למה השווקים המתעוררים סובלים כעת בכל מצב?

מור מרגלית, מנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של מיטב דש, מתייחס להשפעת המצב הכלכלי גלובלי על שוקי המדינות המתעוררות - כיצד יצליחו לצאת מה"בוץ"?
מור מרגלית |

מזה שנים לא מעטות השווקים המתעוררים מהווים חלק בלתי נפרד כמעט מכל תיק השקעות. צמיחה מהירה, כוח עבודה זול ופוטנציאל אדיר באוכלוסיה מקומית המשוועת להצטרף למעמד הביניים העולמי, מציתים את דמיונם של משקיעים רבים המזרימים את כספם למדינות מתפתחות, כמו הודו, ברזיל או סין.

נראה כי לאור התנהלות שוקי המט"ח והמניות במהלך החודשים האחרונים באותן המדינות, מתבקשת בחינה מחדש של תפישת ההשקעה באזור זה של הגלובוס. השקעה בארה"ב נראית עדיפה על פני אמריקה הלטינית או סין הרחוקה.

הבסיס להשקעה בשווקים המתעוררים הינו צמיחה מהירה המובילה לתוצאה "הבלתי נמנעת" של עליות בשוק המניות. המשקיע הממוצע אומר לעצמו, כי עת אירופה וארה"ב מציגות צמיחה אנמית או אף מיתון, יש להשקיע ב"קטר" שיוביל את הכלכלה העולמית - השווקים המתעוררים. הבעיה בראיה זו שהיא היתה נכונה עד לשנת 2008, אולם אינה עומדת במבחן המציאות של ימינו אנו.

נחזור אחורה לשנת המשבר הפיננסי. החשש מהתמוטטותה של הכלכלה העולמית וקריסתם של מוסדות פיננסים גלובלים, הביאו לבריחת הון אדירה מהמדינות המתפתחות. שוק המניות בהודו צלל בשנה זו בכ-60%, השוק הרוסי התמוטט כמעט 80%, הריאל הברזילי עבר פיחות של כ-70% וחלום השווקים המתעוררים התנפץ לרסיסים. משקיעים רבים משכו את כספם ממדינות אלו מתוך מחשבה שבזמן מיתון עולמי ובפרט בזמן מיתון בארה"ב, הסיכון הגלום בהשקעה במדינה הסובלת מחוסר שקיפות של שוק ההון ובעיות פוליטיות, אינו מפצה על הסיכוי להשגת תשואה עודפת. עדיף אם כן, להשקיע באג"ח ארה"ב שלא ייתכן ולא תשלם את חובה.

בראשית 2009, לאחר שהבנק הפדרלי בארה"ב החל במהלך אגרסיבי של הדפסת כספים והרגיע את הרוחות, חלק מההון שברח החל לחזור לשווקים המדוברים. הרופי ההודי התחזק כ-16% אל מול הדולר בתוך כשנתיים, הלירה הטורקית התחזקה כ-25% אל מול הדולר ונראה היה שהסדר הושב על כנו ועולם כמנהגו נוהג.

באופן פרדוקסלי, בזמן שארה"ב מציגה צמיחה איטית אך עקבית מזה מספר שנים, ולמרות שעדיין קיימות באירופה מדינות שלא נפלו למיתון בעקבות משבר החובות, תהליך כניסת ההון למדינות המתפתחות נעצר ומסלולו התהפך בשנית.

במילים פשוטות - אנחנו כבר לא ב-2008. אין פאניקה בשווקים, הדם לא זורם ברחובות, אבל הלירה הטורקית נמצאת היום ברמות שפל היסטוריות מול הדולר. הרופי ההודי שבשיאו של המשבר הגלובלי נסחר ב-52 רופי לדולר, כבר חצה החודש את רמת ה-60 רופי לדולר. שוק המניות בסין נכנס רשמית לקטגוריה של שוק דובי עם ירידה של מעל 20% מהשיא, וכמוהו גם שוק המניות בברזיל. שוק המט"ח בברזיל חווה גם הוא טרגדיה - לאחר שמוסו עסקאות במט"ח כדי למנוע שטף דולרים המחזק את הריאל (בהוראת ראשי המדינה), נאלץ הממשל לבטל את המס בניסיון לעצור את הפיחות המטבע בשיעור של 45% בשנה האחרונה.

מה בעצם קורה כאן?

כשהמצב הכלכלי בעולם גרוע - השווקים המתעוררים סובלים. אבל גם כשהמצב מתחיל להתאזן ולהשתפר השווקים המתעוררים סובלים. אפשר להבין בריחת הון בזמן מיתון גלובלי, אבל כששיעור האבטלה בארה"ב מראה ירידה עקבית לאיזור ה-7% והגידול בתמ"ג סובב סביב 2%, הפעילות הכלכלית בסין צריכה להשתפר, גם זו שבברזיל או בהודו. הרי הצרכן האמריקני חוזר לחנויות. מכירות מוצרים ברי קיימא נמצאות בעלייה. בזמן כזה הון צריך להיכנס ולא לצאת מהעולם המתפתח.

ההסבר לתופעה נעוץ ככה"נ בעובדה שהשווקים המתעוררים, פשוט כבר לא מתעוררים יותר. הצמיחה המהירה שפיצתה את המשקיעים על הסיכון בהשקעה במדינות מתפתחות כבר איננה. קחו לדוגמא את ברזיל שב-2010 צמחה בשיעור של 7.5% אך ב-2012 בקושי גירדה 0.9%. רוסיה שצמחה ב-2010 4.5% צומחת נכון לרבעון הראשון של 2013 בקצב שנתי של 1.6%. הודו האטה מ-11.2% ל-4.8%, מקסיקו מ-5.3% ל-0.8%. טורקיה מ-9.2% ל-1.6%.

אם ארה"ב כבעלת שוק המניות הגדול והמפותח בעולם מצליחה לצמוח ב-2% בשנה, למה להרחיק לברזיל? לטורקיה? משקיעים רבים כנראה סבורים כי ברמות צמיחה כמו אלו, אין מה לחפש שם. הסיכוי לא שווה את הסיכון. בין אם מדובר בהאטה הנובעת ממבנה כלכלי מסואב, בעיות פוליטיות או כחלק ממחזור העסקים, נראה כי עדיף למשקיעים לפנות לארה"ב, לפחות עד שהשווקים המתעוררים לא יראו סימנים להאצה מחודשת בצמיחה.

משקיע המעוניין בכל זאת להיחשף ישירות לשווקים המתעוררים, כדאי שיעשה זאת דרך השקעה ספציפית בחברות מקומיות בעלות פעילות גלובלית ענפה, הכוללת בעיקר את העולם המפותח ולא את העולם המתפתח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה

כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש

חן שרייבר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל. 

הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).   

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים. 

האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות. 

ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.