איך מתמחרים מניית חלום? הנה 2 דוגמאות מהבורסה בת"א

ישנן החלטות ובדיקות רבות שצריך לעשות לפני שמשקיעים במניה בכלל, וחברות חלום בפרט. כיצד מתמחרים את החברה? והאם למשקיע הממוצע יש יד בדבר. תומר קורנפלד משווה בין שתי חברות ביומד, ומסביר איך דברים נעשים
תומר קורנפלד | (14)

תמחור של חברות חלום הוא עסק כמעט בלתי אפשרי. אי אפשר לקחת נתונים מתוך דוחות כספיים, להכניס לתוך קובץ אקסל ולקבל החלטה - האם המניה זולה או יקרה. תמחור חברות חלום דורש בחינה מדוקדקת של הטכנולוגיה על ידי מומחים, בחינת איכות המדע, טיב הקניין הרוחני, בחינה מדוקדקת של הניסויים הקליניים שבוצעו (לא רק של ההודעה לעיתונות), השוואה לחברות אחרות הפועלות באותו התחום ועוד מגוון רחב של בדיקות.

יש מגוון רחב של חברות בעולם שמנסות להעריך האם ניסוי קליני יצליח. ישנן סטטיסטיקות של סיכויי הצלחת כל שלב ובהתאם לאינדיקציות שונות. וגם אז - ישנו חוסר וודאות רב בניתוח ההסתברות על הצלחה או כישלון בניסוי. בגלל הקושי הרב לתמחר חברות חלום - נתמקד ברובד נוסף של תחום הביומד (שקל יותר להעריך) - חברות המכשור הרפואי.

בניגוד לחברות חלום, שם צריך להעריך את שווי החלום כפול ההסתברות להצלחה, לחברות מכשור רפואי הנמצאת בשלב המכירות יש משהו מוחשי - מוצר, אישורי שיווק, הסכמים, וניתן לגזור את התמחור של החברות ולהשוות ביניהן. גם כאן ישנם לא מעט סיכונים ביחס לחברות תעשייתיות מסורתיות - אך פחות מאשר בחברות חלום.

פרמטר מרכזי להעריך חברות מכשור רפואי הוא מכפיל מכירות (Price to Sales). בניגוד לדעה הרווחת, שוק ההון לא מצפה מחברות המכשור רפואי להרוויח כסף מיד עם תחילת המכירות, אלא לצמוח תוך כדי שמירה על שולי רווחיות גולמית סבירים. הגישה הזאת אולי בעייתית בחברות מתחום התעשייה, אך בענף הביומד' בו פועלות החברות עם שולי רווחיות גבוהים - כך נכון למדוד את החברות.

איך מבצעים את החישוב?

חישוב מכפיל המכירות מאוד פשוט - מפחיתים את המזומנים שבקופה משווי שוק של חברה, ומחלקים את שווי הפעילות שקיבלתם בהכנסות בארבעת הרבעונים האחרונים. זהו מכפיל המכירות היסודי עליו יש לבצע התאמות שונות בהתאם לתחם העיסוק של החברה.

כלל אצבע אומר שככל שמכפיל המכירות נמוך יותר, כך החברה מתומחרת בזול. מצד שני, גם ציפיות הצמיחה מאותה חברה נמוכות. ניתן להגיד בחישוב גס כי מכפיל מכירות של כ-5 הופך חברת מכשור רפואי לזולה. מצד שני, מכפיל מכירות גבוה מ-10 מגדיר חברת מכשור רפואי כיקרה או לחילופין שציפיות הצמיחה של השוק מהחברה הינן גבוהות מאוד.

נדגים את בחינת התמחור של חברות המכשור הרפואי בשתי דוגמאות מסקטור הביומד הישראלי:

מזור רובוטיקה

החברה פיתחה רובוט לביצוע ניתוחי גב ומוח. היא נמצאת בצמיחה מתמידה בפעילות שלה. בשנת 2015 רשמה מכירות של 26.1 מיליון דולר - עלייה של 23% לעומת שנת 2014. הטיפוס נבע מגידול במספר המערכות שנמכרו ובערכות המתכלות (תרמו 12.7 מיליון דולר לשורה העליונה). ככל שמספר המערכות המותקנות בעולם גדל (כ-110 מערכות) יש להניח כי המכירות של המוצרים המתכלים יגדלו אף הן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נכון להיום שווי השוק של החברה נאמד בכ-210 מיליון דולר, אך בנטרול המזומנים שבקופה שווי הפעילות מתומחר ב-170 מיליון דולר. נתון זה גוזר מכפיל מכירות של 6.5 על ההכנסות בשנת 2015. מכפיל המכירות בו נסחרת החברה אינו יקר, ומגלם ציפיות של השוק להמשך צמיחה (ריאלית) בשנת 2016, הן בזכות הציפיות למכירת יותר מערכות והן בהמשך לגידול הצפוי במכירות של מוצרים מתכלים.

בריינסוויי

תמחור הפעילות של בריינסוויי מעט יותר מורכב. מוצר הדגל הוא מערכת הנקראת Deep TMS, והאינדיקציה המרכזית אליה פונה החברה הוא הטיפול בדיכאון, שגם קיבל אישור FDA ומאושר לשיווק בארה"ב. בניגוד לעבר, בריינסוויי תחת ניהולו של המנכ"ל החדש דר' גיא איזיקיאל שמה דגש על תחום הדיכאון, כאמור, והרחבת המכירות בעיקר בארה"ב, עד כה בהצלחה רבה. מכירות של 4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של השנה 2014, עלו ל-5 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2015, ל-5.6 מיליון שקל ברבעון השני ול-7 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2015.

בין מזור לבריינסוויי יש הבדל משמעותי בבחינת התמחור. אצל מזור, רוב העסקאות נסגרות בסוף השנה, וקיימת שונות גבוהה במועדי סגירת עסקאות. לכן בכל הקשור לחברת מזור, נכון לבחון את מכפיל המכירות על בסיס שנה קלנדרית אחורה. אצל בריינסוויי ההכנסות נובעות ברובן מהשכרת ומכירת מערכות חדשות, אך גם ממערכות אשר שווקו בעבר ומניבות לחברה הכנסות על בסיס תשלום פר שימוש, ומכך ההכנסות של בריינסוויי נמצאות במגמת גידול מרבעון לרבעון.

בריינסוויי טרם פרסמה את הדוחות השנתיים, והתמחור מתבסס על דוחות הרבעון השלישי. שווי השוק של החברה עומד על 295 מיליון שקל, ובקופת המזומנים ישנם כ-50 מיליון שקל. שווי הפעילות הנגזר הוא 245 מיליון שקל. חלוקה של שווי הפעילות בהכנסות בארבעת הרבעונים האחרונים (21.7 מיליון שקל) יניב מכפיל מכירות גבוה של 11.3. עם זאת, נכון להסתכל על הכנסות הרבעון השלישי של השנה (7 מיליון שקל) כמייצג ולהכפיל את המספר ב-4. במקרה זה מכפיל המכירות סביר יותר ועומד על כ-8.8.

ההבדלים בין החברות

למרות שעל פניו נראה שמזור אטרקטיבית על בריינסוויי מבחינת התמחור, צריך לעמוד על מספר נקודות חשובות:

  • לשתי החברות יש כיום כסף לממן את פעילותן לשנתיים הקרובות לפחות ללא צורך בגיוס הון מיידי.
  • למרות הצמיחה היפה במכירות של מזור - ההפסד התפעולי לא צומצם (15.3 מיליון דולר ב-2015 לעומת 14.7 מיליון דולר ב-2014).
  • נראה כי העלייה במכירות של בריינסוויי כן מצליחה לתמוך בצמצום ההפסד התפעולי, והיא קרובה יותר למעבר לרווחיות. ההפסד התפעולי ברבעון השלישי הסתכם ב-1.8 מיליון שקל בלבד.
  • בניגוד למזור, לבריינסווי יש הרבה מאוד "חלום" לספק למשקיעים בשנים הקרובות באינדיקציות כמו OCD, גמילה מעישון ומאניה דיפרסיה. הצלחה באחד מהניסויים המרכזיים תהיה בונוס משמעותי עבור החברה.

***הכותב הינו עורך אתר HotStocks ועשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    חובבני לחלוטין (ל"ת)
    אנליסטיתתתת 24/02/2016 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    לדעתי הרשות צריכה לבדוק כתבים שמחזיקים במניות.... (ל"ת)
    1 23/02/2016 23:38
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    מעניין וטוב (ל"ת)
    צחי .ק 23/02/2016 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מכפיל מכירות גבוה מ0.33 לא יכול להיחשב כזול (ל"ת)
    משקיע ערך 23/02/2016 20:25
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מסכנה: למרות המכפיל "היבש", מזור יקרה ובריינסויי זולה.. (ל"ת)
    הכל בביו 23/02/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כל הכבוד. גאה בך! (ל"ת)
    נ.א. 23/02/2016 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה זה הכותב "עשוי להחזיק" , מחזיק או לא מחזיק? (ל"ת)
    שולי 23/02/2016 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יהודה 23/02/2016 16:24
    הגב לתגובה זו
    חברות כאלה הם כמו שהם חלום ואי אפשר לתמחר אותם כלכלית , כל ידיעה או ידיעת כזב מקפיצים את המחיר . השווי מגולם בגרפים של החברה זה המידע היחיד שיכול לעזור
  • 6.
    אלי 23/02/2016 16:17
    הגב לתגובה זו
    מניות חלום צריך לדעת לתמחר את החלום של ההמונים ולהיות שם לפני כולם מי שעכשיו נזכר בבונוס או פלוריסטם שיהיה בריא.. לא הבין את הרעיון ב 19 לאפריל ועידת האום על אי הפללת צרכני מריחואנה.. אחלה הזדמנות לשים קצת כסף בפארמה הירוקה. מי שיזכר ב 4/20 ייצא סטלן חחח
  • 5.
    ברוקר מוסדי 23/02/2016 16:15
    הגב לתגובה זו
    תומר אחד מהכותבים היחידים בשוק שאפשר ללמוד מהם
  • 4.
    :] (ל"ת)
    מתוחכם אבל אהבתי 23/02/2016 16:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נשמח ליותר כתבות כאלה, רלוונטיות ומעניינות! (ל"ת)
    אנליסט מוסדי 23/02/2016 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פתט - אתר כלכלי בלי קישור למניות (ל"ת)
    פחחחחח 23/02/2016 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה מעניינת. יפה. (ל"ת)
    שמואל 23/02/2016 15:04
    הגב לתגובה זו
התרסקות מטוס (צילום מסך)התרסקות מטוס (צילום מסך)

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם 

עופר הבר |

הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.

הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.

מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.



המושבים הבטוחים יותר


היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם  Live Crash Test.

מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.