הקונצנזוס מגדיר העלאת חשיפה מנייתית, אך באיזה מחיר?
להחלטה כיצד לרכיב את תיק ההשקעות קיים משקל רב, ולפיכך יש להתחשב במספר דעות והצעות. מקור עיקרי לאותן דעות הינו התקשורת. באם מתבססים על הכותרות בעיתונות המקצועית, נראה שישנה עמדה חזקה ומאוחדת בעד העלאת החשיפה המנייתית בתיקים. אינספור נתונים תומכים בהחלטה שכזאת, כאמור, לכן יש לשקול זאת בכובד ראש. ייתכן וכדאי לבחון אפשרויות להגן על התיק, כאשר השאלות המהותיות בנושא הן באיזה מחיר ובאיזה מבנה של הקצאת נכסים.
מהם הגורמים העיקריים התומכים בהמשך עליות בשווקי המניות בעולם?
הגורם המניע המהותי ביותר בשנים האחרונות הינו הזרמת הכספים האדירה והמתמשכת של נגידי הבנק המרכזיים עם דגש על יו"ר הפד האמריקני, הנגיד האירופי והנגיד היפני. לפי נתוני השנים האחרונות ובפרט 2013, השווקים המובילים יהיו, על פי רוב, השווקים בעלי הזרמות הכספים. נכון להיום תיתכן האטה בהזרמת הכספים (Tapering) ע"י יו"ר הפד החדשה, ג'נט יילן, אך עדיין מדובר בהזרמה מהותית. לחבריה למשולש הנגידים אין כל איתות להאטת ההזרמה שלהם.
גורם נוסף שמשפיע הוא גובה הריביות בעולם. שיעור הריביות בעולם עדיין נמוך מאוד, היסטורית ואבסולוטית, והדבר מוביל משקיעים לחפש תשואות גבוהות בנכסים מסוכנים יותר. יתרה מכך, מדדים כגון מדדי מנהלי הרכש, הנחשב למדד מקדים של הצמיחה, מראה כיוון של גידול צפוי בתמ"ג של ארה"ב ואירופה. נתוני מחירי הדירות בארה"ב לפי מדד קייס שילר ממשיך להציג מגמה של עליית מחירים בערים הגדולות. נתונים אלו תומכים בהמשך הצמיחה ובעקבות זאת גידול ברווחים.
אך למרות כל הנתונים התומכים בהמשך העליות יש לזכור ש-2013 הייתה אחת השנים הטובות ביותר מבחינת תשואות המדדים עם תמחור פחות נוח משנה שקדמה לה. מדד לבחינת תנודתיות השוק הינו מדד ה-VIX שמציג נתון של כ-14 בו הוא לא נשאר לאורך זמן - כלומר צפויה עלייה בתנודתיות.
האם להגדיל, אם כן באיזו הקצאה?
כאשר בוחנים לעומק את ביצועי המדדים המרכזיים בארה"ב ואירופה מגלים שלא רק המדדים של אותן מדינות יצרו תשואה עודפת יחסית למדד ייחוס או יחסית למדינות אחרות, אלא שהמדדים אשר מכוונים לחברות שעיקר הכנסותיהן ממוקדת בצריכה מקומית ולא גלובלית ביצעו תשואה עודפת משמעותית מעבר למדדי הבסיס של אותן מדינות.
מתוך מחקר שבוצע על ידי גוף המחקר BEA, המציג גידול אבסולוטי בשיעורי הרווח הנובעים מהכנסות מקומיות בארה"ב, נראה כי אלה הגיעו לרמות גבוהות במהלך השנים 2006-2007. מאידך, סכומי הרווחים חזרו לרמתם לפני שלוש שנים. כלומר שיעור הרווחיות השתפר משמעותית, אך ה"כסף" עוד לא הגיע. לכן אם רמת הצריכה המקומית תשתפר, רווחיות החברות עם קשר מקומי תמשיך לצמוח יחד עם שיעורי רווחיות גבוהים מהממוצע. לשם הצגת הצד המשלים של רווחיות החברות, סכומי הרווחים אשר מגיעים מחו"ל לחברות אמריקניות מציגים מגמה של סטגנציה בשנים האחרונות.
להערכתי, לאור המגמות בשווקים ותמחורם, כדאי להפנות את עיקר הנכסים לרבדים המשניים של מדדי המניות בעולם, תוך דגש על חברות בעלות הכנסות מקומיות מהותיות. בשונה מן הדעה הרווחת, יש לצמצם את החשיפה המנייתית בצורה מדורגת לאורך החודשים הקרובים.
- 2.עופר מבין עניין (ל"ת)רמי 08/01/2014 07:11הגב לתגובה זו
- 1.נוי 07/01/2014 15:16הגב לתגובה זוהשוק מתנהג בטמטום, ויקבל זבנג רציני בשנה הבאה. עדיף ללכת על אפיקים שונאי סיכון

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.