הפתרון בחברות הקטנות, אז איך מצמצמים פער בשוק של שחקנים גדולים?

אם בוחנים את מחזור המסחר היומי ב-2015 ובתחילת 2016, אפשר לטעות ולחשוב שהמצב טוב כי אפשר לצייר גרף עולה. המציאות היא שמחזורי המסחר עלובים. מה שמטריד במיוחד בתמונה המצטיירת הוא הפער הגדל בין הסחירות של המניות הגדולות לקטנות בייחוד כשהצורך של המשק הישראלי בפתרונות מימון נמצא אצל החברות הקטנות.

על אף השיח הציבורי על הצורך בתחרותיות ובהגבלת הריכוזיות במשק, הרגולציה בשנים האחרונות גרמה להתהוות שוק של שחקנים גדולים בלבד בשוק ההון. אם אחרי רפורמת בכר היו במשק כמה עשרות חברות שניהלו מכשירים פיננסים שונים ויצרו מסחר ער במגוון ניירות ערך, הרי שכיום יש חמש חברות גדולות ועוד שלוש-ארבע בינוניות. זה רע כי גם הבינוניות גדולות מדי בשביל לפעול במרבית החברות הנסחרות בבורסה.
 
מי בכל זאת פעיל במניות קטנות ובינוניות? 
משקיעים פרטיים, אלו שסכומי ההשקעה שלהם לא יזיזו את השוק בכל קניה ומכירה ויעוותו אותו. אלו שכדאי להם להשקיע בלימוד, מעקב ובחינה של הזדמנויות שהשפעתן על תיק ההשקעות שלהם לא תהיה זניחה. עבור משקיעים אלו, בחינה של הימצאות עושה שוק במניה היא קריטית בתהליך קבלת החלטות ההשקעה.
 
עושה שוק לא משפיע על כיוון המסחר. אם יצאה הודעה שהשפעתה על חברה דרמתית, מחיר המניה (בין אם החברה גדולה או קטנה) עשוי להשתנות בחדות בפרק זמן קצר. עושה שוק לא מקטין את הסיכון הזה או מגדיל את הסיכוי הגלום במניה. ובכל זאת, כדאי לכם לבחון שהחברה השקיעה בשרות זה היות שהחשיבות של עושה שוק היא במספר מישורים משמעותיים לכל סוחר וסוחרת:
 
1. סחירות נמוכה - במניות שבהן הסחירות נמוכה, קרי אם אין קונים או מוכרים בשוק, גם פקודה של 10,000 שקלים יכולה להיות בעלת השפעה דרמתית על מחיר המניה. עושה שוק מנטרל תנודתיות חדה במניה ומקטין את סטיית התקן (ובכך את הסיכון הגלום במניה) כתוצאה מפקודות אקראיות במסחר. ראו בהמשך הסבר על "התחדשות השוק". 

2. הקטנת סיכון המרווח - כשיש עושה שוק הוא מתחייב לשמור על מרווח בין פקודות הקניה למכירה. משקיע פרטי הפועל בנייר בסכומים שאינם חריגים דרמתית, יכול להיות סמוך ובטוח שבבואו לפעול הוא ימצא צד שני במרווח הקבוע. כך לדוגמה, אם קנית מניה כלשהי ואת רוצה למכור אותה, אם אין עושה שוק יתכן שתמצאי קונה רק בפער של 10% ממחיר השוק, בעוד שאם החברה אחראית ומשקיעה בעשיית שוק, סביר שמובטח לך קונה בפער של 3%-4% (תלוי בהסכם שהחברה עשתה). בכך עושה השוק נותן למשקיע אפשרות השקעה במחיר טוב יותר מהשוק באמצעות ציטוט בספר הפקודות. זה עובד גם בכיוון ההפוך - בצד המכירה עושה השוק קונה במחיר גבוה יותר ממה שהשוק מציע אלמלא הימצאותו.

3. הדיקות השוק ועומק ספר הפקודות - ב-2014 החליטה הבורסה להגביר את רמת השקיפות במסחר באמצעות הגדלת מספר "השכבות" בספר הפקודות לחמש שכבות בצד המוכרים וחמש שכבות בצד הקונים. בחלק מניירות הערך בהם עושה השוק פעיל, הוא יכול לפעול בהתאם למרווח אלכסון (מרווח בין מוכר ראשון לקונה אחרון בשכבה החמישית). דבר זה משפיע לחיוב על עומק ספר הפקודות, שכן לעולם חמש שכבות הקנייה בספר הפקודות יהיו קיימות ובמרווח קבוע מהמוכר הראשון, מה שמשפר את הדיקות השוק ומגביר נזילות. לדוגמה, מרווח האלכסון נקבע על 5%, אז אם המוכר הראשון עומד בספר הפקודות בעלייה של 1% כנגזרת, מחירו של הקונה האחרון ימצא בירידה של 5% ביחס למוכר  הראשון (כלומר במרווח הנ"ל יהיו כחמש שכבות קנייה).
 
ככל שמחזורי המסחר קטנים, ככל שהנוכחות של משקיעים פרטיים גדלה, כך גדלה החשיבות של מידע זמין ונגיש לציבור על פעילות החברות, השיח שלהן עם ציבור המשקיעים הפרטיים וחשיבותו של קיום עושה שוק במניות.

 
מושגים כנגזרת לפעילות עשיית שוק:
 
הדיקות השוק - מידת הדיקות השוק היא מאפיין חשוב נוסף המשקף את המרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. כאשר יתר הדברים קבועים, ככל שהמרווח צר יותר, השוק הדוק יותר ונזילותו גבוהה יותר. המרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה קיים, כמובן, גם בשוק שאין בו עושי שוק. ההפרש בספר הפקודות, בין מחיר המכירה הטוב הנמוך ביותר לבין מחיר הקנייה הטוב הגבוה ביותר ברגע נתון, הוא המרווח המשקף את הדיקות השוק.
 
התחדשות השוק - מושג חשוב נוסף המסייע באפיון נזילות השוק הוא מושג ה"התחדשות" של השוק. שוק המגיב בפקודות רבות של קנייה או מכירה, לנוכח סטייה מקרית של המחיר מהרמה ה"נכונה" הוא שוק המתחדש במהרה. בשוק המתחדש במהירות, זרם הפקודות קולח ומגביר את נזילות השוק. כשזרם הפקודות החדשות אינו קולח, נזילות השוק נפגעת.