אל תפגעו בקטר ההיי-טק
היי-טק בישראל הנורמלית, שבה הייתה מכהנת כעת ממשלה נבחרת, תקציב המדינה לשנת 2020 היה מאושר לפני כחודש. המרוויחים והמפסידים מאופן חלוקת העוגה, היו כרגיל מקטרים על כך והשיירה הייתה עוברת, כבכל שנה.
אלא שישראל נתונה מזה זמן במשבר פוליטי ובהיעדר תקציב מאושר לשנת 2020 המתקרבת, צפויה ישראל, החל מעוד חודש להתנהל בהתאם לתקציב 2019, אשר יותאם למדד המחירים לצרכן. העוגה, בהתעלם מצרכי השנה הבאה עלינו לטובה, תחולק כפי שחולקה בשנה שעברה. משבר זה החל כבר לתת את אותותיו על הכלכלה הישראלית ובפרט על ענף ההיי-טק, עליו גאוותה של מדינת ישראל.
בתחילת נובמבר הודיעה רשות החדשנות למאות חברות היי-טק כי בשל עיכובים שונים בהעברת התקציבים לרשות ישנה פגיעה ביכולתה של הרשות לעמוד בהתחייבויותיה לחברות להעברת תשלומים שהובטחו להן. התקציב אשר עוכב עמד על כ-200 מיליון שקל, עד לאישור שהתקבל בוועדת הכספים של הכנסת לאשר העברה של כ-400 מיליון שקל לרשות החדשנות.
החברות כבר החלו לפטר עובדים
בטרם התקבל האישור הודיעו מספר חברות על פיטורים בשל אי קבלת התקציבים. כמו כן, התעוררו חששות בקרב יזמים מהסתמכות על תקציבי רשות החדשנות למימוש תכניותיהם העסקיות כמו גם מהתקשרות בהסכמים עם חממות טכנולוגיות והסתמכות על השקעותיהן, המבוססות בחלקן הגדול על מענקי רשות החדשנות.
- הלמ"ס: מספר השכירים בתחום ההיי-טק ממשיך לרדת
- איך למרות פיטורי הענק בהי-טק שוק העבודה ממשיך להיות כל כך חזק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב רשות החדשנות עומד על כ-1.6 מיליארד שקל ובהינתן הקיצוצים הנרחבים הצפויים בתקציב המדינה, צפוי להיות בין הסעיפים הראשונים שיקוצצו. קיצוצים אלו יאפשרו לבחון מחדש את הוצאותיה של מדינת ישראל, לרבות הוצאותיה באמצעות רשות החדשנות שמטרתה עידוד יזמות טכנולוגית ומיצובה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות וביזמות.
אמנם השבוע אושר תקציב חלקי המאפשר לסטארטאפים אלו מעט אוויר לנשימה אך זהו בגדר פלסטר בלבד לפצע מדמם שכן לפנינו עוד תקופה ארוכה בה צפויה מדינת ישראל להתנהל ללא תקציב מאושר ובחוסר ודאות. משבר כדוגמת המשבר שנפתר באופן זמני הבוקר צפוי לחזור על עצמו בטווח הקרוב. ברגע ההכרעה, קשה יהיה לתעדף את ההשקעה בחדשנות על פני מתן תקציבים הכרחיים למערכות החינוך, הבריאות והרווחה, הקורסות בעצמן.
השקעה שמחזירה את עצמה
עם זאת, יש לזכור כי ההשקעה בחדשנות היא השקעה שחוזרת, תרתי משמע. חברות אלו מספקות מקומות תעסוקה. עובדיהן, בני המעמד הביניים הם הנושאים העיקריים בנטל המס במדינה, הן משלמות מס חברות, ועסקאות חד פעמיות גדולות המבוצעות על ידן (מכירת מובילאיי, לדוגמה) הביאו לעדכון תחזיות הכנסות המדינה ממיסים בעבר. גם כספי המענקים חוזרים למדינה, בתוספת ריבית, דרך תמלוגים שמשלמות החברות מהכנסותיהן.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
ישראל היא לא היחידה המשקיעה בחדשנות, כמפתח לצמיחה כלכלית. מדינות רבות, עתירות משאבים, משקיעות סכומי עתק בחדשנות ובמחקר. ישראל אינה יכולה להישאר מאחור ולזנוח את האפשרות למימוש חזון הרשות - לעודד צמיחתן של חברות מוטות חדשנות המספקות תעסוקה רחבת היקף בפריון גבוה לכלל קבוצות האוכלוסייה ובכלל אזורי הארץ.
להמשך הקיפאון במשק השפעה מיידית על כולנו, אך השלכותיו ימשיכו ללוות אותנו גם בעתיד. לצד הזרמת התקציבים למקומות החיוניים, אין להזניח את מנועי הצמיחה של המשק. חדשנות טכנולוגית היא מהראשונות שבהם.
- 6.היו 07/12/2019 11:10הגב לתגובה זותפוזים שחוסלו למעשה,גם ההייטק בדרך,לא סתם הטובים כמו גיל שווייד לא מתקרבים, מלאנוקס כבר אמרנו? דברי עינת.,
- 5.יא-צק 06/12/2019 09:27הגב לתגובה זוה"הייטק" הישראלי הוא סוג של בלון שיתפוצץ. האוסט יודען תמיד היו טובים בכסף קל. זה ייגמר בבכי ולא רחוק היום.
- 4.יש עוד תעשיות מוצלחות בארץ (ל"ת)/ 05/12/2019 23:09הגב לתגובה זו
- 3.פלוני 05/12/2019 17:08הגב לתגובה זומזלנו שהשוק הפרטי עובד ולא קשור בעטינים למגזר הציבורי העלוב
- 2.דני 05/12/2019 17:07הגב לתגובה זוחברי כנסת מקבלים שכר על רביצה בחוף הים. ממשלה בקיפאון. וגנץ וביבי משחקים בנדמה לי
- 1.a 05/12/2019 15:50הגב לתגובה זואת מפחדת לעתיד העבודה שלך וזה בסדר,גם אני.
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsהטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה
מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו
אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.
בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.
המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית
הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.
תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים
בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.
