האם בנק ישראל יאמץ את ההרחבה הכמותית שביצע דראגי באירופה?
צחי ליבוביץ הודעת הנגיד האירופאי מיום חמישי ממחישה כי הבנק האירופאי המרכזי נחוש לעשות שימוש בכל הכלים הכבדים ביותר העומדים לרשותו כדי להמריץ את הכלכלה האירופאית, אשר ממשיכה לאכזב.
ביום חמישי הודיע דראגי כי הוא מוריד את הריבית המרכזית מ- 0.15% ל- 0.05% ואת ריבית הפיקדונות מריבית שלילית של 0.1% לריבית שלילית של 0.2%. למהלך זה אין הרבה משמעות מעשית אלא יותר הפגנתית. כלומר הנגיד מודיע, הריבית אפסית המגמה היא למטה וזאת למרות שכביכול אין כבר לאן להוריד, כלומר, הריבית תישאר אפסית עוד תקופה ארוכה ואין לראות בכך שלריבית אין עוד לאן לרדת וגם אין צפי לשינוי מגמה בעתיד הנראה לעין.
בנוסף לכך הוא מבצע מהלך משלים למהלך שביצע בפעם הקודמת: לאחר שהודיע על ריבית שלילית של פיקדונות הבנקים המסחריים באירופה אצל הבנק המרכזי, מהלך שמטרתו ליצור אי כדאיות של הבנקים להפקיד כספים בבנק המרכזי. מטרתו של המהלך היא ליצור מצב שהבנקים יוותרו עם הררי מזומנים שאין מה לעשות איתם מלבד להסיט אותם כאשראי ובכך להקל את מחנק האשראי והבעיות התזרימיות במשקים הנמנים על מדינות האיחוד האירופאי.
הבנקים יוצפו בהררי מזומנים
המהלך המשלים עליו הצהיר דראגי ביום חמישי האחרון הוא השקת תכנית הרחבה כמותית, שתחל כבר באוקטובר הקרוב במסגרתה ירכוש הבנק המרכזי האירופאי ישירות מהבנקים ניירות ערך מגובי נכסים. צעד זה לא רק שיחזק את המערכת הפיננסית בגוש האירו אלא גם יציף את הבנקים בהררי מזומנים נוספים אותם הם אינם יכולים לחזור ולהפקיד בבנק המרכזי בשל ריבית הפיקדונות השלילית. כך למעשה יגדל הלחץ שהיה עצום עוד קודם לכן על הבנקים להעמיד אשראי רב לפירמות ולעסקים ובכך להציף במזומנים את משקי מדינות גוש האירו. זאת, במטרה להתניע את הכלכלה קדימה ולהילחם במיתון המאיים על הסף. זהו צעד מוניטרי רב משמעות הדומה למהלך שנעשה בארה"ב בעין סערת משבר הסאב פריים.
בעצם המהלכים שיזם לאחרונה הרי שאין ספק שמריו דראגי מפגין יצירתיות, מוכיח שיש כלים רבים נוספים מלבד כלי הריבית המרכזית שאיננו רלוונטי כבר ובעיקר מסמן לשווקים כי יש "בעל בית שיעשה הכל כדי לטפל בבעיות ושאפשר לסמוך עליו".
כמובן שגם במשק הישראלי, שמצבו היום יותר דומה למצב הכלכלה באירופה מאשר למצב הכלכלה בארה"ב, צופים מן הצד במהלכיו של דראגי ולא מן הנמנע שייעשה שימוש גם פה בכלים דומים, היות וגם בישראל, כלי הריבית המרכזית למלחמה בהאטה מיצה את עצמו לאחר שהתברר כי השפעתו על שער הדולר הצטמצמה דבר הבולט עוד יותר לאחר שהריבית במשק הישראלי ירדה החודש לשפל היסטורי של 0.25%. האם בנק ישראל יבצע אף הוא מהלכים דומים של הרחבה כמותית בקרוב בדומה לבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה?
- 7.סתם משקיע 11/09/2014 10:11הגב לתגובה זוואילו בישראל שילוב של ריבית אפס והדפסת כסף בהיקפים אדירים תייקר את מחירי הנדלן עוד יותר.
- 6.תותח מסכים עם כול מילה. (ל"ת)יועץ 11/09/2014 10:04הגב לתגובה זו
- 5.משקיע 10/09/2014 16:14הגב לתגובה זוזה אחד שיודע על מה הוא מדבר
- 4.לא יעזור כלום מחירי הנדלן ימשיכו לעלות (ל"ת)פאפא 10/09/2014 14:09הגב לתגובה זו
- 3.חרגול 10/09/2014 14:05הגב לתגובה זומה שעבד בארה"ב ומבצעים עכשיו באירופה יעשו גם בישראל
- 2.בנק ישראל לא יאמץ כלום, אין לו את הביצים שיש לדראגי (ל"ת)סחבק 10/09/2014 11:25הגב לתגובה זו
- יוסף 11/09/2014 08:42הגב לתגובה זואין לה...זה טבעי
- 1.אלמוג סער ת"א 10/09/2014 11:19הגב לתגובה זוכי מנגנון הורדת הריבית כבר באמת מיצה את עצמו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
