מי ירוויח מהוועדה של "מחדלי הבנקים"?
עסקי האשראי הם ליבת המערכת הבנקאית. האם הבנקים המקומיים באמת גרועים כפי שחברי הכנסת מנסים לתאר אותם?
הקמת הוועדה הפרלמנטרית לבדיקת "מחדלי" הבנקים במדיניות האשראי ל"טייקונים" היא צעד פופוליסטי שלא יהיו בצידו כל מסקנות אופרטיביות מלבד קמצוץ של אהדה לחכ"ים בראשות איתן כבל תוך ביוש והכפשת מנהלי הבנקים והרגולטורים הרלוונטיים.
חבלי הלידה של הוועדה דלעיל לא היו פשוטים ונתקלו באנטגוניזם עד כדי התעלמות מדרישות החכ"ים החברים למידע רלוונטי. חשוב להבין כי עסקי האשראי הם ליבת המערכת הבנקאית. מתן האשראי נעשה, כמו כל עסק במשק, תוך נטילת סיכון מחושב. בנק לא יוכל להרוויח רק ממתן אשראי נטול סיכון לממשלות או לפירמות מדורגות AAA או AA. הוא מוכן לקחת סיכון במתן הלוואות לפירמות פחות מובחרות לא לפני שבודק את יכולת תזרים המזומנים לשרת את החוב וכן קובע יחס LTV (סכום ההלוואה ביחס לנכסים המשועבדים) - ראוי.
גם אצל הלווים שבכותרות (פישמן, דנקנר ועוד) נבדקו הפרמטרים הנ"ל, אולם צניחת ערכי הנכסים שהועמדו כנגד ההלוואות בעשרות אחוזים, במשבר הפיננסי-כלכלי הגדול ב-2008-9, הביאה לאי יכולת הלווים לעמוד בתנאי האשראי.
יש להדגיש כי הבנקים לוקחים זאת בחשבון ומפרישים מידי שנה לחובות מסופקים או לחובות אבודים שיעור מסוים מסכום האשראי המצרפי. ואכן, במבט לאחור הסתכמו מחיקות הבנקים מהאשראי שלא הוחזר על ידי הלווים הגדולים בלא יותר מ-0.3% מסך כל האשראי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כמה מוצלח סקטור המניות הבנקאי?
לטענה הרווחת בכלי התקשורת ואצל פרשנים פיננסיים על ההפסדים הגדולים בתיקי קרנות הכספים הפנסיוניים לסוגיהן, כתוצאה ממעורבותן בהחזקת מניות הבנקים אין כלל על מה להסתמך.
מניות הסקטור הבנקאי היוו בשנים האחרונות אפיק השקעה מוצלח ביותר. המניות עלו בשוויין בעשרות רבות של אחוזים, פרט לחלוקות דיבידנדים ראויים על ידי חלק מהבנקים. יתר על כן, הבנקים בישראל צלחו את המשבר הגדול בהצלחה גדולה. להבדיל מבנקים אירופאים ואמריקניים רבים, לא היו במאזני הבנקים המקומיים נכסים רעילים כלל. רק בנק הפועלים היה מעורב בסכום לא קטן בקניית הלוואות מפוקפקות מסוג "סאב פריים" ושילם על כך.
למען ההגינות, אוסיף כי מדיניות אשראי המפלה לטובה לווה גדול שמחזיק בו זמנית בשליטה בעיתון איננה ראויה. על ה"פיקוח על הבנקים" בבנק ישראל הוטלה החובה לאתר זאת ולהתריע.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
באופן כללי, ניכרת במשרד האוצר בשנים האחרונות המגמה להנמיך את פרופיל הבנקים המסחריים במשק. הצעד הראשון היה ב-2005, בעקבות המלצת "ועדת בכר" לדרוש מהבנקים שימכרו את עסקי ניהול הנכסים: קרנות נאמנות, תיקי השקעות, מוסדות גמל ועוד. המטרה היתה להקטין את ריכוזיות האינטרסים שבבנקים.
רמת הסיכון בגופים חוץ בנקאיים גדולה יותר
אני סבור כי צעד דרמטי זה לא השיג את המטרה. הגופים החוץ בנקאיים שרכשו את הקרנות והתיקים לא הוכיחו אחריות, מקצועיות ואמינות גבוהים במיוחד. דמי הניהול הועלו משמעותית (אחר כך הוקטנו). הסיכון בתיקים המוסדיים גדל.
באחרונה יצא האוצר בקמפיין לעידוד מוסדות אשראי חוץ בנקאיים שיעסקו במתן הלוואות לפרטיים ולעסקים הנמצאים "מתחת לרדאר" הבנקאי. פרט לעובדה כי גופים אלה אינם מפוקחים על ידי "הפיקוח על הבנקים" בבנק ישראל, עלות האשראים הניתנים על ידם גבוהה בהרבה מהריבית שנוטלים הבנקים. פרט לצמצום זעיר בעסקי האשראי של הבנקים, מי שנושא בעלות הגבוהה של ההלוואות החוץ בנקאיות הוא הציבור.
לסיכום, במדינה קטנה עם מצבור ענק של נכסים פיננסיים (יותר מ-3.5 טריליון שקל!), ראוי להעדיף מדיניות של פיקוח הדוק וצמצום מירבי של פוטנציאל ניגודי העניינים בהם מצויים הבנקים, שתיעשה בשיתוף פעולה עם בנק ישראל כמפקח הנוכחי. זאת על פני פעולות להוצאת עסקים שונים מהבנקים כשלא ברור אם הקונים הפוטנציאליים אכן יוכיחו את עצמם.
- 1.א-ב 07/08/2018 19:37הגב לתגובה זולחייב גידול של 5% בתיקי הפנסיה וההשתלמות של אזרחי ישראל בהשקעה בנכסים במדינת ישראל. כבישים רכבות בתי ספר אוניברסיטאות ובתי חולים. זו השקעה בעלת תשואת שיא בשפור רמת החיים ותשואה כספית גם כן.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
