למה השווקים המתעוררים סובלים כעת בכל מצב?

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס להשפעת המצב הכלכלי גלובלי על שוקי המדינות המתעוררות - כיצד יצליחו לצאת מה"בוץ"?
מור מרגלית |

מזה שנים לא מעטות השווקים המתעוררים מהווים חלק בלתי נפרד כמעט מכל תיק השקעות. צמיחה מהירה, כוח עבודה זול ופוטנציאל אדיר באוכלוסיה מקומית המשוועת להצטרף למעמד הביניים העולמי, מציתים את דמיונם של משקיעים רבים המזרימים את כספם למדינות מתפתחות, כמו הודו, ברזיל או סין.

נראה כי לאור התנהלות שוקי המט"ח והמניות במהלך החודשים האחרונים באותן המדינות, מתבקשת בחינה מחדש של תפישת ההשקעה באזור זה של הגלובוס. השקעה בארה"ב נראית עדיפה על פני אמריקה הלטינית או סין הרחוקה.

הבסיס להשקעה בשווקים המתעוררים הינו צמיחה מהירה המובילה לתוצאה "הבלתי נמנעת" של עליות בשוק המניות. המשקיע הממוצע אומר לעצמו, כי עת אירופה וארה"ב מציגות צמיחה אנמית או אף מיתון, יש להשקיע ב"קטר" שיוביל את הכלכלה העולמית - השווקים המתעוררים. הבעיה בראיה זו שהיא היתה נכונה עד לשנת 2008, אולם אינה עומדת במבחן המציאות של ימינו אנו.

נחזור אחורה לשנת המשבר הפיננסי. החשש מהתמוטטותה של הכלכלה העולמית וקריסתם של מוסדות פיננסים גלובלים, הביאו לבריחת הון אדירה מהמדינות המתפתחות. שוק המניות בהודו צלל בשנה זו בכ-60%, השוק הרוסי התמוטט כמעט 80%, הריאל הברזילי עבר פיחות של כ-70% וחלום השווקים המתעוררים התנפץ לרסיסים. משקיעים רבים משכו את כספם ממדינות אלו מתוך מחשבה שבזמן מיתון עולמי ובפרט בזמן מיתון בארה"ב, הסיכון הגלום בהשקעה במדינה הסובלת מחוסר שקיפות של שוק ההון ובעיות פוליטיות, אינו מפצה על הסיכוי להשגת תשואה עודפת. עדיף אם כן, להשקיע באג"ח ארה"ב שלא ייתכן ולא תשלם את חובה.

בראשית 2009, לאחר שהבנק הפדרלי בארה"ב החל במהלך אגרסיבי של הדפסת כספים והרגיע את הרוחות, חלק מההון שברח החל לחזור לשווקים המדוברים. הרופי ההודי התחזק כ-16% אל מול הדולר בתוך כשנתיים, הלירה הטורקית התחזקה כ-25% אל מול הדולר ונראה היה שהסדר הושב על כנו ועולם כמנהגו נוהג.

באופן פרדוקסלי, בזמן שארה"ב מציגה צמיחה איטית אך עקבית מזה מספר שנים, ולמרות שעדיין קיימות באירופה מדינות שלא נפלו למיתון בעקבות משבר החובות, תהליך כניסת ההון למדינות המתפתחות נעצר ומסלולו התהפך בשנית.

במילים פשוטות - אנחנו כבר לא ב-2008. אין פאניקה בשווקים, הדם לא זורם ברחובות, אבל הלירה הטורקית נמצאת היום ברמות שפל היסטוריות מול הדולר. הרופי ההודי שבשיאו של המשבר הגלובלי נסחר ב-52 רופי לדולר, כבר חצה החודש את רמת ה-60 רופי לדולר. שוק המניות בסין נכנס רשמית לקטגוריה של שוק דובי עם ירידה של מעל 20% מהשיא, וכמוהו גם שוק המניות בברזיל. שוק המט"ח בברזיל חווה גם הוא טרגדיה - לאחר שמוסו עסקאות במט"ח כדי למנוע שטף דולרים המחזק את הריאל (בהוראת ראשי המדינה), נאלץ הממשל לבטל את המס בניסיון לעצור את הפיחות המטבע בשיעור של 45% בשנה האחרונה.

מה בעצם קורה כאן?

כשהמצב הכלכלי בעולם גרוע - השווקים המתעוררים סובלים. אבל גם כשהמצב מתחיל להתאזן ולהשתפר השווקים המתעוררים סובלים. אפשר להבין בריחת הון בזמן מיתון גלובלי, אבל כששיעור האבטלה בארה"ב מראה ירידה עקבית לאיזור ה-7% והגידול בתמ"ג סובב סביב 2%, הפעילות הכלכלית בסין צריכה להשתפר, גם זו שבברזיל או בהודו. הרי הצרכן האמריקני חוזר לחנויות. מכירות מוצרים ברי קיימא נמצאות בעלייה. בזמן כזה הון צריך להיכנס ולא לצאת מהעולם המתפתח.

ההסבר לתופעה נעוץ ככה"נ בעובדה שהשווקים המתעוררים, פשוט כבר לא מתעוררים יותר. הצמיחה המהירה שפיצתה את המשקיעים על הסיכון בהשקעה במדינות מתפתחות כבר איננה. קחו לדוגמא את ברזיל שב-2010 צמחה בשיעור של 7.5% אך ב-2012 בקושי גירדה 0.9%. רוסיה שצמחה ב-2010 4.5% צומחת נכון לרבעון הראשון של 2013 בקצב שנתי של 1.6%. הודו האטה מ-11.2% ל-4.8%, מקסיקו מ-5.3% ל-0.8%. טורקיה מ-9.2% ל-1.6%.

אם ארה"ב כבעלת שוק המניות הגדול והמפותח בעולם מצליחה לצמוח ב-2% בשנה, למה להרחיק לברזיל? לטורקיה? משקיעים רבים כנראה סבורים כי ברמות צמיחה כמו אלו, אין מה לחפש שם. הסיכוי לא שווה את הסיכון. בין אם מדובר בהאטה הנובעת ממבנה כלכלי מסואב, בעיות פוליטיות או כחלק ממחזור העסקים, נראה כי עדיף למשקיעים לפנות לארה"ב, לפחות עד שהשווקים המתעוררים לא יראו סימנים להאצה מחודשת בצמיחה.

משקיע המעוניין בכל זאת להיחשף ישירות לשווקים המתעוררים, כדאי שיעשה זאת דרך השקעה ספציפית בחברות מקומיות בעלות פעילות גלובלית ענפה, הכוללת בעיקר את העולם המפותח ולא את העולם המתפתח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexelsדגל סוריה. צילום: Ahmed akacha, Pexels

סוריה זקוקה לשיקום בהיקף של כחצי טריליון דולר. איזה מדינות ירימו את הכפפה?

מלבד קטאר וסעודיה, רשימת השמות עשויה לכלול גם כמה שמות מפתיעים, ולמה בכל מקרה על ישראל לשקול היטב לפני שהיא חותמת על הסכם כלשהו עם השכנה מצפון



משה כסיף |
נושאים בכתבה סוריה

מאז פרץ המרד בסוריה בשנת 2011 נחרבו אזורים נרחבים במדינה, נוסף על נזקים שנגרמו עוד לפני פרוץ המרד בגלל מפגעי מזג האוויר, אובדן תשתיות חקלאיות והגירה מאסיבית מהכפרים לערים. עלייתו של מוחמד אלג'ולאני לשלטון וההפוגה השברירית למדי במלחמת האזרחים מעוררות תקוות גדולות בסוריה ובאזור בכלל, אבל כלל לא בטוח ששיקום המדינה הסורית השסועה, שפעם היתה מובילת המזרח התיכון, ייצא לפועל בקרוב.

נקודת הזמן הנוכחית היא הזדמנות מצוינת לסקור את חומרת הנזקים וכמה עשוי לעלות השיקום.

מהן עלויות השיקום של סוריה? 

אין הערכות מדויקות של עלויות השיקום בסוריה. זאת, משום שעדיין אין הערכות מבוססות של היקף הנזקים לתשתיות, למבנים, לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה הסורית. בנוסף יש נזקים עקיפים לבריאות, לביטחון הפנים, להשכלה ולמוסדות השלטון. על כל אלה יש להוסיף גם את אובדן התל"ג לאורך 13 שנות מלחמה. ואחרון (אבל לא חביב) - נזקים למערכת הצבאית, שחלק לא מבוטל מהם נגרם על ידי ישראל. עם זאת, הערכות מבוססות גורסות שעלויות שיקום התשתיות בלבד עשויות להגיע לכדי חצי טריליון דולר ויותר.

לשם השוואה, תקציב המדינה של ישראל לשנת 2025 יעמוד, ככל הנראה, על 620 מיליארד שקל, שהם  בערך 177 מיליארד דולר. אם כוללים את כלל האספקטים של השיקום כפי שהוזכרו לעיל, ולא רק את התשתיות, העלויות עלולות להסתכם לפחות בסכום כפול, ואפילו פי שלושה. 

בשנת 2020 העריך הבנק העולמי את עלויות שיקום התשתיות של סוריה בסך של 400 מיליארד דולר. מאז, ככל הידוע, המצב רק החמיר. משטר אסד לא עשה דבר, וביסס את כלל הכנסות המדינה, אם היו כאלה, על גידול וסחר בסמים. בדצמבר 2024 פורסם כי משטר אסד הבריח מסוריה למוסקבה 250 מיליון דולר, שרוקנו את מה שעוד נותר מהמט"ח שם. שיקום התשתיות בסוריה מתחלק בין התחומים הבאים: