אחרי הדיווח הרבעוני: לאן מועדות פניה של ענקית הפיינסיים, ויזה?

מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על ענקית הפיננסים ויזה לאחר דיווח הרבעון השני של 2015  

מוטי כהן | (1)
נושאים בכתבה ויזה

השבוע בחרתי לעסוק בחברה שפרסמה דוחות ביום חמישי האחרון שכולנו משתמשים בשירותיה יום אחר יום - חברת VISA.

חברת ויזה הינה חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בעולם. היא עוסקת במתן פתרונות סליקת תשלומים, מוצרי אשראי והלוואות ושירותי ייעוץ פיננסיים. החברה מפעילה רשת תשלומים אלקטרוניים גלובלית, ומאפשרת ביצוע פעולות מסחר בכל העולם באמצעות העברת ערכים פיננסיים ומידע בין מוסדות, סוחרים, צרכנים, בתי עסק וגופים ממשלתיים. מערכות החברה מאפשרות ללקוחות מוסדיים ב-170 מדינות פיתוח והצעת תוכניות אשראי, גבייה, תשלום מראש ומזומן עבור מחזיקי כרטיסי האשראי שהיא מנפיקה, ובאופן מאובטח. בנוסף, מפעילה החברה מערכת תמיכה עבור מערכות התשלום, המספקת גם שירותי ערך מוסף, כגון ניהול ובקרת סיכונים והונאות, יישוב סכסוכים, החזרי כספים ויישומים עסקיים אחרים. ויזה נוסדה ב-1958 ומרכזה בסן פרנסיסקו.

מבחינת המספרים שפורסמו על הרבעון האחרון, סך ההכנסות המדווח עומד על 3.52 מיליארד דולר לעומת 3.15 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב-1.81 מיליארד דולר בעוד שבתקופה המקבילה עמד הרווח על 1.36 מיליארד דולר. בנוסף, החברה רשמה רווח למניה בסך 0.74 דולרים לעומת רווח של 0.54 בשנה החולפת. תוצאות טובות מהצפי של האנליסטים הקפיצו את המניה לשיא כל הזמנים חדש ברמת 74.8 דולר. זאת לאחר שהמניה התחילה את שנת 2015 בשער מתואם ספליט של 65.6 דולר - משמע עלייה של 14.5% מתחילת השנה הרבה מעל מדד ה-SPX500 שעלה ב-2% וכן אף יותר מסקטור הפיננסים שעלה ב-2.5%.

ויזה במספרים 

  • הכנסות ברבעון השני - 3.52 מיליארד דולר
  • רווח נקי ברבעון השני - 1.81 מיליארד דולר
  • שווי חברה - 183 מיליארד דולר
  • מס עובדים - 9500
  • תשואת דיבידנד - 0.63% שנתי

 חברת ויזה עומדת במוקד אחת התעשיות הכי מדוברות בוולסטריט בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה - תעשיית התשלומים. חברות ענק כדוגמת אפל, גוגל וסמסונג לוטשות עיניים דרך פיתוחים מו האפל פיי והארנק של גוגל על התעשייה הזו של תשלומים שיחליפו את הצורה המסורתית בה אנו רוכשים מוצרים.

על אף התחרות הגוברת, בעיקר מהצד הטכנולוגי, מרשים מאוד לראות כיצד חברה ענקית וגדולה כמו ויזה מצליחה לייצר החזר השקעה כפי שראינו ברבעון האחרון. לפני כשנתיים פורסם דוח מעניין על ידי חברת ויזה אירופה (חברה בת של ויזה העולמית), שהתעסק בעתיד תעשיית התשלומים כחלק מההתפתחות הטכנולוגית. בדוח עלו מספר מסקנות שיכולות להציג את התעשייה באור מעניין למדי גם היום ב-2015.

ראשית, צרכנים מוכנים לחשוף את פרטיהם האישיים יותר ויותר אם מבטיחים להם הנחות והטבות. דוגמא לכך נמצאת בכל מועדוני ההטבות של החברות שהלכו והשתדרגו עם התפתחות ענף האפליקציות שיצר נוחות ופשטות, וכמובן אפשרויות שלא היו עוד קודם. המסקנה החשובה ביותר אולי נמצאת בסעיף שהתייחס למאבק שבין אפיקי התשלום הישנים, כגון מזומן וצ'קים, אל מול הפייפל וארנקים דיגיטליים וכמובן כרטיסי אשראי.

חברת ויזה, באמצעות צוות המחקר שלה, העריכה כי יותר ויותר גופים ממשלתיים ירצו להכחיד את עידן המזומנים בעיקר עקב מיקסום הפיקוח בכל הקשור להלבנות הון ותעשיית ההון השחור. לכן כסף גדול יילך לתעשיית האשראי, שכן בכל פעם שאתם רוכשים בכרטיס אשראי מתבצע תיעוד שעליו אפשר לפקח. תעשיה זו תייצר רווחים גדולים יותר לחברות שיאמצו את הטכנולוגיה ויספקו ללקוחות מוצרים טכנולוגים ופשוטים כאחד.

לסיכומו של עניין, המאבק הגדול יתקיים בין ויזה, ענקית האשראי, לבין פייפל - שתי החברות ממוצבות הכי טוב לייצר פיתרון של ממש להחלפת המזומן. להערכתי, שירותי תשלום, כמו האפל פיי והארנק של גוגל, יתקשו לקחת נתח שוק מהענקיות המסורתיות - על אף שהציבור נוטה להיות פתוח יותר בכל הקשור לאבטחה ותשלומים, הוא עדיין מעדיף להשתמש בכלים הידועים לו ולא לחשוף עצמו לטכנולוגיות שפחות מוכחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמו כן, החזקות קרנות הגידור הגדולות בארה"ב מראות, שעדיין, למרות הנסיונות של המתחרים, ויזה ממוצבת כחברה גדולה, חזקה וחשוב לא פחות אמינה - ואמינות זה המשחק בכל הקשור לתעשיית הכסף והתשלומים. אני אישית מאמין גדול בחברה הזו והנ"ל קיבל סימוכין כשבחרתי לשלוח איתות כניסה למניית ויזה דרך שירות SmartTrader שייצרה רווח של כ-7% בפרק זמן של שבעה ימי מסחר .   מצורף ניתוח יחסי של ויזה ,סקטור הפיננסים, מדד ה-SPX500, בשלוש שנים האחרונות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 28/07/2015 13:37
    הגב לתגובה זו
    אשמח לניתוח על ברקשייר התאווי של וורן באפט . מה דעתך על האחזקות החולות שלה בקוקה קולה וIBM . ,תודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.