רשות ניירות ערך מכבה אש בבנזין

זיו פניני, מנהל לקוחות נגזרים וסיכונים פיננסיים ב-IBI שירותי בורסה, מתייחס למוצר ההשקעה החדש - אג"ח מסוג COCO 
זיו פניני | (13)
נושאים בכתבה זיו פניני

לאחרונה התבשרנו כי רשות ניירות ערך תאפשר לציבור לקנות אג"ח בנקאיות נחותות מסוג "קוקו". מהלך זה בא לאחר שהרשות כבר אישרה לגופים מוסדיים לקנות אג"ח נחות מסוג זה.

 

מה יוצא דופן בהרשאה זו ומה הבעיה הפוטנציאלית באישור זה?

 

רגע לפני שאעלה את הטיעון העומד בבסיס הבעיה, חשוב להבין כי דווקא אג"ח זה מסוג קוקו (COCO - Contingent Convertibles) הוא מכשיר חשוב מאוד בשוקי הון, הן מצד המנפיק – במקרה זה המערכת הבנקאית והן מצד המלווה/משקיע.

מכשירים מסוג זה מאפשרים להעביר סיכון מחוץ למאזן החברה ולסחור בו בין משקיעים תמורת פרמיה/תשואה, ויכולים אף להקל על מצבת החובות במקרה של בעיה וחשש לחיי החברה. הם מבורכים ויש להם מקום במגוון הגדול של מכשירים לגיוס חוב בשווקים מתקדמים.

 

אבל, צריך לזכור שאג"ח זה הנו נחות ומגדיר אפשרות לתספורת ידועה וקבועה מראש. כלומר, הוא מתפקד כאג"ח רגיל כל עוד הטריגר (בד"כ יחס הלימות ההון) נמצא מעל נקודה מוסכמת וידועה מראש. במקרה והטריגר הופעל אזי חלק מהחוב או אף כולו נמחק לחלוטין – תלוי בסוג האג"ח.

 

אג"ח זה מזכיר את הפיקדונות או אג"ח מסוגreverse convertible, אשר מתחת לרף מסוים הופכים למניות ואז יורדים ממצבת החובות של הבנק בעת משבר. אבל, אג"ח קוקו אפילו לא מוחלפות למניות והן אטרקטיביות אפילו פחות מכתבי התחייבויות ושטרי הון, העשויים לדחות קופונים או להמיר אג"ח למניות בסיטואציות מסוימות. במקרה של אג"ח קוקו, הן פשוט מוחקות את החוב או חלקו והמשקיע/המלווה אינו מקבל בעלות על החברה. כלומר, אם וכאשר החברה תצליח להתייצב ולחזור לפסים רווחיים בעתיד בזכות אותה מחיקת חובות, המשקיע/מלווה כלל לא יהנה מכך.

 

למה כן?

 

אג"ח מסוג זה אטרקטיביות כמובן לבנק המנפיק, אבל יכולה להיות אטרקטיבית גם עבור המשקיע. זה תלוי, כמובן, בפיצוי שניתן לאג"ח זה. כלומר, אם החברה המנפיקה מקבלת תספורת ידועה מראש בתרחיש ידוע, היא צריכה לפצות את המשקיע בתשואה גבוהה משמעותית מכול מכשיר חוב אחר של אותו בנק.

 

אגב, חשוב שמשקיע בסוג זה של אג"ח יחזיק בתיק נכסיו כמות ידועה ומוגבלת, ממש כפי שהוא עושה עם מכשירי סיכון ומינוף אחרים. כך, במקרה של כשל, יתפזר הסיכון בין משקיעים רבים ובמידה מצומצמת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

אז איפה הבעיה?

 

אם הכל פועל כהלכה והמכשיר הנו מסוכן אך בעל מנגנון פיצוי, היכן אם כן נמצאת הבעיה?

הבעיה אינה במכשיר אלא בחברה המנפיקה ובתזמון הבעייתי. בישראל, מניות הבנקים נחשבות לחברות בטוחות מאוד שמושתות עליהן כללי רגולציה ופיקוח הדוקים עד מאוד. ההסטוריה אף מלמדת שמניות אלו זכו גם לסוג של ערבות מדינה במקרה של כשל שוק...

אבל במקביל, אנו נמצאים בתנאי שוק לא נורמליים, בסביבת ריביות אפסיות, כאשר סכומי כסף גדולים מחפשים נואשות תשואה והסיכון המתומחר בשווקים, הן הנדלניים והן שוקי ההון, ממשיך להיות מתומחר בחסר.

 

התשואות האבסולוטיות ותוספות התשואה בין המדרגים השונים ממשיכות להישחק ולטשטש את הקביעה מהו נכס חסר סיכון וכמה תשואה יש להוסיף לכל יחידת סיכון שנלקחת, דווקא בחברות המדורגות בנדיבות. שהרי חברות אלו, שמתפקדות כחברות "בערבות מדינה חלקית", לא היו חושבות להנפיק אג"ח זה אילו היו מפצות את המשקיע פיצוי ראוי ואמיתי.

 

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    פניני האם נגזרים זה לגידור או הימור? (ל"ת)
    אמיר הסוחר הותיק 30/11/2015 20:01
    הגב לתגובה זו
  • נגזרים זה לבידור (ל"ת)
    קטורזה 30/11/2015 23:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מה עם הראלי שהבטחת? (ל"ת)
    קשקשתא 30/11/2015 12:12
    הגב לתגובה זו
  • עוד לא נגמרה השנה... (ל"ת)
    עמי 01/12/2015 23:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    תודה על כתבה (ל"ת)
    שרון 30/11/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זי"פ 29/11/2015 20:56
    הגב לתגובה זו
    1 - 4, זה פחות או יותר הטיעון בכתבה, אין הרשות עושה זאת בכוונה והרצון להעביר אחריות גם למשקיע הוא נכון.. הבעיה כאמור היא בתזמון... כרגע לא כדאי לחנך את השוק לקחת סיכון... הוא כבר נמצא שם מזמן... 6 -7 , דווקא מוצרים כגון אלו לגיטימיים עקרונית , הבעיה היא תמיד במינון והכמות שבהם משתמשים... גם ללא מוצרים אלו התחייבויות רבות בריביות נמוכות לנדל"ן, רכב, "הלוואת סטודנט" , או סתם הלוואות שיפוץ קניה וצריכה הם לב ליבו של המשבר הבא ולכן צריך לחשוב איך להקטין את תופעות הלוואי של ריביות אפסיות אלו ולא "להנפיק" דווקא כרגע את מכשירי המסחר בסיכונים שהזכרתם... ועוד לא הזכרנו את חובות המדינות וסמי מדינות...
  • 7.
    מזוכיזם 29/11/2015 18:07
    הגב לתגובה זו
    מקסימוום אגח להמרה...זהו עם המזוכיזם הזה.
  • 6.
    עמוס כ 29/11/2015 17:13
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לגייר כול מכשיר פיננסי שעשה שמות בכלכלה האמריקאית. גם לאגח משכנתאות הם רוצים עכשיו. הם יעבירו את כול החולי לתיקים של הציבור. ראו הוזהרתם!
  • 5.
    והשרפה בו תבוא... (ל"ת)
    כבאי 29/11/2015 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוחר 29/11/2015 15:28
    הגב לתגובה זו
    כשגוף כמו הרשות לני"ע מאפשר לציבור לקנות אגח כזה של בנקים היא צוחקת עליהם כיוון שברור שהבנק לא יפשוט רגל בארץ אז למה להנפיק קוקו? ואם כן היא חושבת שזו אפשרות, למה להכניס את הציבור פנימה? האם הרשות החליפה את כובע השומר בכובע המפתה?? ואם כן אז איפה הרשות של הרשות?? אם זה ככה אנחנו כנראה לפני מפולת גדולה בדרך...
  • 3.
    לא יאמן! זו בדיחה כנראה... (ל"ת)
    אבי 29/11/2015 15:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    י"ע 29/11/2015 14:45
    הגב לתגובה זו
    מנסים להעביר האחריות למשקיעים (גם הקטנים) למקרה שתקרה מפולת כמן ה sub-prime
  • 1.
    הרשות 29/11/2015 14:22
    הגב לתגובה זו
    אבל הרעיונות שלה הזויים מכול. בדקו טוב טוב למה אין לנו שוק הון מתפקד.
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.