בלי להסס, בנק ישראל צריך לחתוך בריבית
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מסיים בימים אלו את תפקידו לאחר 8 שנים בתפקיד. במקומו ימונה פרופ' פרנקל, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנים 1991-2000 (בהנחה שהמינוי אכן יצא לפועל). היעד המרכזי של נגיד הבנק, כפי שמכתיבה לו הממשלה, הוא שמירה על יציבות מחירים במשק תוך עמידה ביעד אינפלציה בשיעור של 1%-3% לשנה. עם זאת, הנגיד היוצא נתן משקל רב גם לתמיכה בצמיחת המשק. נושא זה קיבל ביטוי בין השאר בהורדות ריבית תכופות ושמירה על רמת ריבית נמוכה בעת כהונתו של פרופ' פישר. כמו גם, פישר לא היסס להתערב בצורה אגרסיבית בשוק המט"ח ורכישות הדולרים שביצע הבנק המרכזי בעת כהונתו הגדילו בצורה ניכרת את יתרות המט"ח של מדינת ישראל. צעדים אלה שהנהיג פישר נבעו מהבנתו, כי יעד האינפלציה אומנם חשוב, אך ישנם פרמטרים חשובים לא פחות - שמירה על רמת אבטלה נמוכה, יציבות בשוק התעסוקה ותמיכה בייצוא ובחברות היצואניות (המנוע המרכזי בפעילות המשק). הביקורת הגדולה ביותר על פישר היא בנוגע ל"תרומתו" לניפוח מחירי הדיור, אשר עלו בחדות בתקופת כהונתו. הטיעון המרכזי הוא שפישר הנהיג מדיניות מוניטארית מרחיבה מדי (ריבית נמוכה), ובכך תרם לניפוח מחירי הדירות. הנגיד היוצא אמנם הנהיג שורה של הגבלות על רוכשי הדירות ונוטלי המשכנתאות (בעיקר בשל דאגתו ליציבות הבנקים), אך אלו לא הספיקו על מנת לרסן את עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות. בסופו של דבר, בנק ישראל לא מסוגל לטפל לבדו במחירי הדיור בעזרת הכלים העומדים לרשותו, האחריות לכך היא של משרדי השיכון והאוצר ושל הממשלה כולה. בניגוד לפישר, פרופ' פרנקל נחשב לשמרן יותר ורבים זוכרים לו את דבקותו בשמירה על רמת ריבית גבוהה בתקופת כהונתו הקודמת. כיום, המשק נמצא במצב לא פשוט - מצד אחד הצמיחה איננה גבוהה מספיק, וניתן לשער כי הגזירות האחרונות בתקציב והעלאות המיסים שאושרו לאחרונה, בוודאי שלא יתרמו להאצת הצמיחה בתקופה הקרובה. כמו כן, הדולר נמצא ברמות נמוכות מזה תקופה ארוכה, והזרמת הגז בשנים הבאות צפויה לגרום ללחץ נוסף על מחירו. מצד שני, הורדות הריבית צפויות להמשיך ולתחזק מחירי נדל"ן גבוהים, אשר פוגעים בזוגות הצעירים וחונקים את המשק. החלטות הריבית הקרובות של הועדה המוניטארית צריכות להתבסס בעיקר על העובדה כי אין אינפלציה בישראל מזה תקופה ארוכה, וגם לא צפויים לחצים כאלו בתקופה הקרובה (ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, כפי שנגזרות משוק איגרות החוב עומדות על כ- 1.6%). הריביות בחו"ל נמוכות מאוד ומאפשרות הורדה נוספת בשיעור הריבית במשק. בנוסף, הדולר גם הוא עומד על רמה נמוכה. מק"מ לשנה נסחר בתשואה של 1.16% אשר מגלמת גם היא הורדת ריבית. שוק ההון "מאותת" לנגיד הנכנס כי הוא מצפה להורדת ריבית בקרוב. לאור כל זאת, טוב יעשה נגיד הבנק הנכנס אם יאמץ חלק מתפישותיו של קודמו בתפקיד, ויוריד את הריבית כבר בהחלטה הקרובה. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.אלי 25/07/2013 15:28הגב לתגובה זובריבית להורדת אינפלציה למעשה מגדיל את האינפלציה האמיתית שאנו חשים כשהולכים לרכוש דירה.
- 4.בדיוק להיפך!!! ריבית צריכה לעלות! (ל"ת)למר רזניק 25/07/2013 12:46הגב לתגובה זו
- 3.צריך להעלות ריבית בכאחוז. תפסיקו לבלבל את השכל (ל"ת)כלכלן 24/07/2013 17:33הגב לתגובה זו
- 2.אלמונימי 24/07/2013 16:08הגב לתגובה זואחרת הורדת ריבית תמשיך להסיט אשראי זול לשוק הנדל"ן ותביא בסופו של דבר לקריסת כלל המשק
- חייבים להעלות ריבית. 25/07/2013 12:48הגב לתגובה זוגם באג"ח, ומוצרים נוספים. ריבית נמוכה היא אסון למשק. לך ולמד כלכלה.
- 1.קשקוש!! אם פישר טעה, הנגיד החדש צריך לנהוג אחרת. (ל"ת)ולהעלות את בריבית 24/07/2013 16:04הגב לתגובה זו

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.