אחרי הדיווח הרבעוני: לאן מועדות פניה של ענקית הפיינסיים, ויזה?
מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על ענקית הפיננסים ויזה לאחר דיווח הרבעון השני של 2015
השבוע בחרתי לעסוק בחברה שפרסמה דוחות ביום חמישי האחרון שכולנו משתמשים בשירותיה יום אחר יום - חברת VISA.
חברת ויזה הינה חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר בעולם. היא עוסקת במתן פתרונות סליקת תשלומים, מוצרי אשראי והלוואות ושירותי ייעוץ פיננסיים. החברה מפעילה רשת תשלומים אלקטרוניים גלובלית, ומאפשרת ביצוע פעולות מסחר בכל העולם באמצעות העברת ערכים פיננסיים ומידע בין מוסדות, סוחרים, צרכנים, בתי עסק וגופים ממשלתיים. מערכות החברה מאפשרות ללקוחות מוסדיים ב-170 מדינות פיתוח והצעת תוכניות אשראי, גבייה, תשלום מראש ומזומן עבור מחזיקי כרטיסי האשראי שהיא מנפיקה, ובאופן מאובטח. בנוסף, מפעילה החברה מערכת תמיכה עבור מערכות התשלום, המספקת גם שירותי ערך מוסף, כגון ניהול ובקרת סיכונים והונאות, יישוב סכסוכים, החזרי כספים ויישומים עסקיים אחרים. ויזה נוסדה ב-1958 ומרכזה בסן פרנסיסקו.
מבחינת המספרים שפורסמו על הרבעון האחרון, סך ההכנסות המדווח עומד על 3.52 מיליארד דולר לעומת 3.15 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב-1.81 מיליארד דולר בעוד שבתקופה המקבילה עמד הרווח על 1.36 מיליארד דולר. בנוסף, החברה רשמה רווח למניה בסך 0.74 דולרים לעומת רווח של 0.54 בשנה החולפת. תוצאות טובות מהצפי של האנליסטים הקפיצו את המניה לשיא כל הזמנים חדש ברמת 74.8 דולר. זאת לאחר שהמניה התחילה את שנת 2015 בשער מתואם ספליט של 65.6 דולר - משמע עלייה של 14.5% מתחילת השנה הרבה מעל מדד ה-SPX500 שעלה ב-2% וכן אף יותר מסקטור הפיננסים שעלה ב-2.5%.
ויזה במספרים
- הכנסות ברבעון השני - 3.52 מיליארד דולר
- רווח נקי ברבעון השני - 1.81 מיליארד דולר
- שווי חברה - 183 מיליארד דולר
- מס עובדים - 9500
- תשואת דיבידנד - 0.63% שנתי
חברת ויזה עומדת במוקד אחת התעשיות הכי מדוברות בוולסטריט בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה - תעשיית התשלומים. חברות ענק כדוגמת אפל, גוגל וסמסונג לוטשות עיניים דרך פיתוחים מו האפל פיי והארנק של גוגל על התעשייה הזו של תשלומים שיחליפו את הצורה המסורתית בה אנו רוכשים מוצרים.
על אף התחרות הגוברת, בעיקר מהצד הטכנולוגי, מרשים מאוד לראות כיצד חברה ענקית וגדולה כמו ויזה מצליחה לייצר החזר השקעה כפי שראינו ברבעון האחרון. לפני כשנתיים פורסם דוח מעניין על ידי חברת ויזה אירופה (חברה בת של ויזה העולמית), שהתעסק בעתיד תעשיית התשלומים כחלק מההתפתחות הטכנולוגית. בדוח עלו מספר מסקנות שיכולות להציג את התעשייה באור מעניין למדי גם היום ב-2015.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- eToro ו-Visa משיקות כרטיס חיוב באירופה ובריטניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, צרכנים מוכנים לחשוף את פרטיהם האישיים יותר ויותר אם מבטיחים להם הנחות והטבות. דוגמא לכך נמצאת בכל מועדוני ההטבות של החברות שהלכו והשתדרגו עם התפתחות ענף האפליקציות שיצר נוחות ופשטות, וכמובן אפשרויות שלא היו עוד קודם. המסקנה החשובה ביותר אולי נמצאת בסעיף שהתייחס למאבק שבין אפיקי התשלום הישנים, כגון מזומן וצ'קים, אל מול הפייפל וארנקים דיגיטליים וכמובן כרטיסי אשראי.
חברת ויזה, באמצעות צוות המחקר שלה, העריכה כי יותר ויותר גופים ממשלתיים ירצו להכחיד את עידן המזומנים בעיקר עקב מיקסום הפיקוח בכל הקשור להלבנות הון ותעשיית ההון השחור. לכן כסף גדול יילך לתעשיית האשראי, שכן בכל פעם שאתם רוכשים בכרטיס אשראי מתבצע תיעוד שעליו אפשר לפקח. תעשיה זו תייצר רווחים גדולים יותר לחברות שיאמצו את הטכנולוגיה ויספקו ללקוחות מוצרים טכנולוגים ופשוטים כאחד.
לסיכומו של עניין, המאבק הגדול יתקיים בין ויזה, ענקית האשראי, לבין פייפל - שתי החברות ממוצבות הכי טוב לייצר פיתרון של ממש להחלפת המזומן. להערכתי, שירותי תשלום, כמו האפל פיי והארנק של גוגל, יתקשו לקחת נתח שוק מהענקיות המסורתיות - על אף שהציבור נוטה להיות פתוח יותר בכל הקשור לאבטחה ותשלומים, הוא עדיין מעדיף להשתמש בכלים הידועים לו ולא לחשוף עצמו לטכנולוגיות שפחות מוכחות.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
כמו כן, החזקות קרנות הגידור הגדולות בארה"ב מראות, שעדיין, למרות הנסיונות של המתחרים, ויזה ממוצבת כחברה גדולה, חזקה וחשוב לא פחות אמינה - ואמינות זה המשחק בכל הקשור לתעשיית הכסף והתשלומים. אני אישית מאמין גדול בחברה הזו והנ"ל קיבל סימוכין כשבחרתי לשלוח איתות כניסה למניית ויזה דרך שירות SmartTrader שייצרה רווח של כ-7% בפרק זמן של שבעה ימי מסחר . מצורף ניתוח יחסי של ויזה ,סקטור הפיננסים, מדד ה-SPX500, בשלוש שנים האחרונות

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.בני 28/07/2015 13:37הגב לתגובה זואשמח לניתוח על ברקשייר התאווי של וורן באפט . מה דעתך על האחזקות החולות שלה בקוקה קולה וIBM . ,תודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
