למה השווקים המתעוררים סובלים כעת בכל מצב?
מזה שנים לא מעטות השווקים המתעוררים מהווים חלק בלתי נפרד כמעט מכל תיק השקעות. צמיחה מהירה, כוח עבודה זול ופוטנציאל אדיר באוכלוסיה מקומית המשוועת להצטרף למעמד הביניים העולמי, מציתים את דמיונם של משקיעים רבים המזרימים את כספם למדינות מתפתחות, כמו הודו, ברזיל או סין.
נראה כי לאור התנהלות שוקי המט"ח והמניות במהלך החודשים האחרונים באותן המדינות, מתבקשת בחינה מחדש של תפישת ההשקעה באזור זה של הגלובוס. השקעה בארה"ב נראית עדיפה על פני אמריקה הלטינית או סין הרחוקה.
הבסיס להשקעה בשווקים המתעוררים הינו צמיחה מהירה המובילה לתוצאה "הבלתי נמנעת" של עליות בשוק המניות. המשקיע הממוצע אומר לעצמו, כי עת אירופה וארה"ב מציגות צמיחה אנמית או אף מיתון, יש להשקיע ב"קטר" שיוביל את הכלכלה העולמית - השווקים המתעוררים. הבעיה בראיה זו שהיא היתה נכונה עד לשנת 2008, אולם אינה עומדת במבחן המציאות של ימינו אנו.
נחזור אחורה לשנת המשבר הפיננסי. החשש מהתמוטטותה של הכלכלה העולמית וקריסתם של מוסדות פיננסים גלובלים, הביאו לבריחת הון אדירה מהמדינות המתפתחות. שוק המניות בהודו צלל בשנה זו בכ-60%, השוק הרוסי התמוטט כמעט 80%, הריאל הברזילי עבר פיחות של כ-70% וחלום השווקים המתעוררים התנפץ לרסיסים. משקיעים רבים משכו את כספם ממדינות אלו מתוך מחשבה שבזמן מיתון עולמי ובפרט בזמן מיתון בארה"ב, הסיכון הגלום בהשקעה במדינה הסובלת מחוסר שקיפות של שוק ההון ובעיות פוליטיות, אינו מפצה על הסיכוי להשגת תשואה עודפת. עדיף אם כן, להשקיע באג"ח ארה"ב שלא ייתכן ולא תשלם את חובה.
בראשית 2009, לאחר שהבנק הפדרלי בארה"ב החל במהלך אגרסיבי של הדפסת כספים והרגיע את הרוחות, חלק מההון שברח החל לחזור לשווקים המדוברים. הרופי ההודי התחזק כ-16% אל מול הדולר בתוך כשנתיים, הלירה הטורקית התחזקה כ-25% אל מול הדולר ונראה היה שהסדר הושב על כנו ועולם כמנהגו נוהג.
באופן פרדוקסלי, בזמן שארה"ב מציגה צמיחה איטית אך עקבית מזה מספר שנים, ולמרות שעדיין קיימות באירופה מדינות שלא נפלו למיתון בעקבות משבר החובות, תהליך כניסת ההון למדינות המתפתחות נעצר ומסלולו התהפך בשנית.
במילים פשוטות - אנחנו כבר לא ב-2008. אין פאניקה בשווקים, הדם לא זורם ברחובות, אבל הלירה הטורקית נמצאת היום ברמות שפל היסטוריות מול הדולר. הרופי ההודי שבשיאו של המשבר הגלובלי נסחר ב-52 רופי לדולר, כבר חצה החודש את רמת ה-60 רופי לדולר. שוק המניות בסין נכנס רשמית לקטגוריה של שוק דובי עם ירידה של מעל 20% מהשיא, וכמוהו גם שוק המניות בברזיל. שוק המט"ח בברזיל חווה גם הוא טרגדיה - לאחר שמוסו עסקאות במט"ח כדי למנוע שטף דולרים המחזק את הריאל (בהוראת ראשי המדינה), נאלץ הממשל לבטל את המס בניסיון לעצור את הפיחות המטבע בשיעור של 45% בשנה האחרונה.
מה בעצם קורה כאן?
כשהמצב הכלכלי בעולם גרוע - השווקים המתעוררים סובלים. אבל גם כשהמצב מתחיל להתאזן ולהשתפר השווקים המתעוררים סובלים. אפשר להבין בריחת הון בזמן מיתון גלובלי, אבל כששיעור האבטלה בארה"ב מראה ירידה עקבית לאיזור ה-7% והגידול בתמ"ג סובב סביב 2%, הפעילות הכלכלית בסין צריכה להשתפר, גם זו שבברזיל או בהודו. הרי הצרכן האמריקני חוזר לחנויות. מכירות מוצרים ברי קיימא נמצאות בעלייה. בזמן כזה הון צריך להיכנס ולא לצאת מהעולם המתפתח.
ההסבר לתופעה נעוץ ככה"נ בעובדה שהשווקים המתעוררים, פשוט כבר לא מתעוררים יותר. הצמיחה המהירה שפיצתה את המשקיעים על הסיכון בהשקעה במדינות מתפתחות כבר איננה. קחו לדוגמא את ברזיל שב-2010 צמחה בשיעור של 7.5% אך ב-2012 בקושי גירדה 0.9%. רוסיה שצמחה ב-2010 4.5% צומחת נכון לרבעון הראשון של 2013 בקצב שנתי של 1.6%. הודו האטה מ-11.2% ל-4.8%, מקסיקו מ-5.3% ל-0.8%. טורקיה מ-9.2% ל-1.6%.
אם ארה"ב כבעלת שוק המניות הגדול והמפותח בעולם מצליחה לצמוח ב-2% בשנה, למה להרחיק לברזיל? לטורקיה? משקיעים רבים כנראה סבורים כי ברמות צמיחה כמו אלו, אין מה לחפש שם. הסיכוי לא שווה את הסיכון. בין אם מדובר בהאטה הנובעת ממבנה כלכלי מסואב, בעיות פוליטיות או כחלק ממחזור העסקים, נראה כי עדיף למשקיעים לפנות לארה"ב, לפחות עד שהשווקים המתעוררים לא יראו סימנים להאצה מחודשת בצמיחה.
משקיע המעוניין בכל זאת להיחשף ישירות לשווקים המתעוררים, כדאי שיעשה זאת דרך השקעה ספציפית בחברות מקומיות בעלות פעילות גלובלית ענפה, הכוללת בעיקר את העולם המפותח ולא את העולם המתפתח.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
