פני הריבית בישראל לאן, והאם זה באמת משנה?

אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת העסקים רוביקון, מבקש לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי תפקידו של גובה הריבית במשק הישראלי
אמיר ברמלי | (3)

בשעה טובה יש לנו נגיד בנק ישראל חדש. אחד הנושאים החשובים שיונחו על שולחנו של הנגיד החדש - נושא שמהווה גם את אחד מכלי העבודה המרכזיים שלו - קביעת גובה הריבית במשק. מדיניות הריבית הנמוכה של הנגיד פישר, שנועדה לשמר את הצמיחה במשק, להקטין את האבטלה ולמנוע התחזקות מוגזמת של השקל, זכתה לביקורת רבה בשל התרומה שיוחסה לה לעליית מחירי הדיור. עם תום עידן פישר בבנק ישראל, הוצפו העיתונים בניחושים מלומדים לגבי מדיניות הריבית שיגבש יורשו.

רגע לפני שנגיד בנק ישראל החדש-ישן, פרופ' יעקב פרנקל, מתחיל בתפקידו וחושף את קלפי מדיניות הריבית שינהיג ויוביל במסגרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, נראה שהגיע הזמן לבחון מחדש מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת השפעתה האמיתית של מדיניות זו על המשק.

הנחות היסוד הכלכליות מבוססות על כך שגובה הריבית במשק הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על "מחיר הכסף', וכתוצאה מכך על הצמיחה, הייצוא, התעסוקה ומחירי הדיור. ההיגיון מאחורי הנחות אלה ברור, אך בעידן הכלכלה הגלובלית, האמירה לפיה 'שום פעולה לא מתבצעת בחלל הריק' משנה תוקף.

האמונה כי קביעת גובה הריבית משפיעה על משתנים כגון הצמיחה או מחירי הדיור, מבלי להביא בחשבון את ההשפעה המכרעת שיש למשתנים עולמיים על המתרחש במשקים המקומיים, היא אמונה שעבר זמנה. לצערנו, שינויים בגובה הריבית שקובע הבנק המרכזי, הם בעיקרם שינויים בעלי משמעות סמנטית וסמלית, המשפיעים על מצב הרוח הצרכני והעסקי יותר מעל המתרחש בשוק בפועל. בעידן של היום, בו נקבע האיזון הכלכלי במידה רבה ברמה הבינלאומית ולא המקומית, ותוך שקלול כל ספקטרום האפשרויות הקיימות, אין כל הצדקה לדיונים הארוכים המתנהלים על כל שינוי של שברי אחוז ברמת הריבית במשק.

במקום להתפלפל על שינויים של פרומילים בגובה הריבית במשק, עדיף לבחון את התמונה העולמית הרחבה, לראות כיצד משפיעות המגמות הבינלאומיות על מצב הכלכלה הישראלית, ולמצוא פתרונות המבוססים על הבנה רחבה ומעמיקה, ולא על תפישה מיושנת לפיה 'הכל בידיים שלנו'. תפישה כזו תהיה ריאלית יותר ותוכל להציע, בין השאר, אולי, פתרונות ישימים יותר לבעיותיו של המשק הישראלי.

כל עוד השינויים בריבית לא יהיו קיצוניים ומיידיים, השפעת שינוי הריבית על הכלכלה תהיה זניחה, בין אם הריבית תעלה או תרד. מכאן גם ברור שאין צורך להמתין במתח להעלאת הריבית או הורדתה על ידי הנגיד. ומה לגבי מחירי הדירות? בהעדר התערבות ממשלתית שתגדיל את ההיצע, מחירי הדירות ימשיכו לעלות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 08/07/2013 07:42
    הגב לתגובה זו
    הריבית כיום ריאלית שלילית וככה נוצרות בועות נכסים. משקיעים שקונים דירות במכפיל של 30, ואגח ארה"ב בפחות מ1% תשואה (מה שכבר החל להתפוצץ), מה שנשאר עדיין זול יחסית זה שוק המניות וגם זה רק בזכות הפחד של האנשים שנכוו לא מזמן יחסית (2008) בקיצור מספיק רק שיהיה צפי להעלאת ריבית וכבר נראה את השינוי ולכל בעלי הנכסים תתפללו שזה לא יקרה מהר כמו שאני חושב שזה יהיה כי לא יהיה לכם הרבה זמן להגיב...
  • 1.
    לא ברור מה חידשת בכתבה... (ל"ת)
    ??? 07/07/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
  • גדי 07/07/2013 18:15
    הגב לתגובה זו
    לא חידש אבל חידד יפה מאוד, שעל הציבור להמעיט בבדיקת המצב במשק לפי החלטת חברי הוועדה בבנק ישראל על שינויים בחלקי הריבית בלבד, אלא עליו לבחון את המצב במשק שלנו בצורה רחבה ותלות במשקים הבנלאומים, וקביעת הריבית היא רק הצצה לדעתם של חברי הוועדה על השלכות המצב הבנלאומי על המשק, אבל לא קביעת מצב כלל שייגזר מהחלטתם על העלת או הורדת הריבית.
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.