מגיעים לסניף הבנק לקבל הלוואה, כנראה שהראשון היה מקבל את מבוקשו והשני מסורב וחוזר באוטובוס.

 

הערך המוסף של מימון ישיר

עד כאן דנו בהיבטים התפעוליים של מימון ישיר, שאותן היא מבצעת מצוין. נושא חשוב לא פחות הוא איך היא רושמת רווחי הון מהירים. לפני הכל נבחן איך נהוג לתת אשראי או משכנתא במדינתנו. בארץ מקובל שגוף אחד עושה הכל, דהיינו בנק גם משווק ומוכר את האשראי, הבנק גם יקים ויתפעל את ההלוואה (רישום שעבודים וטיפול בגביה) באחד מסניפיו, אותו הבנק גם וגם יממן את ההלוואה ממקורותיו ויחזיק בה עד סיומה. בארה"ב לא כך הדבר, שם יש גוף שמוכר ומשווק את ההלוואה, גוף אחר שמקים ומתפעל ולבסוף היא נמכרת לגוף שמממן ומחזיק בהלוואה עד לסיומה.

 

ביטוח ישיר מביאה את אמריקה לארץ, לאחר שהחברה מעניקה את ההלוואות לרכבים, היא מאגדת אותם לתיקי הלוואות, משערכת אותם מיידית או בעצם מהוונת אותם בריבית בה תמכור אותם ורושמת רווח הון מידי (מסווגים במאזנה כתיקי הלוואות למכירה). היא פועלת למכור אותם לגופים פיננסים בישראל, לרוב בנקים, חברות ביטוח ומוסדיים. בחלק מהמקרים היא נשארת לתפעל את ההלוואות (בתמורה לעמלה תפעולית) ובחלק מהמקרים היא ממחה את כל תיק ההלוואות לגוף הרוכש. בכל מקרה, ברגע שההלוואה נמכרה, הועבר גם כל סיכון האשראי לרוכש והחברה פינתה הון לתת הלוואות חדשות וחוזר חלילה. בפועל, מימון ישיר היא חברה תפעולית יותר מאשר היא גוף מימוני.

 

נסכם בזריזות את פעילות החברה: ראשית, היא מלקטת את ההלוואות (מפעילותה במגרשי המכוניות), אחרי שהתאימה בתבונה את הריבית למאפייני העסקה. בשלב הבא היא מאגדת אלפי עסקאות לתיק שהריבית הממוצעת בו היא כ-9% צמוד עם שיעור מימון ממוצע של 70% משווי הרכבים. את התיק הזה היא מוכרת לגוף מוסדי שמסתפק ב-4%-5% ריבית. היכולת של החברה למכור את התיק ההלוואות, מניב לה רווח הון מידי מצד אחד, אך גם ממלא את קופתה מזומנים, כדי להמשיך לתת הלוואות נוספות.

 

להערכתנו, מימון ישיר תעניק הלוואות חדשות של 1 מיליארד שקל ברבעון לפחות, מתן ההלוואות בריבית ממוצעת של 9% לטווח ממוצע של שנתיים ומכירתם לגוף מוסדי בריבית של 5%-4% תניב לחברה רווח מימוני של 80-100 מיליון שקל לרבעון. דהיינו, אותו תיק הלוואת של 1 מיליארד שקל יימכר תמורת 1.08-1.1 מיליארד שקל.

 

משבר הקורונה

ניתן היה לצפות ששנת הקורונה על אלפי מובטליה, לא תהווה חדשות טובות עבור החברה. אך המציאות הפוכה, כאשר החברה פרסמה שבשנת הקורונה ירדו שיעור נזקי האשראי וההלוואות שבפיגור. כלומר היו פחות אנשים מהרגיל שלא עמדו בתשלומי הרכב שלהם. במקביל, החברה ידעה לנצל את מצב השוק, והעדר האלטרנטיבות של הצרכנים, כדי להגדיל את הריבית הממוצעת שלה מכ-9% ל-10%. הפגיעה היחידה בחברה הייתה, הקטנת היקף ההלוואות שהיא הצליחה לשווק, אך סביר שזה ישתנה, כשמשבר הקורונה יחלוף. מה שכן ניתן להניח שהמשבר מגדיל את שוק הרכבים יד שניה על חשבון רכבים חדשים, דבר המטיב עם פעילות החברה.

 

בשורה התחתונה

מימון ישיר הונפקה באוגוסט 2020 והמשקיעים בהנפקה כבר הרוויחו למעלה מ 50% על השקעתם. מימון ישיר מובילת שוק בתחום ההלוואות לרכבים משומשים, אך מי שראה בה מומחית בשיווק הלוואות לצרכנים, כנראה החמיץ פן נוסף וחשוב של הפעילות – מכירת תיק הלוואת מספר פעמים בשנה ברווחי הון מהירים תוך העברת סיכון האשראי לרוכש. המצב שנוצר בשוק, בשנת הקורונה ובשנה בקרובה, צפוי להיות חיובי לפעילותה. החברה ניצלה את המשבר לקיצוץ והתייעלות בצד ההוצאות, דבר שישפיע לחיוב ברבעונים הבאים ויקזז חלק מהפגיעה בירידה בפעילות בשל הסגרים. חוק נתוני האשראי מאפריל 2019, מאפשר לחברה גישה למידע פיננסי על לווים וישפר את איכות מודל האשראי שלה.

קובי שגב, שותף מנהל אקורד ש.ק.ל. בית השקעות

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 27/01/2021 14:42
    הגב לתגובה זו
    ואז יהיו בוננזות אמיתיות בשוק.
  • 12.
    ג'וני 27/01/2021 11:04
    הגב לתגובה זו
    רעיון יפה
  • 11.
    מעניין מאוד, לא חשבתי בכיוון זה (ל"ת)
    משה 27/01/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנונימי 19/01/2021 19:38
    הגב לתגובה זו
    קשקוש אחד גדול היא מנייה צונחת לא צומחת
  • חחחחחחח (ל"ת)
    זרזרוקה 27/01/2021 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 19/01/2021 18:18
    הגב לתגובה זו
    מר שגב היקר, התכוונתי לקרוא בעניין את מה שכתבת. הבעיה שכבר בהתחלה נקבת בשם נותני שרותי מטבע. מביך שציינת שם זה ולא נותני שרותי אשראי, שזה שמם של הגופים במסגרת חוק הפיקוח שנכס לתוקף לפני מס' שנים. טעות בסיסית כזו...פשוט מביך
  • 8.
    משה 19/01/2021 17:24
    הגב לתגובה זו
    מענין מאוד לא הוזכר בכתבה שמימון ישיר גובים עמלת הקמה בניגוד לחוק ועל כך פסק בית המשפט המחוזי תל-אביב בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגדה אל תשלמו כסף בניגוד לחוק
  • 7.
    חצי עולם אומרים בועה ועד בועה וזה לו נגמר (ל"ת)
    אבי 19/01/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כמו שטרפ אומר יש זיופים כך זה במחשב של הבורסה רק עליות (ל"ת)
    אבי 19/01/2021 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    בורסה שרק עולה או לו תקין או משהו לו בסדר שם חייב חקירה (ל"ת)
    אלי 19/01/2021 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חברים הגרף של המדדים לו תקין חייב כיול לתקן אטו לו יתכן (ל"ת)
    אלי 19/01/2021 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלי 19/01/2021 15:17
    הגב לתגובה זו
    צריך לתקן את הגרף לשלח אטו לכיול והוא יהה תקין
  • 2.
    למדתי משהו! (ל"ת)
    יוסי 19/01/2021 14:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מייק1 19/01/2021 14:00
    הגב לתגובה זו
    עדיף להשקיע בישראכרט יש לה מכפיל רווח 11 מול המכפיל הכפול של מימון ישיר
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.