השאלה הגורלית: האם נכון לממש החזקות לאחר עליות חדות?
לא אחת אני נתקל בשאלה, האם כדאי לממש החזקה לאחר עלייה חדה של איגרת חוב? והאם נותר עוד פוטנציאל לרווחים עתידיים? כדי לענות על שאלות אלו, אתן כדוגמא את איגרת החוב של מכתשים אגן אגח ב.
מכתשים אגן תעשיות בע"מ מתמחה בתעשיית הכימיה, ומתמקדת בעיקר בענף תעשיית הכימיה לחקלאות (אגרוכימיה). פעילות החברה מתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים להגנת הצומח. המוצריה העיקריים כוללים קוטלי עשבים, קוטלי פטריות וקוטלי חרקים. לחברה פעילויות נוספות המתבססות על יכולותיה בתחומי החקלאות והכימיה בהיקפים שאינם משמעותיים.
החברה נמנית עם החברות הגנריות המובילות בעולם בתחום המוצרים להגנת הצומח, ומוכרת את מוצריה בכ-120 מדינות בעולם. בנוסף לפריסה הגיאוגרפית הרחבה, לחברה פורטפוליו רחב של מוצרים ייחודיים, מוניטין, ידע, ניסיון עשירים ושיתופי פעולה עם חברות רב לאומיות בייצור ושיווק המוצרים.
החברה הינה חברה פרטית המוחזקת 60% ע"י China National Agrochemical Corporation אשר בבעלות ממשלת סין ו-40% ע"י כור תעשיות בע"מ מקבוצת אידיבי אחזקות.
תוצאות
מכירות החברה ברבעון הראשון של שנת 2013 הסתכמו בסך של 885.4 מיליון דולר (לעומת 828 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד). התפלגות המכירות לפי אזור גיאוגרפי מחולק לאירופה (49.2%), אסיה פאסיפיק ואפריקה (16.7%), צפון אמריקה (16.5%), אמריקה הלטינית (14.5%) וישראל (3.1%).
החברה סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2013 עם רווח תפעולי בגובה 131.1 מיליון דולר (14.8% מהמכירות) לעומת 125 מיליון דולר (15.1% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון הראשון בשנת 2013 הסתכם בסך של 90.2 מיליון דולר (10.2% מהמכירות), לעומת רווח נקי בסך 89.3 מיליון דולר (10.8% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
ה-EBITDA לרבעון הראשון ב-2013 הסתכמה בסך של 168.5 מיליון דולר (19% מהמכירות), לעומת EBITDA בסך 163.2 מיליון דולר (19.7% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. יחס שוטף (היחס בין הנכסים השוטפים להתחייבויות השוטפות) עלה לרמה של 1.72 מול 1.54 אשתקד. יחס מהיר (היחס בין הנכסים השוטפים למעט מלאי להתחייבויות השוטפות)הגיע ל-1.04 מול 0.99 אשתקד.
התזרים ברבעון הראשון היה שלילי בסך 156.7 מיליון דולר ונבע מגידול בהון החוזר עקב עלייה עונתית במכירות בתחילת השנה. העלייה במכירות הגדילה את יתרת הלקוחות אשר תפרענה בהמשך השנה. 2.31 מיליון ש' - חוב פיננסי נטו ל-EBITDA. הון למאזן: 31.8% (29% אשתקד).
נכון לסוף הרבעון הראשון, לחברה יתרות מזומן והשקעות לזמן קצר בסך 305.4 מיליון דולר. מנגד, החברה צריכה לפרוע קרן וריבית אג"ח ובנקים בסך כ-215 מיליון דולר. ההון העצמי של החברה נכון לסוף הרבעון הראשון עומד על 1,435 מיליון דולר.
סיכונים
- לתנאי מזג אויר קיצוניים יש השפעה ישירה על הביקוש למוצרי החברה.
- מכירת מוצרי החברה תלויה בעונות חקלאיות ובמחזורי הגידול של היבולים והיא גורמת לתנודתיות בביקוש למוצרי החברה.
- החברה פועלת בשוק מאוד תחרותי.
- החברה חשופה לעלייה במחירי חומרי הגלם בכלל והנפט בפרט. היא איננה יכולה לגלגל באופן מלא את העלייה במחירים על החקלאים.
איגרות החוב מסדרה ב'
איגרות החוב מסדרה ב' מדורגות ע"י מעלות בדירוג A+ עם תחזית יציבה. האיגרת צמודה למדד ונושאת ריבית בשיעור 5.15% לשנה (מחולקת פעמיים בשנה). קרן האג"ח נפדית ב-17 תשלומים שנתיים החל משנת 2020 ועד 2036 (5.88% מידי שנה). מח"מ האיגרת הוא 10.7 שנים. היא נסחרת כיום במחיר המשקף לה תשואה לפדיון בגובה 5% ברוטו לשנה בתוספת מדד, כאשר המרווח מאג"ח ממשלתית עומד על 3.5%.
האג"ח נסחרת במדדי התל בונד ומחזורי המסחר בה גבוהים. גם לאחר עלייה בשיעור של כמעט 30% ב-12 החודשים האחרונים, אני מוצא את איגרת החוב מעניינת להשקעה למעוניינים בהשקעה לטווח ארוך. המח"מ הארוך של האג"ח מרתיע משקיעים רבים, אבל כאן נמצא גם היתרון שלה - ריבית בנק ישראל נמצאת בירידה בתקופה האחרונה, לכן מעלה את האטרקטיביות של איגרות החוב הארוכות ויוצרת רווחי הון למשקיעים בהן.
ברצוני להדגיש כי איגרת חוב במח"מ כה ארוך "סובלת" מתנודתיות גדולה. עקב כך היא מתאימה אך ורק למשקיעים בעלי אורך רוח המסוגלים להתעלם מתנודתיות קצרת טווח. חשוב לציין כי החזקה באיגרות חוב של חברות מחייבת מעקב שוטף אחר דוחות החברה ודיווחיה. כמו כן, יש להקפיד על פיזור ההשקעה על פני מספר חברות נרחב.
רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר בטאלנט
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק/לממש חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 7.נועם 26/05/2013 17:43הגב לתגובה זוברפרוף מהיר כבר הבנתי שהוא מתכוון שלא כדאי לממש לאחר תנודה מהירה במידה ויש עוד פוטנציאל ביחס לשוק. לפני שנה הרבה חברות היו תחת עננת סיכון, מאז המצב התייצב והאגחים עשו עשרות אחוזים, זה עדיין לא אומר שהתשואה שנשארה להם לא כדאית. כמו בדוגמא שלו 5 אחוז ברוטו צמוד מדד זה הרבה יותר מכל הכנסה משכירות בישראל, וזה עוד בהנחה שלא ישחטו במיסים גם את המשכירים הקטנים! ותחשבו על זה.
- 6.אחיתופל 23/05/2013 08:59הגב לתגובה זולשאלה הכללית לגבי מימוש לאחר עליות חזקות נתנת תשובה שגם אם היא מדוייקת(לא בדקתי) ,מתייחסת לאג"ח פרטי שבהחלט אינו מעיד על הכלל . זה מנהל השקעות בכיר?
- גל 23/05/2013 09:32הגב לתגובה זוגם השאלה הפרטית לא נענתה בעצם חחח מה הקשר בין כותרת המאמר (שהיא שאלה מעולה בפהי עצמה) לתשובה שנראית כמו Cut&Paste של ניתוח אג"ח מתוך עבודה מוכנה ? לכותב הפתרונים ? :-)
- 5.עדו 23/05/2013 08:45הגב לתגובה זולמשקיע המוסדי כנראה אין ברירה, אלה לשבת על אג"ח סביר ולהתעלם מהתנודתיות אבל למי שיש סבלנות, אפשר גם אחרת הנייר נסחר ב 80 א"ג בתחילת 2009 (קניתי) הנייר נסחר ב 112 א"ג בתחילת 2011 (מכרתי) הנייר נמכר ב 100 אג" בתחילת 2012 (קניתי) הנייר נסחר סביב 122 א"ג היום (אני מוכר בטפטוף) לטעמי יש סכוי גדול יותר שתוך 2-3 תהיה הזדמנות קניה נוספת.... גם אם תשואה של 5% צמוד ל 10 שנים נראית נהדרת היום או בעברית פשוטה היום צריך להחזיק הרבה מזומן, או אג"ח לטווח קצר וכשיש פניקה ומשבר כדאי לאסוף סחורה (כמובן רק למי שיש יכולת לשבת עליה לטווח ארוך) ואז תשואה של 5% צמודה ל 10 שנים תראה מגוכחת כמובן צריך לפזר ולדעת לספוג ירידות ההיסטורי לא בהכרח חוזרת, אבל אני מהמר שבסבירות גבוהה גל האופריה הנוכחי יסתיים בלא מעט הסדרי חוב
- 4.מה הבעיה עם טאלנט ? (ל"ת)אנונימי 22/05/2013 21:28הגב לתגובה זו
- 3.מעניין 22/05/2013 16:14הגב לתגובה זויפה שאתה עוד שם... (הכוונה בטאלנט ולא באג"ח :)
- 2.יונה 22/05/2013 14:16הגב לתגובה זויפה שאתה עוד שם..
- 1.שאל ולא ענה... (ל"ת)גל 22/05/2013 14:16הגב לתגובה זו

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
