הסדרי חוב של חברות שנקלעו לקשיים בשירות חובן, הינם חלק מרכזי בנוף שוק ההון המקומי בשנים האחרונות. אחרי שנים של גאות כלכלית וכסף זול, שהובילו חברות לרמות מינוף גבוהות מאוד, הגיע משבר 2008 ולאחריו גם המחאה וההתפכחות החברתית והראו שלא לעולם חוסן.

חברות גדולות כמו אלביט הדמיה ואידיבי אחזקות הגיעו למצב של חדלות פרעון בפועל ונמנעו מתשלום חובן לבעלי החוב. ברוב המקרים, בעלי החוב הם ציבור המשקיעים, בעיקר באמצעות כלי השקעה כמו קופות גמל, קרנות פנסיה והשתלמות, קרנות נאמנות ואחרים וכן הבנקים. הגופים המוסדיים, עמם אני עצמי נמנה, המנהלים את מגוון המוצרים עבור ציבור המשקיעים, מספק אשראי לחברות על בסיס הערכות כלכליות של איכות החברה וגובה הריבית בהתאם לסיכון החברה וסדרת האג"ח הספציפית.

מחובתם של המוסדיים לייצג את האינטרס של המשקיעים ואינטרס זה בלבד בתוך חברות נוטלות האשראי, כך שאלה תדענה לשרת את חובן למשקיעים שסיפקו את האשראי. ברור שבקרב המוסדיים הגדולים, המנהלים מיליארדי שקלים, לא קיימת היכולת לברור בין סדרות וחברות, והיקף הנכסים הגדול שהן מנהלות, לצד המגבלות הרגולטריות, מחייב אותן להיכנס להשקעה כמעט בכל הסדרות והחברות בשוק עם גמישות מוגבלת בכניסה ויציאה מאגרות חוב.

אם נבחן את התנהלות מרבית החברות שנקלעו להסדר חוב בשנים האחרונות שקדמו להסדר, נמצא בד"כ התנהלות עסקית פסולה שכוללת משכורות עתק, משיכת דיבידנדים ועסקאות בעלי עניין שפגעו ביכולת החברות לשרת את החוב שהתחייבו לשלם. למעשה, המגה מוסדיים לא ביצעו את מלאכתם כנדרש ואפשרו את חגיגת המשכורות והדיבידנדים מתוך הערכה שלא יהיה בכך משום פגיעה באיתנות החברות ויכולתן לשלם חובות.

האקטיביזם המוסדי הינו חלק הכרחי בשוק הון יעיל במטרה לשמור על אינטרס ציבור המשקיעים ובעלי החזקות המיעוט בחברות. אין ספק שבשנה האחרונה אנו רואים מגמת שינוי חיובית באקטיביזים המוסדי. ולמרות זאת, אנו עדיין רואים חוסר גמישות אצל המגה-מוסדיים בבחירת הניירות המושקעים, מה שמקשה עליהן 'להעניש' חברות כושלות ובעלי חברות כושלים שפגעו במשקיעים ובעלי החזקות המיעוט בחברות.

הסדרי החוב האחרונים איפשרו למגה-מוסדיים להעלות את האקטיביזם המוסדי שלב נוסף ע"י נטילת השליטה בחברות מבעלי השליטה הנוכחיים, ובכך להבהיר לבעלי החברות, באשר הם, כי השליטה בחברות מותנה בתשלום החוב למחזיקי האג"ח והתנהלות עסקית תקינה. רק כשחרב איבוד השליטה מונפת מעל צווארם - ישנו בעלי השליטה את התנהלותם. בהסדרי החוב הגדולים של אידיבי ואלביט הדמיה נמנעים המגה מוסדיים מהשתלטות על החברות וחבל שכך - תקדים השתלטות על חברה מפרה, שלא מספקת תנאים מספקים בפריסת החוב, מתבקש לצורך חינוך השוק.

בדומה למקום חינוך בעלי השליטה בחברות יש גם מקום לחינוך המוסדיים בידי ציבור המשקיעים. על המשקיעים לדעת אילו גופים מחזיקים עבורם באגרות חוב של חברות בהסדר ואילו גופים נמנעים מהסדרים ובעקבות כך להסיט את השקעותיהם בין בתי ההשקעות. זהו מדד בסיסי ביותר להבנת יכולות ניהול הסיכונים בפועל של בתי ההשקעות, שהוא חלק הכרחי ובלתי נפרד מעולם ההשקעות.