פני הריבית בישראל לאן, והאם זה באמת משנה?

אמיר ברמלי, יו"ר ומייסד קבוצת העסקים רוביקון, מבקש לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי תפקידו של גובה הריבית במשק הישראלי
אמיר ברמלי | (3)

בשעה טובה יש לנו נגיד בנק ישראל חדש. אחד הנושאים החשובים שיונחו על שולחנו של הנגיד החדש - נושא שמהווה גם את אחד מכלי העבודה המרכזיים שלו - קביעת גובה הריבית במשק. מדיניות הריבית הנמוכה של הנגיד פישר, שנועדה לשמר את הצמיחה במשק, להקטין את האבטלה ולמנוע התחזקות מוגזמת של השקל, זכתה לביקורת רבה בשל התרומה שיוחסה לה לעליית מחירי הדיור. עם תום עידן פישר בבנק ישראל, הוצפו העיתונים בניחושים מלומדים לגבי מדיניות הריבית שיגבש יורשו.

רגע לפני שנגיד בנק ישראל החדש-ישן, פרופ' יעקב פרנקל, מתחיל בתפקידו וחושף את קלפי מדיניות הריבית שינהיג ויוביל במסגרת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, נראה שהגיע הזמן לבחון מחדש מה מנחה את מדיניות הריבית של בנק ישראל ואת השפעתה האמיתית של מדיניות זו על המשק.

הנחות היסוד הכלכליות מבוססות על כך שגובה הריבית במשק הוא אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על "מחיר הכסף', וכתוצאה מכך על הצמיחה, הייצוא, התעסוקה ומחירי הדיור. ההיגיון מאחורי הנחות אלה ברור, אך בעידן הכלכלה הגלובלית, האמירה לפיה 'שום פעולה לא מתבצעת בחלל הריק' משנה תוקף.

האמונה כי קביעת גובה הריבית משפיעה על משתנים כגון הצמיחה או מחירי הדיור, מבלי להביא בחשבון את ההשפעה המכרעת שיש למשתנים עולמיים על המתרחש במשקים המקומיים, היא אמונה שעבר זמנה. לצערנו, שינויים בגובה הריבית שקובע הבנק המרכזי, הם בעיקרם שינויים בעלי משמעות סמנטית וסמלית, המשפיעים על מצב הרוח הצרכני והעסקי יותר מעל המתרחש בשוק בפועל. בעידן של היום, בו נקבע האיזון הכלכלי במידה רבה ברמה הבינלאומית ולא המקומית, ותוך שקלול כל ספקטרום האפשרויות הקיימות, אין כל הצדקה לדיונים הארוכים המתנהלים על כל שינוי של שברי אחוז ברמת הריבית במשק.

במקום להתפלפל על שינויים של פרומילים בגובה הריבית במשק, עדיף לבחון את התמונה העולמית הרחבה, לראות כיצד משפיעות המגמות הבינלאומיות על מצב הכלכלה הישראלית, ולמצוא פתרונות המבוססים על הבנה רחבה ומעמיקה, ולא על תפישה מיושנת לפיה 'הכל בידיים שלנו'. תפישה כזו תהיה ריאלית יותר ותוכל להציע, בין השאר, אולי, פתרונות ישימים יותר לבעיותיו של המשק הישראלי.

כל עוד השינויים בריבית לא יהיו קיצוניים ומיידיים, השפעת שינוי הריבית על הכלכלה תהיה זניחה, בין אם הריבית תעלה או תרד. מכאן גם ברור שאין צורך להמתין במתח להעלאת הריבית או הורדתה על ידי הנגיד. ומה לגבי מחירי הדירות? בהעדר התערבות ממשלתית שתגדיל את ההיצע, מחירי הדירות ימשיכו לעלות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 08/07/2013 07:42
    הגב לתגובה זו
    הריבית כיום ריאלית שלילית וככה נוצרות בועות נכסים. משקיעים שקונים דירות במכפיל של 30, ואגח ארה"ב בפחות מ1% תשואה (מה שכבר החל להתפוצץ), מה שנשאר עדיין זול יחסית זה שוק המניות וגם זה רק בזכות הפחד של האנשים שנכוו לא מזמן יחסית (2008) בקיצור מספיק רק שיהיה צפי להעלאת ריבית וכבר נראה את השינוי ולכל בעלי הנכסים תתפללו שזה לא יקרה מהר כמו שאני חושב שזה יהיה כי לא יהיה לכם הרבה זמן להגיב...
  • 1.
    לא ברור מה חידשת בכתבה... (ל"ת)
    ??? 07/07/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
  • גדי 07/07/2013 18:15
    הגב לתגובה זו
    לא חידש אבל חידד יפה מאוד, שעל הציבור להמעיט בבדיקת המצב במשק לפי החלטת חברי הוועדה בבנק ישראל על שינויים בחלקי הריבית בלבד, אלא עליו לבחון את המצב במשק שלנו בצורה רחבה ותלות במשקים הבנלאומים, וקביעת הריבית היא רק הצצה לדעתם של חברי הוועדה על השלכות המצב הבנלאומי על המשק, אבל לא קביעת מצב כלל שייגזר מהחלטתם על העלת או הורדת הריבית.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.