פני הריבית בישראל לאן, והאם זה באמת משנה?

אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת העסקים רוביקון, מבקש לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי תפקידו של גובה הריבית במשק הישראלי
אמיר ברמלי | (3)

בשעה טובה יש לנו נגיד בנק ישראל חדש. אחד הנושאים החשובים שיונחו על שולחנו של הנגיד החדש - נושא שמהווה גם את אחד מכלי העבודה המרכזיים שלו - קביעת גובה הריבית במשק. מדיניות הריבית הנמוכה של הנגיד פישר, שנועדה לשמר את הצמיחה במשק, להקטין את האבטלה ולמנוע התחזקות מוגזמת של השקל, זכתה לביקורת רבה בשל התרומה שיוחסה לה לעליית מחירי הדיור. עם תום עידן פישר בבנק ישראל, הוצפו העיתונים בניחושים מלומדים לגבי מדיניות הריבית שיגבש יורשו.

רגע לפני שנגיד בנק ישראל החדש-ישן, פרופ' יעקב פרנקל, מתחיל בתפקידו וחושף את קלפי מדיניות הריבית שינהיג ויוביל במסגרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, נראה שהגיע הזמן לבחון מחדש מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת השפעתה האמיתית של מדיניות זו על המשק.

הנחות היסוד הכלכליות מבוססות על כך שגובה הריבית במשק הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על "מחיר הכסף', וכתוצאה מכך על הצמיחה, הייצוא, התעסוקה ומחירי הדיור. ההיגיון מאחורי הנחות אלה ברור, אך בעידן הכלכלה הגלובלית, האמירה לפיה 'שום פעולה לא מתבצעת בחלל הריק' משנה תוקף.

האמונה כי קביעת גובה הריבית משפיעה על משתנים כגון הצמיחה או מחירי הדיור, מבלי להביא בחשבון את ההשפעה המכרעת שיש למשתנים עולמיים על המתרחש במשקים המקומיים, היא אמונה שעבר זמנה. לצערנו, שינויים בגובה הריבית שקובע הבנק המרכזי, הם בעיקרם שינויים בעלי משמעות סמנטית וסמלית, המשפיעים על מצב הרוח הצרכני והעסקי יותר מעל המתרחש בשוק בפועל. בעידן של היום, בו נקבע האיזון הכלכלי במידה רבה ברמה הבינלאומית ולא המקומית, ותוך שקלול כל ספקטרום האפשרויות הקיימות, אין כל הצדקה לדיונים הארוכים המתנהלים על כל שינוי של שברי אחוז ברמת הריבית במשק.

במקום להתפלפל על שינויים של פרומילים בגובה הריבית במשק, עדיף לבחון את התמונה העולמית הרחבה, לראות כיצד משפיעות המגמות הבינלאומיות על מצב הכלכלה הישראלית, ולמצוא פתרונות המבוססים על הבנה רחבה ומעמיקה, ולא על תפישה מיושנת לפיה 'הכל בידיים שלנו'. תפישה כזו תהיה ריאלית יותר ותוכל להציע, בין השאר, אולי, פתרונות ישימים יותר לבעיותיו של המשק הישראלי.

כל עוד השינויים בריבית לא יהיו קיצוניים ומיידיים, השפעת שינוי הריבית על הכלכלה תהיה זניחה, בין אם הריבית תעלה או תרד. מכאן גם ברור שאין צורך להמתין במתח להעלאת הריבית או הורדתה על ידי הנגיד. ומה לגבי מחירי הדירות? בהעדר התערבות ממשלתית שתגדיל את ההיצע, מחירי הדירות ימשיכו לעלות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 08/07/2013 07:42
    הגב לתגובה זו
    הריבית כיום ריאלית שלילית וככה נוצרות בועות נכסים. משקיעים שקונים דירות במכפיל של 30, ואגח ארה"ב בפחות מ1% תשואה (מה שכבר החל להתפוצץ), מה שנשאר עדיין זול יחסית זה שוק המניות וגם זה רק בזכות הפחד של האנשים שנכוו לא מזמן יחסית (2008) בקיצור מספיק רק שיהיה צפי להעלאת ריבית וכבר נראה את השינוי ולכל בעלי הנכסים תתפללו שזה לא יקרה מהר כמו שאני חושב שזה יהיה כי לא יהיה לכם הרבה זמן להגיב...
  • 1.
    לא ברור מה חידשת בכתבה... (ל"ת)
    ??? 07/07/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
  • גדי 07/07/2013 18:15
    הגב לתגובה זו
    לא חידש אבל חידד יפה מאוד, שעל הציבור להמעיט בבדיקת המצב במשק לפי החלטת חברי הוועדה בבנק ישראל על שינויים בחלקי הריבית בלבד, אלא עליו לבחון את המצב במשק שלנו בצורה רחבה ותלות במשקים הבנלאומים, וקביעת הריבית היא רק הצצה לדעתם של חברי הוועדה על השלכות המצב הבנלאומי על המשק, אבל לא קביעת מצב כלל שייגזר מהחלטתם על העלת או הורדת הריבית.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.