על החלומות של אדיסון, עם אפסייד של עד 500%
כמה משפטי אזהרה על המחקר לפיו לאחת מכל שש חברות בבורסה יש הערת עסק חי, אל תופתעו וכדאי שתבדקו לפני שתשקיעו במניות בעיתיות
ביולי 2016 החלה הבורסה לניירות ערך להשיק את פרוייקט האנליזה של חברות בורסאיות קטנות במטרה להעלותן על הראדר של משקיעים בארץ ובעולם. הנהלת הבורסה בחרה לצורך הפרוייקט את חברת המחקר הבינלאומית – "אדיסון" שהאנליזות שלה מופצות "בקרב 128 מדינות בעולם כולל למשקיעים המוסדיים המובילים", ציטוט מהודעת הבורסה. בהמשך ההודעה נמסר כי "פרוייקט האנליזה נעשה במטרה להעריך תמחור הולם לחברות הטכנולוגיה והביומד (11 חברות בהדרגה), לשיפור רמת הידע של המשקיעים והורדת מחסום חוסר הידע וההבנה בקרב המשקיעים". האנליזות יתפרסמו במערכות המגנא והמאיה בשפה האנגלית יחד עם תקציר בעברית. כצפוי מרבית כלי התקשורת ציטטו את הערכות אדיסון עבור הקוראים בהרחבה. האנליזות משולמות על ידי החברות הנסקרות בהשתתפות הבורסה והמדען הראשי. לפי החזון ואולי החלומות משקיעים בסין או בלוס אנג'לס ולונדון יוכלו לקרוא על חברות מבטיחות ולהשקיע בהן.
אופטימיות מוגזמת?
נתייחס לשלוש אנליזות שפורסמו: ביוונדקס (חיסונים), אינטק פארמה (גלולת אקורדיון ופיתוח תרופה לפרקינסון), ננו דיימנשן (יצרנית מדפסות תלת ממד). אינטק פארמה קיבלה המלצה חמה עם מחיר יעד שנע בין 47 עד 51 שקל ושווי שוק עתידי של 540 עד 582 מיליון שקל. מחיר המניה כיום כ-19.49 שקל בלבד.
יתכן שאינטק חברה מעניינת להשקעה עם פוטנציאל ענק, דבר שלא מצא, בינתיים לפחות, את ביטויו במחיר המניה. ננו דיימנשן זכתה להמלצת שווי הוגן של 9.93 שקל למניה והיא נסחרת כיום סביב 4.60 שקל למניה כך שעליה לעלות ב-2017 בלמעלה ממאה אחוז כדי להצדיק את ההמלצה. אם ננו דיימנשן תצליח ב-2017 למכור כמות משמעותית של מדפסות תלת ממד, בצירוף שוק מניות חיובי בת"א ובוול סטריט, היא אולי תוכל להתקדם למחיר היעד החלומי שננקב באנליזה. ביוונדקס שעוסקת בחיסונים, תחום חם שמעורר עניין רב, קיבלה מחיר יעד של 2 שקל למניה כשהיא נסחרת כיום סביב 0.34 בלבד במחזורי מסחר בינוניים עד נמוכים. צריך להתפלל שלא תפרוץ מגפת זיהום עולמית כדי שביוונדקס תזנק.
מבלי להטיל דופי בכבודה של חברת הייעוץ אדיסון הרב לאומית ובעלת המוניטין, בלי להטיל דופי ברצון הטוב של הנהלת הבורסה והמדען הראשי, לא נראה שמשקיעים מהעולם או מת"א זרמו בהמוניהם למניות הנ"ל למרות מחירי יעד מפתים ועתיד ורוד. אישית אני מקווה שאתבדה ושלוש החברות ינסקו למחירי היעד בעתיד למרות שזה נראה, נכון לעכשיו, ספק מציאותי.
- רציו חתמה מזכר הבנות לרכישת 15% מ-North Thekah שבמצרים מאדיסון
- רציו: מזכר הבנות לרכישת 15% מזיכיון North Thekah במצרים מאדיסון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסק חי או עסק חולה
בימים אלה פורסם מחקר, שערך רו"ח נועם רובינזון, עבור רשות ניירות ערך לפיו לאחת מכל שש חברות בבורסה יש הערת עסק חי. ההערה היא הפנייה ברורה לאי וודאות מהותית בנוגע למצבה הפיננסי של החברה. במחקר עלו דברים מדאיגים כמו: רוב החוב בסיכון מוחזק על ידי הציבור ומיעוטו על ידי הבנקים. המשמעות שהבנקים פחות חשופים לסיכון. המחקר גם מציין שחברות נוטות לדחות את הדיווח על הרעה במצבן הכספי. לפי המחקר 87% מהחברות שכללו הערות עסק חי לא הצליחו לשפר את מצבן עד היום. המחקר של רשות ניירות ערך חשוב לציבור ובוודאי לאלה שאינם מספיק בקיאים בבורסה. כדאי לכן לבקש מהרשות שתפרסם את רשימת החברות עם הערת עסק חי ותמנע מכשול בפני עיוור. יש לנו כבר רשימת מניות דלות סחירות שנסגרות מיד בפתיחת המסחר בבוקר, אפשר לפתוח רשימה נוספת עם כוכבית אזהרה להערת עסק חי.
- 6.שוקי 19/12/2016 18:50הגב לתגובה זוהכותבת צודקת שמדובר בחברות חלום שאם יתגשם , אם וכאשר, יניבו רווחים. צריך מזל וסבלנות להחזיק בהשקעות כאלה.
- 5.GUY 19/12/2016 18:00הגב לתגובה זוכל הבוננזה בחברות הפרטיות כל החוב הטוב בבנקים .
- 4.אורי 19/12/2016 14:18הגב לתגובה זועדיף להשקיע במניות סולידיות ולא בכאלה שזוכות לתמחור דמיוני בשמיים שעלולות לצנוח כדהחלום יתרסק. להזכירכם- פארמוס.
- 3.דן 19/12/2016 13:00הגב לתגובה זולמעט העובדה שיש לבדוק את במצבה הפיננסי של כל חברה שמשקיעים בה ואם יש הערת עסק חי אז בטח שלא משקיעים במניות וחברות כאלו. מה זה קשור בכלל לשלוש הדוגמאות שנתת ? לכי תבדקי תמחורים ושווי של חברות דומות בבורסת נסדק תראי מה זה תמחור הזויי .
- תמיר 19/12/2016 16:00הגב לתגובה זועדיף שאצלנו המחירים יהיו שפויים ויטוסו רק אם תהיה לכך הצדקה כלכלית אמיתית. מה שטס גם מתרסק בסוף...את זה כדאי לזכור טוב טוב.
- 2.תומר 19/12/2016 12:45הגב לתגובה זולכן כדאי שתפורסם רשימה שתכלול את שמות החברות שיש להם הערת עסק חי. אני משקיע בעיקרון רק בת"א 100 וביתר 50. מפחד מהשאר!
- 1.גד 19/12/2016 11:53הגב לתגובה זואדיסון נראית מאוד אופטימית עד כדי גיחוך לנוכח האופטימיות שהיא נותנת בהערכותיה. רצוי שהגופים המשלמים עבור הערכות השווי יכניסו הערה במקום בולט- הכל בהנחה שתחזיות הצמיחה יתממשו לפחות במחציתם...
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
