בשבוע שעבר שמעתי מספר פעמים סוחרים אומרים, "רציתי להגדיל החזקות בשוק כשהמעו"ף היה ב-1160, אבל ...". להזכירכם, רק לפני חודש רוחות המלחמה עם סוריה היו ברקע, וזה לא בדיוק עשה מצב רוח להשקעות. אפשר להסתכל על דוגמא קיצוניות יותר, רוב הציבור פספס את ההזדמנות ב-ה הידיעה של העשור האחרון, ולא קנה מניות בשנים 2008-2009, אז מדד המעו"ף ירד מ-600 נקודות (עלה מאז ביותר מ-100%) ומדד ה-S&P500 ירד מה-700 נקודות (עלה 140% מאז). לקנות את השוק, כשהאווירה בשוק שלילית והתמחור נוח, היא אחת מאסטרטגיות ההשקעה היעילות ביותר. אז מה צריך לקרות בשביל שנרכיב את המשקפיים הורודים כשדברים נראים פחות טוב, ואולי ננצל הזדמנויות כניסה נוחות לשוק?

חלק חשוב בהצלחה בהשקעות קשור ביכולת של המשקיע לשלוט בתכונה אנושית מולדת של העדפת ההווה על העתיד. גם כאנשים בוגרים, יש לנו בעיה לדחות סיפוקים, ועל אותו המשקל מהכיוון השני, האינסטינקט מוביל אותנו להימנע מסבל מיידי. רבים מאיתנו לא מוכנים לראות הפסד על השקעה בטווח הקצר, גם אם זה ישתלם יותר בטווח הארוך.

במחקרים שנעשו על התנהגות פיננסית של צרכנים, גילו שאנשים מוכנים לוותר על ריבית אלטרנטיבית מאוד גבוהה, בשביל לקבל רווח מיידי. תשאלו את עצמכם, האם הייתם מוכנים להחליף 100 ש' מתנה היום במתנה של 110 ש' בעוד שנה? רוב האנשים יבחרו ב-100 ש' היום. להזכירכם התשואה על מק"מ לשנה כיום נעה סביב ה-1%, זאת אומרת שאנשים מוכנים לוותר על ריבית אלטרנטיבית של 9% בשביל לקבל את הסיפוק פה ועכשיו. מחקר כזה לא מדמה השקעות בבורסה בצורה טובה, אבל עדיין אפשר ללמוד ממנו הרבה על ההתנהלות שלנו עם הכסף ועל העדפת ההווה.

מי שקונה בירידות, צריך לקחת בחשבון שהירידות עשויות להמשיך, לכן עשוי לקחת זמן רב עד שההשקעה תניב פירות. אבל ברגע שקונים מדד מוביל ולא מניה בודדת, זה בעיקר עניין של זמן. במניה בודדת, אפשר תיאורטית להפסיד את כל סכום ההשקעה, לדוגמא כמו במקרה של דלק נדלן. בעוד שהשקעה בשוק כולו לא צפויה להימחק. זה נכון שאי אפשר להתעלם מהפרשי הפוטנציאל, שקונים מניה בודדת הנמצאת בירידה, אפשר להיות מתוגמלים בשיעורי תשואה מאוד גבוהים - עיוותי המחיר שיכולים להיווצר בירידות של מניה בודדת גדולים ביחס לעיוות המחיר הנוצר בשוק כולו. כמו רוב הדברים בשוק ההון יש משחק בין הסיכון והסיכוי.

נסתכל על שני סוגי משקיעים, "המהססים", יש להם כסף פנוי להשקעה, הם גם יכולים להרשות לעצמם להגדיל את הרכיב המנייתי, אבל הירידות מרתיעות אותם. המהססים יכנסו לשוק רק אחרי מהלך עליות משמעותי משום שהם שואבים את הביטחון מהאופטימיות של השווקים. לו רק היו יכולים לשאוב חלק גדול יותר מהביטחון מהתמחור, התיק שלהם היה יכול לשפר את ביצועיו בצורה משמעותית. לעןמת "המושקעים", יש הסבר לגיטימי שהם הרי כבר מושקעים בשוק, ולכן לא מוכנים להשקיע עוד ולהגדיל את ההפסדים בטווח הקצר.

אין פיתרון קל במקרה הזה והתשובה צריכה להגיע בהתאם ליכולת ורצון של המשקיע להגדיל סיכונים. צריך לזכור שככל שהירידות מתחזקות, שיעור הרכיב המנייתי יורד ביחס לשאר התיק, מה שמאפשר לבצע קניות. באותה מידה, הייתי שמח לראות יותר משקיעים שמממשים מידי פעם קצת רווחים בעליות ולא נסחפים אחר גל האופטימיות בצורה עיוורת. מימוש רווחים (קצרה היריעה מלהרחיב בנושא במאמר זה) מפנה גם כסף איתו ניתן לרכוש מניות כשהשוק יורד.

אין להסיק מהאמור שעכשיו כבר מאוחר מדי לקנות את מדד המעו"ף. אבל למי שמחפש להגדיל את ההחזקות שלו בשוק ויש לו מספיק אוויר לנשימה, שווה שיבחן את נקודות הכניסה שלו גם כשהאווירה בשוק שלילית.