בלי להסס, בנק ישראל צריך לחתוך בריבית
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מסיים בימים אלו את תפקידו לאחר 8 שנים בתפקיד. במקומו ימונה פרופ' פרנקל, אשר כיהן בתפקיד זה במהלך השנים 1991-2000 (בהנחה שהמינוי אכן יצא לפועל). היעד המרכזי של נגיד הבנק, כפי שמכתיבה לו הממשלה, הוא שמירה על יציבות מחירים במשק תוך עמידה ביעד אינפלציה בשיעור של 1%-3% לשנה.
עם זאת, הנגיד היוצא נתן משקל רב גם לתמיכה בצמיחת המשק. נושא זה קיבל ביטוי בין השאר בהורדות ריבית תכופות ושמירה על רמת ריבית נמוכה בעת כהונתו של פרופ' פישר. כמו גם, פישר לא היסס להתערב בצורה אגרסיבית בשוק המט"ח ורכישות הדולרים שביצע הבנק המרכזי בעת כהונתו הגדילו בצורה ניכרת את יתרות המט"ח של מדינת ישראל. צעדים אלה שהנהיג פישר נבעו מהבנתו, כי יעד האינפלציה אומנם חשוב, אך ישנם פרמטרים חשובים לא פחות - שמירה על רמת אבטלה נמוכה, יציבות בשוק התעסוקה ותמיכה בייצוא ובחברות היצואניות (המנוע המרכזי בפעילות המשק).
הביקורת הגדולה ביותר על פישר היא בנוגע ל"תרומתו" לניפוח מחירי הדיור, אשר עלו בחדות בתקופת כהונתו. הטיעון המרכזי הוא שפישר הנהיג מדיניות מוניטארית מרחיבה מדי (ריבית נמוכה), ובכך תרם לניפוח מחירי הדירות. הנגיד היוצא אמנם הנהיג שורה של הגבלות על רוכשי הדירות ונוטלי המשכנתאות (בעיקר בשל דאגתו ליציבות הבנקים), אך אלו לא הספיקו על מנת לרסן את עליית מחירי הדירות בשנים האחרונות. בסופו של דבר, בנק ישראל לא מסוגל לטפל לבדו במחירי הדיור בעזרת הכלים העומדים לרשותו, האחריות לכך היא של משרדי השיכון והאוצר ושל הממשלה כולה.
בניגוד לפישר, פרופ' פרנקל נחשב לשמרן יותר ורבים זוכרים לו את דבקותו בשמירה על רמת ריבית גבוהה בתקופת כהונתו הקודמת. כיום, המשק נמצא במצב לא פשוט - מצד אחד הצמיחה איננה גבוהה מספיק, וניתן לשער כי הגזירות האחרונות בתקציב והעלאות המיסים שאושרו לאחרונה, בוודאי שלא יתרמו להאצת הצמיחה בתקופה הקרובה. כמו כן, הדולר נמצא ברמות נמוכות מזה תקופה ארוכה, והזרמת הגז בשנים הבאות צפויה לגרום ללחץ נוסף על מחירו. מצד שני, הורדות הריבית צפויות להמשיך ולתחזק מחירי נדל"ן גבוהים, אשר פוגעים בזוגות הצעירים וחונקים את המשק.
החלטות הריבית הקרובות של הועדה המוניטארית צריכות להתבסס בעיקר על העובדה כי אין אינפלציה בישראל מזה תקופה ארוכה, וגם לא צפויים לחצים כאלו בתקופה הקרובה (ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, כפי שנגזרות משוק איגרות החוב עומדות על כ- 1.6%). הריביות בחו"ל נמוכות מאוד ומאפשרות הורדה נוספת בשיעור הריבית במשק. בנוסף, הדולר גם הוא עומד על רמה נמוכה. מק"מ לשנה נסחר בתשואה של 1.16% אשר מגלמת גם היא הורדת ריבית. שוק ההון "מאותת" לנגיד הנכנס כי הוא מצפה להורדת ריבית בקרוב. לאור כל זאת, טוב יעשה נגיד הבנק הנכנס אם יאמץ חלק מתפישותיו של קודמו בתפקיד, ויוריד את הריבית כבר בהחלטה הקרובה.
- 5.אלי 25/07/2013 15:28הגב לתגובה זובריבית להורדת אינפלציה למעשה מגדיל את האינפלציה האמיתית שאנו חשים כשהולכים לרכוש דירה.
- 4.בדיוק להיפך!!! ריבית צריכה לעלות! (ל"ת)למר רזניק 25/07/2013 12:46הגב לתגובה זו
- 3.צריך להעלות ריבית בכאחוז. תפסיקו לבלבל את השכל (ל"ת)כלכלן 24/07/2013 17:33הגב לתגובה זו
- 2.אלמונימי 24/07/2013 16:08הגב לתגובה זואחרת הורדת ריבית תמשיך להסיט אשראי זול לשוק הנדל"ן ותביא בסופו של דבר לקריסת כלל המשק
- חייבים להעלות ריבית. 25/07/2013 12:48הגב לתגובה זוגם באג"ח, ומוצרים נוספים. ריבית נמוכה היא אסון למשק. לך ולמד כלכלה.
- 1.קשקוש!! אם פישר טעה, הנגיד החדש צריך לנהוג אחרת. (ל"ת)ולהעלות את בריבית 24/07/2013 16:04הגב לתגובה זו

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
