חושבים שביטול מע"מ יגביר את התחרות? חישבו בשנית
מע"מ אסור לבטל את מס הערך המוסף על מוצרי מזון. המע"מ התבסס כאחד המסים החשובים במערכת המס, אשר מהווה כיום כ-40% מכלל הכנסות המדינה ממסים, והצלחתו הגדולה מבוססת על היותו בשיעור אחיד ולרוחב כל המוצרים והשירותים. שינוי בתפישה זו יצור דינאמיקה על פיה המס יוטל על מוצרים או שירותים שונים ובשיעורים שונים. בשנת 2014 עמדה הגבייה של המע"מ (לא כולל יבוא בטחוני) על 85.7 מיליארד שקלים לעומת גביית מס הכנסה שעמדה על 114.5מיליארד שקלים וגביית מס קניה על 17.8 מיליארד שקלים.
כמו כן, לא יהיה נכון להנהיג בישראל מע"מ דיפרנציאלי. משמעות הפיכת המע"מ למס דיפרנציאלי הינה שבירה חמורה של אחידות שיעורי המס. ברגע שעקרון האחידות ייפרץ, לא ניתן יהיה לעצור את הסכר. ההשקפה על אילו מוצרים להטיל מע"מ ועל אילו לא אינה השקפת קבע, אלא ראייה ערכית שעשויה להשתנות, גם משיקולים פוליטיים, למשל: תרופות, ספרי לימוד לילדים, ביגוד בסיסי לילדים ועוד.
היוזמה לבטל את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים אולי נובעת מתוך רצון טוב על מנת להשיג פתרון מהיר לבעיה המורכבת של יוקר המחייה, אך פתרון מהיר זה מצביע על הבנה מועטת מאד במערכת המס, חשיבותה ושלמותה. מהלך כזה יסכן את הכנסות המדינה ממסים, ללא תועלת אמיתית. הפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים לא תוליד תחרות אמיתית ובכך לא תתרום להוזלת המחירים לצרכן. הטיפול בהפחתת המחירים על מוצרי מזון צריך להיות פתיחתם לתחרות בשני מישורים, פתיחת המשק לתחרות מול יבוא מוצרי מזון ויצירת תחרות אמיתית בשוק המקומי עצמו. היחלשת מנגנון המע"מ יעלה את הצורך בהעלאת שיעורי מסים אחרים, כמו מס קניה. מערכת המסים כולה תיסוג אחורה. גם בעולם מכירים בערכו הרב של שיטת המע"מ בישראל. קרן המטבע העולמית ציינה כי שיטת המע"מ בישראל היא מהטובות בעולם, ומדינות אירופה אף מקנאות בשיטת המע"מ האחידה המונהגת אצלנו, שכן אצל חלקן מונהג מע"מ דיפרנציאלי, הגורם לקושי רב בגביית המסים ולרמאויות רבות. ביטול המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים לא תקל על יוקר המחייה ולא תסייע לשכבות החלשות. עדיף להפחית את המע"מ באופן שוויוני ב-1% על כלל המוצרים, כך שכל האוכלוסייה, ובעיקר אלה המצויים בשכבות הנמוכות, יהנו מהמהלך. במקום לטפל במס על מכירת המוצר, עדיף לכוון את החשיבה להורדת מחירו של המוצר עצמו, ואין דרך אחרת לעשות זאת באופן משמעותי אם לא יופחתו מכסי המגן על יבוא מוצרי מזון. הפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים עשויה, במקרה הטוב, להפחית את מחירי אותם המוצרים. אבל חשיפת המשק לייבוא מוצרי מזון עשויה להפחית את מחירי המוצרים בעשרות אחוזים. פיקוח על מחירים לא תמיד מביא להורדת המחיר הנחוצה. אנו לא זקוקים לפיקוח על מוצרים. אנו זקוקים לתחרות אמת. ותחרות אמת קיימת רק כאשר המשק כולו נחשף לתחרות עולמית.
- 4.זה מה שקורה כשעבריין פופוליסט שר (ל"ת)בכל ביבי אשם 31/05/2015 10:32הגב לתגובה זו
- 3.אייל 30/05/2015 12:59הגב לתגובה זוביטו'ל המע''מ באופן גורף -נחוץ ומוסרי. ירידת המחירים בכל התחומים יביא לביקושים רבים -הצריכה תעלה . במקביל לפתוח את השווקים לתחרות אמיתית יביא לירידה נוספת במחירים והעלאת הצריכה .לא שמעתי מעולם שהעלאת מים מביאה לצריכה מוגברת. גם בביקוש קשיח תמיד יימצאו מתישהו אלטרנטיבה. אפשר להגדיר צריכה כתאבון מוגבר אינסופי כי מי לא יירצה לצרוך יותר ויותר כשהמחירים נמוכים ???? תראו לי בעל עסק שלא רוצה להוריד את המחירים ולהרוויח ?? הצרכן מרוויח,בעל העסק מרוויח והמדינה מרוויחה מהתעוררות המשק. כי בסופו של דבר כשכסף יוצא לשווקים בזכות הצריכה כולם מרוויחים מזה. אבל המדינה הזאת מטומטמת ולא חושבת מעבר לחודש...מדינות מקנאות בנו???? על מה ולמה ??? לך תחיה באוסטרליה או באירופה ותעזוב לרגע את האבטלה שם שלא קשורה למס זה או אחר..ואז תבין כמה שטויות דיברת במאמר
- 2.כלכלן חברתי 29/05/2015 16:47הגב לתגובה זוהצגת מע"מ בשיעור אחיד כיתרון פשוט אינה עומדת במבחן , בארצות רבות במערב , נהוג מע"מ דיפרנציאלי , בשיעורים מופחתים על מוצרי מזון . הפחתה של 8-10 אחוזים מהמעמ על מוצרי המזון תוזיל מחיריהם בשיעור דומה , ותוזיל את יוקר המחייה .
- 1.כלכלן 28/05/2015 15:15הגב לתגובה זובהחלט לא מסכים מעמ דיפרנציאלי יכול לשנות את כל התמונה של יוקר המחייה אפשר לדרג ולהתחיל לשלם מעמ על כל מוצר מעל נניח 500 1000 שח בדירוג עולה לא יכול להיות שמעמ זהה על מכונית ששווה 300000 שח ועל קטשופ בסופר תקח על המכונית 30 מעמ בשיטה כזו תגבה יותר כסף ממעמ וגם תוריד את יוקר המחייה בדוק
- קליפ 28/05/2015 21:16הגב לתגובה זולחם שעשוי מקח לבן וסוכר לעניים המטומטמים? או חסה בריאה? אולי אגוזי מלך זה מוצר יסוד ולא סיגריות שהעניים מוצצים?? דרעי אל תהיה דרק. אתה בעצם "תוקע" את בוחריך בענק
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
