חושבים שביטול מע"מ יגביר את התחרות? חישבו בשנית

אריה זייף, מנהל המכס והמע"מ לשעבר וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר, על החסרונות של ביטול מע"מ על מוצרי מזון
אריה זייף | (5)
נושאים בכתבה מע"מ

אסור לבטל את מס הערך המוסף על מוצרי מזון. המע"מ התבסס כאחד המסים החשובים במערכת המס, אשר מהווה כיום כ-40% מכלל הכנסות המדינה ממסים, והצלחתו הגדולה מבוססת על היותו בשיעור אחיד ולרוחב כל המוצרים והשירותים. שינוי בתפישה זו יצור דינאמיקה על פיה המס יוטל על מוצרים או שירותים שונים ובשיעורים שונים.   בשנת 2014 עמדה הגבייה של המע"מ (לא כולל יבוא בטחוני) על 85.7 מיליארד שקלים לעומת גביית מס הכנסה שעמדה על 114.5מיליארד שקלים וגביית מס קניה על 17.8 מיליארד שקלים. 

כמו כן, לא יהיה נכון להנהיג בישראל מע"מ דיפרנציאלי. משמעות הפיכת המע"מ למס דיפרנציאלי הינה שבירה חמורה של אחידות שיעורי המס. ברגע שעקרון האחידות ייפרץ, לא ניתן יהיה לעצור את הסכר. ההשקפה על אילו מוצרים להטיל מע"מ ועל אילו לא אינה השקפת קבע, אלא ראייה ערכית שעשויה להשתנות, גם משיקולים פוליטיים, למשל: תרופות, ספרי לימוד לילדים, ביגוד בסיסי לילדים ועוד.

היוזמה לבטל את המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים אולי נובעת מתוך רצון טוב על מנת להשיג פתרון מהיר לבעיה המורכבת של יוקר המחייה, אך פתרון מהיר זה מצביע על הבנה מועטת מאד במערכת המס, חשיבותה ושלמותה. מהלך כזה יסכן את הכנסות המדינה ממסים, ללא תועלת אמיתית.   הפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים לא תוליד תחרות אמיתית ובכך לא תתרום להוזלת המחירים לצרכן. הטיפול בהפחתת המחירים על מוצרי מזון צריך להיות פתיחתם לתחרות בשני מישורים, פתיחת המשק לתחרות מול יבוא מוצרי מזון ויצירת תחרות אמיתית בשוק המקומי עצמו. היחלשת מנגנון המע"מ יעלה את הצורך בהעלאת שיעורי מסים אחרים, כמו מס קניה. מערכת המסים כולה תיסוג אחורה.   גם בעולם מכירים בערכו הרב של שיטת המע"מ בישראל. קרן המטבע העולמית ציינה כי שיטת המע"מ בישראל היא מהטובות בעולם, ומדינות אירופה אף מקנאות בשיטת המע"מ האחידה המונהגת אצלנו, שכן אצל חלקן מונהג מע"מ דיפרנציאלי, הגורם לקושי רב בגביית המסים ולרמאויות רבות.   ביטול המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים לא תקל על יוקר המחייה ולא תסייע לשכבות החלשות. עדיף להפחית את המע"מ באופן שוויוני ב-1% על כלל המוצרים, כך שכל האוכלוסייה, ובעיקר אלה המצויים בשכבות הנמוכות, יהנו מהמהלך. במקום לטפל במס על מכירת המוצר, עדיף לכוון את החשיבה להורדת מחירו של המוצר עצמו, ואין דרך אחרת לעשות זאת באופן משמעותי אם לא יופחתו מכסי המגן על יבוא מוצרי מזון.   הפחתת המע"מ על מוצרי מזון בסיסיים עשויה, במקרה הטוב, להפחית את מחירי אותם המוצרים. אבל חשיפת המשק לייבוא מוצרי מזון עשויה להפחית את מחירי המוצרים בעשרות אחוזים.   פיקוח על מחירים לא תמיד מביא להורדת המחיר הנחוצה. אנו לא זקוקים לפיקוח על מוצרים. אנו זקוקים לתחרות אמת. ותחרות אמת קיימת רק כאשר המשק כולו נחשף לתחרות עולמית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זה מה שקורה כשעבריין פופוליסט שר (ל"ת)
    בכל ביבי אשם 31/05/2015 10:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אייל 30/05/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
    ביטו'ל המע''מ באופן גורף -נחוץ ומוסרי. ירידת המחירים בכל התחומים יביא לביקושים רבים -הצריכה תעלה . במקביל לפתוח את השווקים לתחרות אמיתית יביא לירידה נוספת במחירים והעלאת הצריכה .לא שמעתי מעולם שהעלאת מים מביאה לצריכה מוגברת. גם בביקוש קשיח תמיד יימצאו מתישהו אלטרנטיבה. אפשר להגדיר צריכה כתאבון מוגבר אינסופי כי מי לא יירצה לצרוך יותר ויותר כשהמחירים נמוכים ???? תראו לי בעל עסק שלא רוצה להוריד את המחירים ולהרוויח ?? הצרכן מרוויח,בעל העסק מרוויח והמדינה מרוויחה מהתעוררות המשק. כי בסופו של דבר כשכסף יוצא לשווקים בזכות הצריכה כולם מרוויחים מזה. אבל המדינה הזאת מטומטמת ולא חושבת מעבר לחודש...מדינות מקנאות בנו???? על מה ולמה ??? לך תחיה באוסטרליה או באירופה ותעזוב לרגע את האבטלה שם שלא קשורה למס זה או אחר..ואז תבין כמה שטויות דיברת במאמר
  • 2.
    כלכלן חברתי 29/05/2015 16:47
    הגב לתגובה זו
    הצגת מע"מ בשיעור אחיד כיתרון פשוט אינה עומדת במבחן , בארצות רבות במערב , נהוג מע"מ דיפרנציאלי , בשיעורים מופחתים על מוצרי מזון . הפחתה של 8-10 אחוזים מהמעמ על מוצרי המזון תוזיל מחיריהם בשיעור דומה , ותוזיל את יוקר המחייה .
  • 1.
    כלכלן 28/05/2015 15:15
    הגב לתגובה זו
    בהחלט לא מסכים מעמ דיפרנציאלי יכול לשנות את כל התמונה של יוקר המחייה אפשר לדרג ולהתחיל לשלם מעמ על כל מוצר מעל נניח 500 1000 שח בדירוג עולה לא יכול להיות שמעמ זהה על מכונית ששווה 300000 שח ועל קטשופ בסופר תקח על המכונית 30 מעמ בשיטה כזו תגבה יותר כסף ממעמ וגם תוריד את יוקר המחייה בדוק
  • קליפ 28/05/2015 21:16
    הגב לתגובה זו
    לחם שעשוי מקח לבן וסוכר לעניים המטומטמים? או חסה בריאה? אולי אגוזי מלך זה מוצר יסוד ולא סיגריות שהעניים מוצצים?? דרעי אל תהיה דרק. אתה בעצם "תוקע" את בוחריך בענק
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.