מיצו את כל הכלים: ריבית שלילית out גם בישראל

אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי, מיטב דש השקעות, על הכלים שנשארו לבנק ישראל בארגז בפעלו לחזק את המשק והכלכלה הישראלית
נושאים בכתבה ריבית פריים

בשבוע האחרון מתרחש שינוי שמצמצם מאוד את מרחב הפעולה האפשרי של הבנקים המרכזיים בעולם, כולל בישראל. בשנתיים האחרונות השתרשה התפישה שריבית אפסית אינה הגבול התחתון של הבנקים המרכזיים. הבנק המרכזי האירופי, השוויצרי, השוודי והדני הורידו ריבית מתחת ל-0, בשאיפה להחליש את המטבע ולהגביר את האינפלציה. היה ברור שלא ניתן להוריד את הריבית לרמה שלילית עד אין סוף, כפי שניתן לעלותה, כי בריבית שלילית מסוימת אנשים יעדיפו להחזיק מזומן ולא להתעסק עם הבנקים. אולם, ההערכות דיברו על הרמה האפשרית של עד 1.5%-, אליה הבנקים המרכזיים הנועזים טרם הגיעו.

כעת מתברר שכלי זה פוגע בצורה כמעט בלתי נסבלת בחוליה בקריטית של המערכת הפיננסית - הבנקים. ברור שרווחיות הבנקים עלולה לרדת במצב של ריבית שלילית, אך הפגיעה נתפשה כלא משמעותית, יחסית, בהתחשב בעובדה שאם הריבית השלילית מגבירה פעילות במשק ומתן האשראי - הבנקים מקבלים פיצוי על ההפסד הנגרם להם מהריבית השלילית על היתרות שהם מחזיקים בבנקים המרכזיים.

הבנק המרכזי היפני הוריד ריבית לשלילית בסוף ינואר. בשבועיים שעברו מאז מדד מניות הבנקים במדינה השיג תת ביצוע לעומת המדד המניות הכללי של יותר מ-10%. הורדת הריבית בשוודיה לרמה של 0.5%- בשבוע שעבר, מעבר לתחזיות השוק, גרמה למניות הבנקים לרדת יותר מהמדד המניות הכללי. כמו כן, מדד מניות הבנקים באירופה השיג תשואה נחותה ב-30% לעומת המדדים הכלליים מאז שהריבית באירופה ירדה לראשונה מתחת ל-0% ביוני 2014. מעבר לכך, ההורדות הריבית האחרונות בעולם לא גרמו להיחלשות המטבעות, אלא להפך. המטבע היפני רק התחזק מאז שהריבית ביפן שלילית. האירו עלה מול כל המטבעות, מלבד הין היפני, ומאז שהריבית ירדה ל-0.3%- בתחילת דצמבר.

בנסיבות אלה, קשה לראות שהבנק המרכזי האירופי ממשיך להוריד את הריבית ולסכן את יציבות הבנקים, שכבר התערערה בשבועיים האחרונים. קשה לראות שגם הבנקים המרכזיים האחרים ישתמשו בכלי זה, לפחות עד שהמצב יירגע. מה שמשאיר את אלה האחרונים בלי אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם המצב הפיננסי הקיים.

בנק ישראל אינו שונה בהרבה מהבנקים האחרים. אם הריבית השלילית לא מוכיחה את עצמה ככלי יעיל להיחלשות המטבע והתגברות האינפלציה, כאשר יש לה אפקט נלווה שעלול לפגוע בבנקים המקומיים, מדוע בנק ישראל בכלל צריך להיכנס להרפתקה? המשק בסופו של דבר ממשיך לצמוח, הצריכה הפרטית חזקה, שוק העבודה איתן, השכר עולה. נכון שהאינפלציה רחוקה מהיעד, אך האם הריבית השלילית תסייע בהשגת היעד בנסיבות הקיימות? התשובה כנראה שלילית.

יש לזכור שבישראל גם קיימת בועת נדל"ן. הריבית השלילית עלולה לנפח אותה לממדים עוד יותר גדולים. אם ישראל תיקלע למיתון בעקבות ההתדרדרות בכלכלה העולמית, פיצוץ בועת הנדל"ן רק יסבך עד מאוד את ההתמודדות עם המצב.

המקסימום שבנק ישראל עוד יכול לעשות זה להוריד את הריבית ל-0, ולהמשיך התערבויות בשוק המט"ח. גם רכישת האג"ח לא נראית כאופציה ריאלית בתשואות האג"ח הנוכחיות שקרובות לשפל היסטורי. לפיכך, בנק ישראל די מיצה את הכלים שיש ביכולתו להפעיל כדי להשפיע על המצב הכלכלי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מישהו 16/02/2016 15:24
    הגב לתגובה זו
    כדאי להחזיק כסף בפקדונות בבנק - ההגיון אומר שכבר בריבית 0 זה לא כדאי
  • 1.
    מאקרו 14/02/2016 15:19
    הגב לתגובה זו
    השוק מעניש כל מי שהולך לכיוון הזה. תחשבו מה יקרה לצמיחה של שבדיה כאשר הם יאלצו (והם יאלצו בהמשך) לצאת מריבית שלילית...רק תתארו את גלי ההדף שירסקו את כלכלתם לעשורים שלמים.
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.