אחרי הדיווח הרבעוני: לאן מועדות פניה של ענקית הפיינסיים, ויזה?

מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על ענקית הפיננסים ויזה לאחר דיווח הרבעון השני של 2015  

מוטי כהן | (1)
נושאים בכתבה ויזה

השבוע בחרתי לעסוק בחברה שפרסמה דוחות ביום חמישי האחרון שכולנו משתמשים בשירותיה יום אחר יום - חברת VISA.

חברת ויזה הינה חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בעולם. היא עוסקת במתן פתרונות סליקת תשלומים, מוצרי אשראי והלוואות ושירותי ייעוץ פיננסיים. החברה מפעילה רשת תשלומים אלקטרוניים גלובלית, ומאפשרת ביצוע פעולות מסחר בכל העולם באמצעות העברת ערכים פיננסיים ומידע בין מוסדות, סוחרים, צרכנים, בתי עסק וגופים ממשלתיים. מערכות החברה מאפשרות ללקוחות מוסדיים ב-170 מדינות פיתוח והצעת תוכניות אשראי, גבייה, תשלום מראש ומזומן עבור מחזיקי כרטיסי האשראי שהיא מנפיקה, ובאופן מאובטח. בנוסף, מפעילה החברה מערכת תמיכה עבור מערכות התשלום, המספקת גם שירותי ערך מוסף, כגון ניהול ובקרת סיכונים והונאות, יישוב סכסוכים, החזרי כספים ויישומים עסקיים אחרים. ויזה נוסדה ב-1958 ומרכזה בסן פרנסיסקו.

מבחינת המספרים שפורסמו על הרבעון האחרון, סך ההכנסות המדווח עומד על 3.52 מיליארד דולר לעומת 3.15 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב-1.81 מיליארד דולר בעוד שבתקופה המקבילה עמד הרווח על 1.36 מיליארד דולר. בנוסף, החברה רשמה רווח למניה בסך 0.74 דולרים לעומת רווח של 0.54 בשנה החולפת. תוצאות טובות מהצפי של האנליסטים הקפיצו את המניה לשיא כל הזמנים חדש ברמת 74.8 דולר. זאת לאחר שהמניה התחילה את שנת 2015 בשער מתואם ספליט של 65.6 דולר - משמע עלייה של 14.5% מתחילת השנה הרבה מעל מדד ה-SPX500 שעלה ב-2% וכן אף יותר מסקטור הפיננסים שעלה ב-2.5%.

ויזה במספרים 

  • הכנסות ברבעון השני - 3.52 מיליארד דולר
  • רווח נקי ברבעון השני - 1.81 מיליארד דולר
  • שווי חברה - 183 מיליארד דולר
  • מס עובדים - 9500
  • תשואת דיבידנד - 0.63% שנתי

 חברת ויזה עומדת במוקד אחת התעשיות הכי מדוברות בוולסטריט בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה - תעשיית התשלומים. חברות ענק כדוגמת אפל, גוגל וסמסונג לוטשות עיניים דרך פיתוחים מו האפל פיי והארנק של גוגל על התעשייה הזו של תשלומים שיחליפו את הצורה המסורתית בה אנו רוכשים מוצרים.

על אף התחרות הגוברת, בעיקר מהצד הטכנולוגי, מרשים מאוד לראות כיצד חברה ענקית וגדולה כמו ויזה מצליחה לייצר החזר השקעה כפי שראינו ברבעון האחרון. לפני כשנתיים פורסם דוח מעניין על ידי חברת ויזה אירופה (חברה בת של ויזה העולמית), שהתעסק בעתיד תעשיית התשלומים כחלק מההתפתחות הטכנולוגית. בדוח עלו מספר מסקנות שיכולות להציג את התעשייה באור מעניין למדי גם היום ב-2015.

ראשית, צרכנים מוכנים לחשוף את פרטיהם האישיים יותר ויותר אם מבטיחים להם הנחות והטבות. דוגמא לכך נמצאת בכל מועדוני ההטבות של החברות שהלכו והשתדרגו עם התפתחות ענף האפליקציות שיצר נוחות ופשטות, וכמובן אפשרויות שלא היו עוד קודם. המסקנה החשובה ביותר אולי נמצאת בסעיף שהתייחס למאבק שבין אפיקי התשלום הישנים, כגון מזומן וצ'קים, אל מול הפייפל וארנקים דיגיטליים וכמובן כרטיסי אשראי.

חברת ויזה, באמצעות צוות המחקר שלה, העריכה כי יותר ויותר גופים ממשלתיים ירצו להכחיד את עידן המזומנים בעיקר עקב מיקסום הפיקוח בכל הקשור להלבנות הון ותעשיית ההון השחור. לכן כסף גדול יילך לתעשיית האשראי, שכן בכל פעם שאתם רוכשים בכרטיס אשראי מתבצע תיעוד שעליו אפשר לפקח. תעשיה זו תייצר רווחים גדולים יותר לחברות שיאמצו את הטכנולוגיה ויספקו ללקוחות מוצרים טכנולוגים ופשוטים כאחד.

לסיכומו של עניין, המאבק הגדול יתקיים בין ויזה, ענקית האשראי, לבין פייפל - שתי החברות ממוצבות הכי טוב לייצר פיתרון של ממש להחלפת המזומן. להערכתי, שירותי תשלום, כמו האפל פיי והארנק של גוגל, יתקשו לקחת נתח שוק מהענקיות המסורתיות - על אף שהציבור נוטה להיות פתוח יותר בכל הקשור לאבטחה ותשלומים, הוא עדיין מעדיף להשתמש בכלים הידועים לו ולא לחשוף עצמו לטכנולוגיות שפחות מוכחות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמו כן, החזקות קרנות הגידור הגדולות בארה"ב מראות, שעדיין, למרות הנסיונות של המתחרים, ויזה ממוצבת כחברה גדולה, חזקה וחשוב לא פחות אמינה - ואמינות זה המשחק בכל הקשור לתעשיית הכסף והתשלומים. אני אישית מאמין גדול בחברה הזו והנ"ל קיבל סימוכין כשבחרתי לשלוח איתות כניסה למניית ויזה דרך שירות SmartTrader שייצרה רווח של כ-7% בפרק זמן של שבעה ימי מסחר .   מצורף ניתוח יחסי של ויזה ,סקטור הפיננסים, מדד ה-SPX500, בשלוש שנים האחרונות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בני 28/07/2015 13:37
    הגב לתגובה זו
    אשמח לניתוח על ברקשייר התאווי של וורן באפט . מה דעתך על האחזקות החולות שלה בקוקה קולה וIBM . ,תודה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.