פני הריבית בישראל לאן, והאם זה באמת משנה?

אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת העסקים רוביקון, מבקש לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי תפקידו של גובה הריבית במשק הישראלי
אמיר ברמלי | (3)

בשעה טובה יש לנו נגיד בנק ישראל חדש. אחד הנושאים החשובים שיונחו על שולחנו של הנגיד החדש - נושא שמהווה גם את אחד מכלי העבודה המרכזיים שלו - קביעת גובה הריבית במשק. מדיניות הריבית הנמוכה של הנגיד פישר, שנועדה לשמר את הצמיחה במשק, להקטין את האבטלה ולמנוע התחזקות מוגזמת של השקל, זכתה לביקורת רבה בשל התרומה שיוחסה לה לעליית מחירי הדיור. עם תום עידן פישר בבנק ישראל, הוצפו העיתונים בניחושים מלומדים לגבי מדיניות הריבית שיגבש יורשו.

רגע לפני שנגיד בנק ישראל החדש-ישן, פרופ' יעקב פרנקל, מתחיל בתפקידו וחושף את קלפי מדיניות הריבית שינהיג ויוביל במסגרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, נראה שהגיע הזמן לבחון מחדש מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת השפעתה האמיתית של מדיניות זו על המשק.

הנחות היסוד הכלכליות מבוססות על כך שגובה הריבית במשק הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על "מחיר הכסף', וכתוצאה מכך על הצמיחה, הייצוא, התעסוקה ומחירי הדיור. ההיגיון מאחורי הנחות אלה ברור, אך בעידן הכלכלה הגלובלית, האמירה לפיה 'שום פעולה לא מתבצעת בחלל הריק' משנה תוקף.

האמונה כי קביעת גובה הריבית משפיעה על משתנים כגון הצמיחה או מחירי הדיור, מבלי להביא בחשבון את ההשפעה המכרעת שיש למשתנים עולמיים על המתרחש במשקים המקומיים, היא אמונה שעבר זמנה. לצערנו, שינויים בגובה הריבית שקובע הבנק המרכזי, הם בעיקרם שינויים בעלי משמעות סמנטית וסמלית, המשפיעים על מצב הרוח הצרכני והעסקי יותר מעל המתרחש בשוק בפועל. בעידן של היום, בו נקבע האיזון הכלכלי במידה רבה ברמה הבינלאומית ולא המקומית, ותוך שקלול כל ספקטרום האפשרויות הקיימות, אין כל הצדקה לדיונים הארוכים המתנהלים על כל שינוי של שברי אחוז ברמת הריבית במשק.

במקום להתפלפל על שינויים של פרומילים בגובה הריבית במשק, עדיף לבחון את התמונה העולמית הרחבה, לראות כיצד משפיעות המגמות הבינלאומיות על מצב הכלכלה הישראלית, ולמצוא פתרונות המבוססים על הבנה רחבה ומעמיקה, ולא על תפישה מיושנת לפיה 'הכל בידיים שלנו'. תפישה כזו תהיה ריאלית יותר ותוכל להציע, בין השאר, אולי, פתרונות ישימים יותר לבעיותיו של המשק הישראלי.

כל עוד השינויים בריבית לא יהיו קיצוניים ומיידיים, השפעת שינוי הריבית על הכלכלה תהיה זניחה, בין אם הריבית תעלה או תרד. מכאן גם ברור שאין צורך להמתין במתח להעלאת הריבית או הורדתה על ידי הנגיד. ומה לגבי מחירי הדירות? בהעדר התערבות ממשלתית שתגדיל את ההיצע, מחירי הדירות ימשיכו לעלות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 08/07/2013 07:42
    הגב לתגובה זו
    הריבית כיום ריאלית שלילית וככה נוצרות בועות נכסים. משקיעים שקונים דירות במכפיל של 30, ואגח ארה"ב בפחות מ1% תשואה (מה שכבר החל להתפוצץ), מה שנשאר עדיין זול יחסית זה שוק המניות וגם זה רק בזכות הפחד של האנשים שנכוו לא מזמן יחסית (2008) בקיצור מספיק רק שיהיה צפי להעלאת ריבית וכבר נראה את השינוי ולכל בעלי הנכסים תתפללו שזה לא יקרה מהר כמו שאני חושב שזה יהיה כי לא יהיה לכם הרבה זמן להגיב...
  • 1.
    לא ברור מה חידשת בכתבה... (ל"ת)
    ??? 07/07/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
  • גדי 07/07/2013 18:15
    הגב לתגובה זו
    לא חידש אבל חידד יפה מאוד, שעל הציבור להמעיט בבדיקת המצב במשק לפי החלטת חברי הוועדה בבנק ישראל על שינויים בחלקי הריבית בלבד, אלא עליו לבחון את המצב במשק שלנו בצורה רחבה ותלות במשקים הבנלאומים, וקביעת הריבית היא רק הצצה לדעתם של חברי הוועדה על השלכות המצב הבנלאומי על המשק, אבל לא קביעת מצב כלל שייגזר מהחלטתם על העלת או הורדת הריבית.
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.