על השינויים הצפויים בעקבות הוועדה לעידוד הנזילות
במהלך השבוע שעבר פורסמו מסקנות הביניים של הועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה, שהוקמה בעקבות ההתכווצות המהותית בנפח המסחר בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות.
הירידה במחזורים אינה יחודיית לשוק הישראלי, וגם בשווקים באירופה ובארה"ב חלה צניחה של כ-50% בנפח המסחר מזה מספר שנים. אך ההשפעה על הבורסה הקטנה אצלנו ניכרת מאוד - מספיק שנלך מעבר למניות ת"א 25 וכבר ניתקל בחוסר נזילות חריף.
המלצות הוועדה, במידה ותתקבלנה, צפויות להשפיע בצורה מהותית על העובדים בשוק ההון ובעיקר על ציבור המשקיעים בבורסה. אם כן, מהן המלצות הוועדה המחייבות תשומת לב יתרה מהמשקיע הממוצע?
ראשית אציין את הפחתת שיעור המס על רווחי הון ריאליים ל-15%, והפחתת שיעור המס על פיקדונות בנקאיים והשקעות שקליות ל-10%. רק לפני פחות משנתיים בראשית 2012, הועלה המס על רווחי הון מ-20% ל-25% ומשקיעים רבים הזדרזו בשלהי 2011 לבצע מכירה רעיונית של החזקותיהם בכדי לנצל את שיעור המס הנמוך. במידה וחישוב המס לאחר ההפחתה לא יבוצע על פי הזמן היחסי של החזקת נייר הערך בתקופות המס השונות, ההפחתה חייבת להתבצע בתוך זמן קצר מרגע אישורה, אחרת משקיעים המעוניינים לממש את החזקותיהם ימתינו עד לירידת המס. בטווח הקצר, הדבר עלול להקטין את מחזורי המסחר עוד יותר ולהביא לעליות שערים ניכרות בבורסה, וזאת בהיעדר מוכרים. לאחר הורדת המס המוכרים צפויים לחזור בהמוניהם לשוק, להגדיל את המחזורים וללחוץ את מחירי ניירות הערך מטה.
אפשרות אחרת הטעונה את אישורה של רשות המיסים, הינה לאפשר בשנית מכירה רעיונית במשך תקופה מוגדרת לאחר הורדת המס - פעולה אשר תוכל למנוע עיוותים אפשריים בשוק המניות והאג"ח. הפחתת שיעור המס לא צפויה לפגוע מהותית בהיקף תקבולי המס של הממשלה, ואולי אף להגדילם במידה והדבר אכן יוביל לעלייה במחזורי המסחר. מחקרי עבר בנושא מיסוי מצאו, כי הורדה בשיעור המס דווקא מגדילה את היקף תקבולי המס וזאת עקב גידול בהיקף העסקאות בגינן נגבה המס.
העברת יום המסחר מראשון לשישי צפויה ליצור חפיפה גדולה יותר של המסחר עם בורסות העולם, ובעיקר עם אירופה. במחשבה ראשונית מדובר בצעד מבורך אשר ינגיש יותר את השוק הישראלי למשקיעים זרים ויעלה את מחזורי המסחר. אולם צעד שכזה עלול דווקא להניא חלק מהמשקיעים הזרים מפעילות בשוק המקומי. כיום, אותם משקיעים זרים דווקא נהנים מהעובדה שהבורסה הישראלית פועלת ביום ראשון - יום בו מרבית בורסות העולם סגורות למסחר, והדבר מגביר את יכולתם להגיב לאירועים כלכליים גלובליים וגיאו-פולטיים המתרחשים במהלך סוף השבוע. ביטול המסחר בראשון יהפוך את השוק המקומי לפחות אטרקטיבי עבורם.
כדוגמא, ניתן לציין את המסחר ביום ראשון, 07/08/2011, לאחר הורדת הדירוג לארה"ב על ידי סוכנות S&P יום לפני כן (יום שבת). משקיעים רבים ברחבי העולם לא הצליחו להגיב לאירוע זה כיון שהמסחר בבורסות כבר נסגר וחלקם פנו לפעילות דווקא בבורסה הישראלית - בעלת הנזילות הגבוהה ביותר מבין השווקים הפתוחים בראשון (בעיקר השווקים במדינות ערב). יום המסחר הסתיים בצניחה של כ-7% במדדי המניות ובמחזור מסחר כבד.
אם נתעלם לרגע מההשפעה השלילית על מדדי המניות, הבורסה הישראלית מיצבה עצמה באותו היום כשוק המרכזי היחיד אליו יכולים המשקיעים הזרים לשאת עיניהם, כדי לקבל החלטות השקעה כיצד לפעול ברגע שיפתחו השווקים חו"ל ביום שני למחרת.
זה המקום להציע להנהלת הבורסה ולרשות ניירות ערך לא לבטל לחלוטין את המסחר ביום ראשון, אלא לקיים מסחר בחוזים עתידיים על מדדי המניות המרכזיים - ת"א 25 ות"א 100. הדבר יאפשר לבורסה להמשיך ולהציע למשקיעים המתוחכמים הזרים והמקומיים כלי לפעילות בשוק ביום ראשון ויוכל לקדם את המסחר בחוזים עתידיים בבורסה בתל אביב - עליו שוקדת הנהלת הבורסה מזה שנים רבות ללא הצלחה מרובה.
המלצה נוספת בעלת חשיבות למשקיעים רבים - הקמת מאגר השאלות על מנת לאפשר מכירה בחסר של ניירות ערך (שורט). המטרה היא לאפשר למשקיע הממוצע לבצע פעולה זו, אשר זמינה כרגע רק למשקיעים מתחוכמים בלבד וזאת לאור הפרודצורה המסובכת הנדרשת לכך. משקיעים שאינם מעוניינים לבצע מכירה בחסר יוכלו להשאיל את ניירות הערך שברשותם ולקבל תמורתם דמי השאלה. נראה כי מרבית הפעילים בשוק ההון ירוויחו ממצב זה, הן סוחרי השורט והן סוחרי הלונג - מצב של win-win.
הוועדה פרסמה עוד רשימה ארוכה של המלצות במטרה להעלות מחדש את נפח המסחר בבורסה. מידת השפעתה של הועדה שמונתה על ידי יו"ר רשות ני"ע תבחן לא רק על סמך המלצות אלו, אלא גם על היקף ומהירות יישומן בשטח. הזמן לדיבורים כמעט ונגמר, הגיע הזמן למעשים.
- 1.לטפל ברגולציה! 16/09/2013 11:34הגב לתגובה זויש לצמצם מחד את כל הרגולציה הפוגענית, ומאידך למצות את הדין עם האחראים למחדל הזה! הטייקונים חוגגים על רקע עודף הרגולציה - להם יש 2-3 רגולטורי מחמד. כל מי שישר - בורח מהרגולציה הלא שפוייה.

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?
מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון
מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.
נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.
מהן עלויות השיקום של סוריה?
אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.
לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה.
- האם 7 באוקטובר יכול להתרחש גם בגבול הסורי?
- טראמפ לוחץ ידיים לטרוריסט - למה זה יכול להיות טוב לכלכלה ולבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: