אל תפגעו בקטר ההיי-טק
היי-טק בישראל הנורמלית, שבה הייתה מכהנת כעת ממשלה נבחרת, תקציב המדינה לשנת 2020 היה מאושר לפני כחודש. המרוויחים והמפסידים מאופן חלוקת העוגה, היו כרגיל מקטרים על כך והשיירה הייתה עוברת, כבכל שנה.
אלא שישראל נתונה מזה זמן במשבר פוליטי ובהיעדר תקציב מאושר לשנת 2020 המתקרבת, צפויה ישראל, החל מעוד חודש להתנהל בהתאם לתקציב 2019, אשר יותאם למדד המחירים לצרכן. העוגה, בהתעלם מצרכי השנה הבאה עלינו לטובה, תחולק כפי שחולקה בשנה שעברה. משבר זה החל כבר לתת את אותותיו על הכלכלה הישראלית ובפרט על ענף ההיי-טק, עליו גאוותה של מדינת ישראל.
בתחילת נובמבר הודיעה רשות החדשנות למאות חברות היי-טק כי בשל עיכובים שונים בהעברת התקציבים לרשות ישנה פגיעה ביכולתה של הרשות לעמוד בהתחייבויותיה לחברות להעברת תשלומים שהובטחו להן. התקציב אשר עוכב עמד על כ-200 מיליון שקל, עד לאישור שהתקבל בוועדת הכספים של הכנסת לאשר העברה של כ-400 מיליון שקל לרשות החדשנות.
החברות כבר החלו לפטר עובדים
בטרם התקבל האישור הודיעו מספר חברות על פיטורים בשל אי קבלת התקציבים. כמו כן, התעוררו חששות בקרב יזמים מהסתמכות על תקציבי רשות החדשנות למימוש תכניותיהם העסקיות כמו גם מהתקשרות בהסכמים עם חממות טכנולוגיות והסתמכות על השקעותיהן, המבוססות בחלקן הגדול על מענקי רשות החדשנות.
- הלמ"ס: מספר השכירים בתחום ההיי-טק ממשיך לרדת
- איך למרות פיטורי הענק בהי-טק שוק העבודה ממשיך להיות כל כך חזק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב רשות החדשנות עומד על כ-1.6 מיליארד שקל ובהינתן הקיצוצים הנרחבים הצפויים בתקציב המדינה, צפוי להיות בין הסעיפים הראשונים שיקוצצו. קיצוצים אלו יאפשרו לבחון מחדש את הוצאותיה של מדינת ישראל, לרבות הוצאותיה באמצעות רשות החדשנות שמטרתה עידוד יזמות טכנולוגית ומיצובה של ישראל כמובילה עולמית בחדשנות וביזמות.
אמנם השבוע אושר תקציב חלקי המאפשר לסטארטאפים אלו מעט אוויר לנשימה אך זהו בגדר פלסטר בלבד לפצע מדמם שכן לפנינו עוד תקופה ארוכה בה צפויה מדינת ישראל להתנהל ללא תקציב מאושר ובחוסר ודאות. משבר כדוגמת המשבר שנפתר באופן זמני הבוקר צפוי לחזור על עצמו בטווח הקרוב. ברגע ההכרעה, קשה יהיה לתעדף את ההשקעה בחדשנות על פני מתן תקציבים הכרחיים למערכות החינוך, הבריאות והרווחה, הקורסות בעצמן.
השקעה שמחזירה את עצמה
עם זאת, יש לזכור כי ההשקעה בחדשנות היא השקעה שחוזרת, תרתי משמע. חברות אלו מספקות מקומות תעסוקה. עובדיהן, בני המעמד הביניים הם הנושאים העיקריים בנטל המס במדינה, הן משלמות מס חברות, ועסקאות חד פעמיות גדולות המבוצעות על ידן (מכירת מובילאיי, לדוגמה) הביאו לעדכון תחזיות הכנסות המדינה ממיסים בעבר. גם כספי המענקים חוזרים למדינה, בתוספת ריבית, דרך תמלוגים שמשלמות החברות מהכנסותיהן.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
ישראל היא לא היחידה המשקיעה בחדשנות, כמפתח לצמיחה כלכלית. מדינות רבות, עתירות משאבים, משקיעות סכומי עתק בחדשנות ובמחקר. ישראל אינה יכולה להישאר מאחור ולזנוח את האפשרות למימוש חזון הרשות - לעודד צמיחתן של חברות מוטות חדשנות המספקות תעסוקה רחבת היקף בפריון גבוה לכלל קבוצות האוכלוסייה ובכלל אזורי הארץ.
להמשך הקיפאון במשק השפעה מיידית על כולנו, אך השלכותיו ימשיכו ללוות אותנו גם בעתיד. לצד הזרמת התקציבים למקומות החיוניים, אין להזניח את מנועי הצמיחה של המשק. חדשנות טכנולוגית היא מהראשונות שבהם.
- 6.היו 07/12/2019 11:10הגב לתגובה זותפוזים שחוסלו למעשה,גם ההייטק בדרך,לא סתם הטובים כמו גיל שווייד לא מתקרבים, מלאנוקס כבר אמרנו? דברי עינת.,
- 5.יא-צק 06/12/2019 09:27הגב לתגובה זוה"הייטק" הישראלי הוא סוג של בלון שיתפוצץ. האוסט יודען תמיד היו טובים בכסף קל. זה ייגמר בבכי ולא רחוק היום.
- 4.יש עוד תעשיות מוצלחות בארץ (ל"ת)/ 05/12/2019 23:09הגב לתגובה זו
- 3.פלוני 05/12/2019 17:08הגב לתגובה זומזלנו שהשוק הפרטי עובד ולא קשור בעטינים למגזר הציבורי העלוב
- 2.דני 05/12/2019 17:07הגב לתגובה זוחברי כנסת מקבלים שכר על רביצה בחוף הים. ממשלה בקיפאון. וגנץ וביבי משחקים בנדמה לי
- 1.a 05/12/2019 15:50הגב לתגובה זואת מפחדת לעתיד העבודה שלך וזה בסדר,גם אני.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
