רגע אחרי האולימפיאדה - אילו תמריצים ומענקים רצוי לתת לספורטאים?
עשרה ימים חלפו מאז הסתיימה האולימפיאדה ה-31 ופסטיבל הגאווה הלאומית עומד לקראת סיום. כעת, יאלצו 47 ספורטאי נבחרת ישראל לחזור אל המציאות היומיומית המאתגרת הדורשת מהם לשלב בין משטר אימונים מפרך לצד הצורך להתפרנס בכבוד. אמנם, ערכה הכלכלי של מדליית ארד, אשר מורכבת בעיקר מנחושת ושוקלת 500 גרם, מוערך בכ-5 דולרים, אך היא נושאת עמה ערך סנטימנטלי רב ואת היכולת המופלאה להפוך את הזוכים בה - לגיבורי תרבות לאומיים. במסמך זה נבחן את היחס לו זוכים מדליסטים האולימפיים מצד משרדי הממשלה השונים, נבדוק את מדיניות המענקים והתמריצים, ואף ננסה להציע פתרונות יצירתיים, (אשר אינם דורשים חקיקה כלל), עבור הספורטאים.
המענקים הממשלתיים: ע"פ הוועד האולימפי, ספורטאי אשר יביא מדליית זהב יזכה לבונוס של 500,000 שקל ומאמנו יקבל בונוס של 250,000 שקל, מדליית כסף תניב לספורטאי הזוכה מענק של 400,000 שקל ו-200,000 שקל למאמנו. מדליית ארד כאמור, מציעה לזוכה ולמאמנו, סכומים של 250,000 שקל ו-125,000 שקל בהתאמה. אם נשווה את המענקים המקומיים ביחס לאלו הנהוגים בעולם, נגלה שבאופן מפתיע ישראל נמצאת בין המדינות הנדיבות מבחינת הבונוסים אשר מוענקים למדליסטים האולימפיים.
איטליה למשל מעניקה לזוכי מדליית הזהב כ-200,000 דולר, צרפת מעניקה להם כ-60,000 דולר, ארה"ב מעניקה 25 אלף דולר לכל ספורטאי שזוכה במדליית זהב, קנדה ואוסטרליה מעניקות 15 אלף דולר לזוכים בזהב. וישנן גם כאלו כמו בריטניה, נורווגיה ושוודיה, שאינן מעניקות בונוס רשמי לספורטאים זוכי המדליות.
סוגיית מיסוי המענק: לאחרונה נשמעו הצהרות מצד פוליטיקאים ועסקני ספורט שונים הקוראות לקדם חקיקה שתפטור את המדליסטים האולימפיים מתשלום מס על זכייתם. ראשית, נציין כי על פי חוק, זכייה במענק, בבונוס או בהטבה במסגרת מקצועו של מקבל הכסף - חייבת במלוא המס השולי שאותו אדם משלם במסגרת עבודתו. יחד עם זאת , אין זו הפעם הראשונה בה נדרשו פקידי רשות המסים לדון בסוגיה שכזאת.
כאשר הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר זכו בפרסי נובל, הוחלט כי מדובר בפרס חד־פעמי על מפעל חיים, והתקבלה החלטה לבצע "החרגה", ולפטור אותם מחובת תשלום המס. אנו סבורים כי על משרד האוצר ורשות המסים להגדיר את מאמץ הספורטאים והישגיהם כמפעל חיים ולפטור גם אותם מתשלום מס.
תכניות פרישה לספורטאים: סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת, נוגעת לסיום הקריירה של הספורטאים האולימפיים. לאחרונה הוגשה הצעת חוק המציעה שהמדינה תתגמל חודשית כל ספורטאי שזכה במדליית זהב, כסף או ארד במסגרת משחקי האולימפיאדה, כשהתגמול יהיה בגובה משכורת מינימום. התגמול יעשה בתמורה לפעילות חינוכית-ספורטיבית שיבצע הספורטאי יום אחד בשבוע.
אנו סבורים כי בטווח הארוך הצעת החוק הנ"ל לא תסייע כלל לספורטאים הפורשים ואף תפריע להם להתמקד בבניית קריירה חדשה. על משרדי הממשלה ליזום תוכנית פרישה, אשר במהלכה יזכו הספורטאים הפורשים למלגת לימודים ולדמי מחייה נאותים במהלך כל תקופת לימודיהם, בנוסף על המדינה להעניק להם קדימות בקבלה לעבודה בחברות ובגופים ממשלתיים.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 2.לא מבין 31/08/2016 23:06הגב לתגובה זומה זה קשור לאתר ואיזה מושג יש לכותב בנושא זה, היה צריך למלא טור בעיתון, בפעם הבא יכתבו על מצב החיות בספארי
- משה 06/09/2016 07:15הגב לתגובה זוצחי הפך להוגה דעות בשקל, עוד אחד שנבעט משוק ההון וצריך למצוא איך למלא את זמנו
- 1.אבישי 31/08/2016 13:18הגב לתגובה זובושה . אפלייה לא מוצדקת
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
